להעלות מסים? דווקא להוריד

סיום הלחימה בעזה (לפחות לעת עתה) העלה לדיון ציבורי את השאלה המתבקשת לגבי מקורות המימון - כמה מיליארדי שקלים - של מבצע "צוק איתן" ושל פעילויות השיקום והתמיכה ביישובי דרום הארץ. במסגרת החיפושים אחר הכסף למימון הלחימה ונזקיה הכלכליים, נשמעו קולות הקוראים להעלאת מסים ו/או לקיצוץ בתקציב הממשלה.

באופן פרדוקסלי, ישנה דרך אחרת שהיא נכונה יותר למימון המבצע, לפחות באופן חלקי - באמצעות הפחתות מסים נקודתיות לפרק זמן קצר, באופן שיתמרץ הן תשלום מסים מיידי והן השקעה של המגזר הפרטי בפעילות כלכלית בדרום.

טמון כאן היגיון מסחרי פשוט, שלפיו בתקופת שפל כלכלי העלאת מחירים לא תעלה את הפדיון, וספק אם העלייה ברווח תפצה על כך. לעומת זאת, "מבצעי מכירות" שיורידו את המחירים אך יעלו מאוד את הפדיון עשויים להגדיל את שורת הרווח.

היגיון דומה קיים גם בעולם המס. למשרד האוצר יש מגוון אפשרויות ל"מבצעים" בתחום המסים שיגדילו את גביית המסים וגם יתרמו לשיקום הכלכלה בדרום. חלקם ננקטו בעבר בתצורה אחרת, וחלקם מונחים על שולחן רשות המסים זה תקופה.

להלן מספר רעיונות למבצעים כאלה:

■ הפחתת מסים על משיכת דיבידנד מחו"ל, בתנאי שהוא יושקע בפעילות כלכלית מועדפת - ככלל, דיבידנד שמושכת חברה ישראלית מחברה זרה חייב במס חברות ישראלי בשיעור מלא, ולפיכך חברות רבות נמנעות מלחלק דיבידנדים ומלהביא את יתרת המזומנים לארץ. בעקבות המשבר הכלכלי, בשנת 2009 חלה הוראת שעה שלפיה דיבידנד שחולק באותה שנה חויב במס בשיעור מופחת של 5% בלבד, בתנאי שנעשה בו שימוש בישראל (אשר הוגדר בצורה רחבה ביותר).

מאחר שמ-2009 נצברו לחברות רבות עודפי מזומנים משמעותיים בחברות-הבנות בחו"ל, מוצע לשקול הוראת שעה דומה גם השנה, ב-2014, שלפיה דיבידנד שיתקבל מחברות-בנות בחו"ל יתחייב בשיעור מס מופחת, ובלבד שחלק מוגדר מראש מהדיבידנד יושקע בפעילות כלכלית מועדפת.

פעילות שתיקבע מראש בחקיקה, ויכולה לכלול למשל כל השקעה בפיתוח אזור הדרום, השקעה בתיירות בכל רחבי הארץ, ו/או כל תחום אחר שאותו תרצה המדינה לעודד. "מבצע" כזה יאפשר גביית מס מיידית, שכן חברות רבות ירצו לנצל את ההטבה הזמנית ולמשוך מזומנים במס מופחת ארצה, ובנוסף הוא יעודד פעילות כלכלית בדרום.

■ להכיר בהשקעות בדרום כהוצאה מוכרת למס - מוצע להחיל את "חוק האנג'לים" על השקעה בפעילות כלכלית בדרום, תוך שינויו והתאמתו להשקעה כזו. בקליפת אגוז, חוק האנג'לים הקיים הוא הוראת שעה שנועדה לעודד השקעה בחברות סטארט-אפ, זאת באמצעות התרת והכרת ההשקעה בהן, בתנאים מסוימים, כהוצאה מוכרת לצורכי מס.

הוראת שעה דומה שתכיר בהשקעה בחברות, שעיקר פעילותן באזור הדרום (ו/או השקעה בחברות אחרות שיוגדרו כפעילות מועדפת), כהוצאה לצורכי מס, תסייע הן בשיקום הכלכלה בדרום והן ביצירת פעילות כלכלית, שבסופו של יום תניב מסים למדינה בצורת מס על שכר העובדים, תשלומי מע"מ על הפעילות העסקית, ובשאיפה - גם מס על רווחי הפעילויות החדשות.

