לראשונה מאז משפט דמיאניוק: שידור חי מביהמ"ש העליון

לפעמים היה קצת קשה להבין מה אומרים עורכי הדין או השופטים. מדי פעם השידור נפסק, וגם השימוש במושגים משפטיים גבוהים כגון "ציפייה לפגיעה בצד שלישי" "וקשר סיבתי משפטי" הקשה על הציבור הרחב לעקוב לעתים אחר הדיון, ובכל זאת, השידור החי הניסיוני בשמע (קול) הראשון של דיון בבית המשפט העליון עבר היום (ג') בהצלחה.

השידור החי בשמע של הדיון היום הוא המהלך הראשון במסגרת פיילוט שעורכת מערכת המשפט, שבמהלכו יתאפשר לכלי התקשורת להקליט ולהעביר בשידור ישיר לציבור הרחב דיונים משפטיים עקרוניים המתבררים בעליון. זאת, במטרה להגביר את שקיפות בית המשפט ונגישות הציבור לדיונים בו.

הדיון היום היה בהליך של דיון נוסף פלילי בהרכב מורחב של 7 שופטים, שדן במקרה ממארס 2008 בירושלים, ובו מצאו את מותם שני צעירים במירוץ מכוניות מול צעיר נוסף.

השאלה העקרונית שבה נדרשים השופטים להכריע היא האם כאשר שני נהגים עורכים ביניהם תחרות, ובמהלכה מאבד אחד מהם את השליטה ברכבו ונהרג, ניתן להאשים את הנהג השני בהריגה. ההרכב הרגיל של העליון שדן בסוגייה קבע ברוב דעות כי התשובה לכך היא חיובית.

שבעת שופטי ההרכב שדנים בתיק הם הנשיא אשר גרוניס, המשנה לנשיא מרים נאור והשופטים אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן, אסתר חיות, ניל הנדל וחנן מלצר.

כבר בשידור החי הראשון נתקלה מערכת המשפט בבעיה. זאת, כיוון ששמו של העותר המרכזי וכל פרט מזהה אודותיו נאסרו לפרסום. לפיכך, במהלך הדיון התבקשו עורכי הדין והשופטים שלא לחשוף את פרטיו.

משפטי אייכמן ואיוואן האיום

בישראל הועברו בעבר בשידור חי עד כה שני דיונים משפטיים. הראשון היה של אדולף אייכמן, שמשפטו בירושלים בשנות ה-50 ריכז אליו את תשומת-הלב של המדינה כולה והביא לשינוי התפיסה הציבורית בעניין קורבנות וניצולי השואה. המשפט השני היה זה שבו זוכה לבסוף איוואן דמיאניוק, מחמת הספק, מהחשד כי הוא "איוואן האיום" ממחנה ההשמדה טרבלינקה.

ההחלטה על השידור מבית המשפט העליון היום הושפעה, בין היתר, מהצעת חוק שהגישו חברי הכנסת יריב לוין (ליכוד) ויו"ר מרצ זהבה גלאון ב-2011, ולפיה הטלוויזיה והרדיו יורשו לצלם, להקליט ולשדר דיונים המתנהלים בבג"ץ ובבתי המשפט המינהליים.

בהצעת החוק, שטורפדה בינתיים על-ידי מערכת המשפט, כתבו לוין וגלאון כי "מימושו הלכה למעשה של עיקרון פומביות הדיון, בצד מימושה של זכות הציבור לדעת, אינם יכולים להיעשות בעידן של היום ללא מתן אפשרות לקיים סיקור אלקטרוני, ובזמן אמת", בעיקר כשמדובר בעתירות בעלות אופי ציבורי שלתוצאותיהן עשויה להיות השלכה על ציבורים רחבים.

קודם להצעת החוק, כבר ב-2004 הציעה ועדה בראשותה של נשיאת בית המשפט העליון דאז, דורית ביניש, לפתוח חלק מדיוני העליון לסיקור אלקטרוני.

תמונה מלאה

לדברי ד"ר ענת פלג, מרצה למשפט ותקשורת שהייתה מיוזמות המהלך, המלצות ועדת ביניש והצעת החוק בנושא לא מומשו עד היום בשל התנגדות השופטים.

"השופטים חוששים ששידור הדיונים יגביר את ההתעסקות וההתמקדות באישיות שלהם ובאופן שבו הם מתנהגים, במקום בהחלטות השיפוטיות לגופן", אומרת פלג. "חשש נוסף הוא לזיהום ההליך המשפטי ולכך שעדים יושפעו מהשידורים".

לדברי פלג, השידור החי היום הוא "סנונית ראשונה יוצאת מן הכלל", שיכולה לבשר את האביב מבחינת שקיפות פעולת מערכת המשפט באמצעות העברת השידורים.

לדברי פלג, השידור החי יכול לסייע במלחמה בדיווח השטחי שנעשה היום לעתים מבתי המשפט על-ידי כתבים ששולחים מסרונים (אס.אם.אסים) תוך כדי הדיון למערכות התקשורת ולהציג תמונה שלמה ומלאה יותר. "אני חושבת שצריך להילחם בתופעת האס.אם.אסים. אם יאפשרו שידור תקציר מוגבל בזמן ממשפט כמו משפט הולילנד, הציבור יוכל לקבל תמונה מלאה ואמינה של מה שקורה בו ואת הקול האותנטי של בית המשפט".

- האם הציבור יישב שעות ויצפה בשידורים מבית המשפט?

פלג: "לפי מחקרים שנעשו, אכן אין עניין תקשורתי יותר מדי גדול בדיונים, וכנראה שלא יהיה להם רייטינג. האם אתה, אלמלא היית כתב לענייני משפט, היית מפנה 3 שעות מזמנך כדי להקשיב להכרעת הדין במשפט הולילנד?".

- איך מתגברים על החשש ששידור חי יגרום להוגנות ההליך משפטי?

"החשש לפגיעה בהוגנות המשפט הוא בשלב ההוכחות. לכן, אני סבורה כי יש להרחיב את השידורים החיים להכרעות הדין ולגזרי הדין שבאים בתום ההליך, מושכים את עיקר תשומת-הלב, ובשלב שבו כבר אין חשש לפגיעה בהוגנות ההליך".

פלג מציינת כי מערכת המשפט הישראלית היא שמרנית בהשוואה למערכות משפט אחרות בכל הנוגע ליחסיה עם התקשורת. "בקיום השידור היום יש הבעת אמון בתקשורת, וזה כבר מקובל במדינות אחרות. בארה"ב ובניו-זילנד משפטים רבים מועברים בשידור חי. במקומות אחרים בעולם מקובל גם, למשל, לערוך מפגשים אקדמיים בין שופטים לבין עיתונאים. אצלנו זה עדיין לא קיים, אבל הפיילוט הזה מבשר שינוי חיובי, ויש להרחיבו".