האם עסקת מכירת השליטה בתנובה מתנדנדת? 3 שבועות לפני המועד הסופי לסגירת עסקת רכישת השליטה בתנובה על-ידי התאגיד הסיני ברייט פוד, מתברר כי בין אייפקס לברייט פוד קיימים חילוקי דעות מהותיים על מחיר העסקה - כך נודע ל"גלובס".
עוד נודע כי ברייט פוד דרשה באחרונה לבצע הפחתה של מאות מיליוני שקלים מהשווי של עסקת הרכישה של תנובה. בין הצדדים מתנהל משא-ומתן בנושא, ולפי הערכות הוא עשוי להגיע לכדי משבר.
אייפקס וברייט פוד סירבו היום (ד') להגיב לידיעה.
הבעיה של אייפקס
במאי 2014 חתמה ברייט פוד על הסכם לרכישת השליטה בתנובה מידי אייפקס (56.1%) לפי שווי של 8.6 מיליארד שקל - הסכם שהיה אמור להכניס לה כ-4.2 מיליארד שקל. הקיבוצים והמושבים, המחזיקים ב-23.2% מהמניות, החליטו להצטרף לעסקת המכירה, וחברת מבטח שמיר , המחזיקה ב-20.7% ממניות תנובה, מנהלת עדיין משא-ומתן עם ברייט פוד על התנאים שלפיהם תצטרף אף היא לעסקת המכירה.
לפי לוח הזמנים המקורי, ברייט פוד הייתה אמורה להשלים את הרכישה ב-21 באוגוסט השנה, ואולם יומיים קודם לכן דיווחה חברת מבטח שמיר לבורסה כי הוחלט לדחות את מועד השלמת העסקה ב-45 ימים, כלומר עד 5 באוקטובר 2014. עוד דווח כי אם עד למועד זה ברייט פוד לא תקבל את האישורים הרגולטוריים הנדרשים בסין, יהיה זכאי כל צד לדחות את מועד ההשלמה ב-3 חודשים נוספים, כלומר עד 5 בינואר 2015.
אייפקס, בניגוד לקיבוצים ולמבטח שמיר, היא קרן השקעות שאמורה לסיים את פרק השקעתה בתנובה.
"אם זהבית כהן (מנכ"לית אייפקס ישראל - א"ח) לא תגיע להסכמה עם הסינים, היא תהיה חייבת ללכת לאלטרנטיבה של הנפקה", אומר מקורב לתנובה. "אני לא רואה אותה מסתובבת מחר בעולם לחפש קונה פוטנציאלי אחר, כי זה מה שהיא עשתה בשנתיים האחרונות.
"הנפקה היא לא אקזיט. כמה היא תמכור? 30%? גם אם נניח שהיא תמכור את כל מניותיה, האם יש שוק שיודע לקלוט 4-5 מיליארד שקל? זה יכניס אותה לתהליך של חתונה קתולית, כי אקזיט במקרה הזה ייקח שנתיים, ובשנתיים אתה לא יכול לדעת מה יקרה בינתיים בשוק. זה לא כמו להגיע להסדר עם הסינים, שזה לקחת צ'ק וללכת הביתה".
הוויכוח על השווי של תנובה
עסקת רכישת השליטה בתנובה היא חלק מאסטרטגיה מובנית של התאגיד הסיני, הנמצא בבעלות ממשלת סין. בשנים האחרונות ביצעה ברייט פוד כמה רכישות של חברות מזון בעולם, וידה עוד נטויה.
ברייט פוד, שנכשלה בניסיונה לרכוש את יופלה העולמית, מעוניינת להרחיב את פעילותה הבינלאומית וצפויה לבצע השקעות נוספות רבות. מבחינה זו, רכישת תנובה תואמת היטב את האסטרטגיה שלה.
שאלת השווי של תנובה אינה חדשה. זמן רב לפני המשא-ומתן עם ברייט פוד הייתה בנושא הזה מחלוקת חריפה בין אייפקס, מבטח שמיר והקיבוצים. אייפקס טענה לשווי של 8.5 מיליארד שקל - ואילו שותפיה לבעלות בתנובה, שרצו לרכוש את חלקה של אייפקס, טענו לשווי נמוך בהרבה.
בהערכת שווי שבוצעה בשנת 2012 עבור מבטח שמיר, העריכה פירמת הייעוץ גיזה-זינגר-אבן את שווי הפעילות של תנובה ב-5 מיליארד שקל, לעומת 8.3 מיליארד שקל בסוף 2010 - ירידה חדה של 40%. למעשה, הערכת השווי הזאת טענה כי "חרם הקוטג'" ב-2011 ריסק את שווי תנובה.