■ קיזוז הפסדים בעקבות מבצע "צוק איתן" - מוצע לאפשר לעסקים באזור הדרום ו/או לעוסקים בפעילות מועדפת, לקזז הפסדים משנת 2014 לאחור, אל מול רווחי 2013-2012. על-פי דיני המס, עסק שהפסיד בשנת 2014 בעקבות המבצע, יוכל לקזז הפסדיו רק מול רווחים עתידיים, אם יהיו לו.

על מנת להקל תזרימית על עסקים שהראו יכולת להרוויח ושילמו מס בעבר, מוצע לאפשר להם לקזז את הפסדי 2014 אל מול רווחי העבר. בדרך זו העסקים יקבלו החזרי מס על העבר במקום על העתיד. החזר זה יספק להם חמצן פיננסי היום, בעת שהם זקוקים לו יותר מכול, ולא אי-שם בעתיד.

■ מתן אפשרות אטרקטיבית ל"גילוי מרצון" - קיימים אנשים רבים שלהם הון שמסיבות שונות לא שולם עליו מס הכנסה. מאחר שמדובר בהון בלתי מדווח, הפירות שנצברים עליו (ריבית, דיבידנדים וכיו"ב) גם הם נמצאים מחוץ למעגל המס, והמדינה לא גובה עליהם מסים.

גרוע מכך, פעמים רבות אותם נישומים נמנעים מלהשקיע הון זה בפעילות כלכלית לגיטימית בתוך ישראל, מפחד רשויות המס. וכך, הון שיכול היה לשמש לפיתוח הכלכלה הישראלית נמצא "מחוץ למגרש" הכלכלי.

ברשות המסים היה קיים נוהל קבוע של "גילוי מרצון", ולפני כשנתיים הייתה הוראת שעה שאפשרה "גילוי מרצון" על הכנסות מחו"ל, בתנאים מקילים במקצת. מהניסיון יצוין כי בעבר נישומים רבים שרצו לחזור למוטב ובחנו אפשרות זו של גילוי מרצון על נכסיהם מצאו אותה כלא מספיק אטרקטיביות מסיבות שונות, כגון: אי-הבטחה מראש לחסינות מהליכים פליליים, בעיות בקיומו של הליך אנונימי, גישות מחמירות של רשויות המס ועוד).

צוק העיתים שבעקבות "צוק איתן"

רשות המסים פרסמה נוהל חדש של "גילוי מרצון" שאמור לתת הקלה מסוימת נוספת על הנוהל הקודם. במקביל שלחה לאחרונה רשות המסים עשרות-אלפי שאלונים לאזרחים אשר מאפייניהם הצביעו על אפשרות לקיום הכנסות לא מדווחות בידם.

עם פרוש ימי חודש אלול ולקראת ראש השנה ויום הכיפורים, נכון לאפשר ולעודד נישומים "לחזור למוטב" באמצעות יישום ליברלי של הנוהל החדש בדבר גילוי מרצון, באופן שיאפשר את תשלומי המס של אותם אנשים בלי לגרום להם בעיות מיותרות.

אמנם מבצע אטרקטיבי של "גילוי מרצון" מעורר תחושה של חוטא היוצא בסופו של יום נשכר, ושל ציניקנים המחפשים הטבות מס בעת מצוקה תקציבית. אלא שדווקא בצוק העיתים שבעקבות "צוק איתן", יש להעדיף שיקול פרגמטי שיאפשר גביית מס מיידית משמעותית על פני סלידה זו, במיוחד אם הון זה יחזור להיות מושקע בכלכלת ישראל בכלל וביישובי הדרום בפרט, מאשר לא לקבל אותו בכלל.

במקום להתמקד בהעלאות מסים ובקיצוץ תקציבים שיכניסו את המשק לאווירת צנע, נכאים וצמצום כלכלי אשר יקטינו את הכנסות המדינה ממסים, כדאי לחשוב מחוץ לקופסה ולנקוט צעדים, ולו באופן חלקי, דווקא של הורדות מסים נקודתיות, באופן שיעודדו פעילות כלכלית ויזמית בדרום בעיקר, ואף יגדילו בסופו של יום את הכנסות המדינה ממסים.

■ הכותבים הם ממשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל.