השידורים עוברים אליך, לפיד

אחת המסקנות שניתן להסיק מהמשבר העולמי האחרון ומסביבת הריביות האפסיות בעולם היא שכוחו של הבנק המרכזי מוגבל: הכלי המרכזי שלו, הריבית, אינו כלי כירורגי ולשינוי של רבע נקודת אחוז בריבית אין השפעה מהותית על המשק. ההשפעה העיקרית של הפחתה או העלאה של הריבית היא בציפיות שנוצרות בשוק להמשך המגמה, וההשפעה הזאת הולכת ופוחתת ככל שרמת הריבית נמוכה יותר. אם כך, מדוע בכל זאת בנק ישראל הוריד אמש את הריבית?

בשתי מילים: למה לא? יש לא מעט גורמים התומכים בריבית נמוכה במשק, גם אם אין הבדל גדול בין ריבית 0.5% לריבית 0.25%. בצד השני של המשוואה, אין טיעונים חזקים מדוע לא להפחית את הריבית.

נתוני הצמיחה לרבעון השני הראו שההאטה במשק נמשכת. השפעות המלחמה בדרום, שכבר מתחילות לבוא לידי ביטוי בנתוני יולי, מלמדות שאנו עוד עלולים להתגעגע להאטה של הרבעון השני. כל עוד המלחמה נמשכת, לא ניתן כמובן להעריך את השפעתה על המשק, אבל כבר היום נראה שהצמיחה של התוצר העסקי ברבעון השלישי תהיה לכל היותר אפסית.

בשל כך, סביבת האינפלציה במשק צפויה להמשיך להיות סביבה של אין-פלציה עוד תקופה ארוכה. המחירים במשק נלחצים כלפי מטה הן מצד הביקוש החלש (ההאטה במשק לא מאפשרת עלייה של ממש בשכר הריאלי) והן מצד ההיצע (רפורמות ממשלתיות להורדת מחירים, התגברות התחרותיות והתחזקות השקל בשנה האחרונה). בנוסף לכל אלו, הריבית בארה"ב לא צפויה לעלות לפני המחצית השנייה של 2015.

באירופה, היעדר הצמיחה והירידה החדה בציפיות האינפלציוניות הביאו את הבנק המרכזי של גוש האירו להאיץ את ההכנות להרחבה כמותית וביפן הבנק המרכזי יבצע כנראה בקרוב הרחבה להרחבה שכבר מופעלת.

במילים אחרות, אם בכל העולם המדיניות המוניטרית נותרת מרחיבה מאוד, אזי בנק ישראל צריך להתאים את עצמו לכך.

עד כאן הכול טוב ויפה. הבעיה היא שכאמור, להפחתת הריבית אין השפעה של ממש על המשק. מי שלא לקח הלוואה בריבית של 0.5% לא ייקח אותה כנראה גם עכשיו, ומי מאיתנו שהותירו את כספם בפיקדון בריבית ששאפה לאפס עוד לפני ההפחתה אמש לא צפויים כעת לצאת במסע שופינג חסר גבולות. נוסף על כך, מחסנית הריבית של בנק ישראל אזלה ונותר עוד כדור אחד בקנה. לכן קרנית פולג מעבירה את השידור לשר האוצר יאיר לפיד.

בין הפטיש לסדן

לפיד, שהבטיח לפני קצת פחות משנתיים שבקרוב יהיה פה בסדר מוצא את עצמו כיום בין הפטיש לסדן. מצד אחד, כדי לעמוד ביעד הגירעון לשנה הבאה יש צורך הן בקיצוצים תקציביים והן בהעלאת מסים. מצד שני, בקרוב צריך להיות פה בסדר. המלחמה בדרום מחריפה כמובן את מצבו של לפיד, אבל בואו לא ניתן לעובדות לעמוד בדרכנו - גם ללא השפעות המלחמה הממשלה לא הייתה עומדת ביעד הגירעון. ההבדל הגדול הוא שכעת הסיכוי לקיצוץ בתקציב הביטחון נראה נמוך יותר מהסיכוי להגיע להבנות עם דאעש. לכן הדרך היחידה לעמוד ביעד הגירעון היא להעלות מסים ולקצץ קיצוץ חד בתקציבים האזרחיים, מה שיעמיס עוד יותר על משקי הבית. החלטה כזאת של האוצר תגרום כמובן האטה נוספת במשק, שגם כך לא נמצא בשיא פריחתו ועלולה אף להוביל את המשק למיתון.

עם זאת, כדאי לזכור שרמת החוב לתוצר של ישראל ירדה בשנים האחרונות לרמה של 67.4%, רמה בהחלט סבירה המאפשרת הגדלה זמנית של הגירעון. בנוסף, בשל מדיניות הריבית האפסית של בנק ישראל, גם הריביות שמשלמת ממשלת ישראל על החוב החדש שהיא מגייסת הן בשפל היסטורי. לכן, להערכתנו אין מניעה של ממש להגדיל באופן זמני את הגירעון בשנתיים-שלוש הקרובות, וזאת בתוך תכנון של מתווה ברור לצמצום הדרגתי של הגירעון והחוב ושינוי במבנה הגירעון (שינוי סדרי עדיפויות).

במילים אחרות, האוצר צריך להימנע מביצוע צעדים שיקשו על המשק בכלל ועל הצרכן הישראלי בפרט, גם אם המשמעות היא חריגה מהמדיניות הפיסקאלית האחראית של השנים האחרונות.

הכותב הוא כלכלן ראשי בפסגות