אין חלופה לסוכן

אתמול פורסמה הגרסה המעודכנת, והרביעית במספר, של תקנות אגף שוק ההון באוצר להסדרת עמלות הסוכנים. הכותרות סימנו את ההנחיות החדשות, שעוד צריכות לקבל את אישור הכנסת, האוסרות על מתן פרסים ומתנות לסוכנים, כגון טיסות לחו"ל. אבל, ההסדרה רחבה מזה בהרבה, ויש לה חשיבות עבור השוק המוסדי כולו, החל מהחיסכון הפנסיוני ועד לביטוחי הבריאות והדירות והרכבים שכולנו רוכשים.

בתחילת דרכה כממונה על שוק ההון והמפקחת על הביטוח העלתה דורית סלינגר על סדר היום שלה את הטיפול בסוגיית סוכני הביטוח. התקנות שפרסמה אתמול, שדומות למדי לגרסאות קודמות שפורסמו - אך גם מחמירות עם הסוכנים יותר מבעבר - מממשות זאת.

אין ספק שיש צורך להסדיר את הממשק בין סוכני הביטוח לחברות הביטוח ובתי ההשקעות, ולהחליש את פוטנציאל ניגוד העניינים בין טובת נותן השירותים לבין טובת הלקוח. כמו כן צריך להעדיף דגש על מתן שירות ללקוח על פני הדגש הנוכחי על מכירה והעברות מגוף אחד לאחר.

אבל פגיעה טוטלית בסוכני הביטוח עלולה להיות בעייתית מדי. לא משום שכולם צדיקים. ממש לא - רבים מהם פועלים בעיקר כאנשי מכירות, והרבה פחות כנותני שירות. אלא בגלל השאלה, מהי החלופה לסוכני הביטוח, והאם היא טובה יותר או שדווקא תפגע בלקוח?

לדעתנו, למרות שחלק לא זניח מהסוכנים "הרוויחו" את הביקורת עליהם, ואת הצורך בהתערבות האוצר, הרי שפגיעה נמשכת בלגיטימיות שלהם תחזק עוד יותר את המכירות הישירות על-ידי חברות הביטוח (על-ידי כולן ולא רק על-ידי חברות הביטוח הישירות), וזה לא בהכרח יהיה לטובת הלקוח.

אם יש סימן שאלה לגבי המחויבות של הסוכן לטובתם של חברות הביטוח ובתי ההשקעות, כמו גם לטובתם האישית קודם לטובת הלקוח, הרי שסימן שאלה זה קיים גם לגבי העובדים של אותם גופים. נראה שלפי שעה צריך את הסוכנים - עם מערך תמריצים נקי יותר וגם מקצועיים יותר - אבל, בכל זאת צריך אותם.