לכן, כשנחתמה העסקה למכירת השליטה לברייט פוד לפי שווי של 8.6 מיליארד שקל, ועוד קודם לכן נוהל המשא-ומתן לפי שווי זה, הדבר התקבל בהפתעה.
מה העיר את הסינים
מה גרם לברייט פוד להתעורר דווקא עכשיו לבקש הפחתה במחיר העסקה? לדברי מקורות, מדובר בשני גורמים. האחד הוא דוחות תנובה למחצית הראשונה של 2014, שהראו ירידה בהכנסות ובשיעור הרווח התפעולי (ראו טבלה) והושפעו בין היתר מהחלטת הממשלה להכניס לפיקוח מחירים מוצרי חלב נוספים של תנובה.
לדברי מקורב לתנובה, "אין ספק שהאווירה של הרגולטור וקצת של הצרכנים אינה פועלת לטובתה של תנובה, אבל את שני הדברים האלה הסינים ידעו. יש שתי אפשרויות לדרישה: האחת - תרבות. ברוב המקרים שבהם הסינים רכשו חברות, לפני הקלוזינג הם עשו מקצה שיפורים והורידו את המחיר. שנית, הסינים מלווים את תנובה כבר שנה, ויכול להיות שהם גילו דברים אחרים".
במחצית הראשונה של השנה רשמה תנובה ירידה של 3.8% בהכנסות, שהסתכמו ב-3.45 מיליארד שקל. הקיטון בהכנסות נבע בעיקר מהחלטת הממשלה להכניס את הגבינה הלבנה והשמנת המתוקה לפיקוח מחירים, אך גם מירידה במכירות הביצים - מוצר הנמצא בפיקוח מחירים ומניב רווחיות נמוכה יחסית - והבקר של תנובה.
כפי שנחשף ב"גלובס", תנובה חוותה בשנה החולפת ירידה של 31% במכירות הביצים לרשתות השיווק (במחירי צרכן). במקביל, ירד נתח השוק שלה בתקופה זו מ-46.3% ל-32% בלבד. תנובה העדיפה לבטל את ההנחות שנהגה להעניק לרשתות השיווק על רכישת הביצים, גם במחיר איבוד נתחי שוק.
למרות הירידה בהכנסות, תנובה הצליחה לשפר את הרווח הגולמי הודות לירידה במחירי התשומות בחציון. כך, שיעור הרווח הגולמי עלה במחצית הראשונה של השנה מ-26.8% ל-28.5%.
בסיכום המחצית הראשונה רשמה תנובה רווח נקי של 172 מיליון שקל - ירידה של כ-20% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. בתנובה הסבירו כי הדבר נבע מהכנסות נדל"ן משמעותיות בתקופה המקבילה אשתקד, וזאת בקיזוז קיטון בהוצאות המימון של הקבוצה. את הרבעון השני סיכמה תנובה עם ירידה של 33% ברווח הנקי, לכ-85 מיליון שקל.
הגורם השני שלכד את תשומת-לב הסינים, אומרים מקורות, הוא הפגיעה במכירות תנובה בעקבות מבצע "צוק איתן" וההיחלשות הכללית בשוק. לפי נתוני סטורנקסט שהגיעו לידי "גלובס", מכירות תנובה לצרכן ירדו בחודשים יולי-אוגוסט בשיעור של כ-6% - ירידה דומה לזו שנראתה בכלל מכירות שוק המזון.
כך או כך, בתנובה עושים בימים אלה מאמץ להגביר את המכירות. אמש (ג') חשף "גלובס" כי תנובה הציעה לרשתות שיווק רבות הנחה חריגה של 25% על תוספת מכירות של מוצריה ברשתות. ההנחה מוצעת על כל המוצרים בקטגוריית החלב, קטגורית הגבינות הישראליות (גבינות צהובות), קטגוריית הקוטג' וקטגוריית הגבינות הרכות. באופן מפתיע, ההנחות הוצעו גם על מוצרי החלב שבפיקוח.
הרשתות שלהן הוצע המבצע הן רמי לוי שיווק השקמה, יינות ביתן, חצי חינם, אושר עד, ויקטורי, יוחננוף, מחסני השוק, מחסני להב וכן לכל הקמעונאים הקטנים, ובהם מינימרקטים ומכולות.
בעלי המניות בתנובה
המספרים של תנובה 10.9.14
העסקה המקורית במספרים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.