השנה העברית תשע"ד, שתסתיים השבוע, הייתה שנה טובה למשקיעים בבורסה של ת"א. אמנם מחזורי המסחר נותרו נמוכים יחסית ומספר החברות הציבוריות המשיך לרדת, אך המדדים המובילים של הבורסה רשמו תשואות דו ספרתיות נאות (כולל המעו"ף, ששוב קבע היום שיא חדש, לאחר עלייה של 0.7% ל-1,456 נקודות) ובהיקף גיוסי ההון והאג"ח נרשם זינוק. אלה המספרים הבולטים שאפיינו את הבורסה בשנה העברית החולפת.
22% זהו שיעור העלייה במדד המעו"ף במהלך תשע"ד. זאת, בהשוואה לעלייה של 2% בלבד בתשע"ג. לא רק שמדובר בתשואה יפה מאוד, אלא שבמהלך השנה חולפת רשם המדד המוביל של הבורסה שורה של שיאים חדשים, וכאמור גם היום נקבע שיא כזה. גם מדד ת"א 100 נהנה מעלייה בשיעור של כ-20% בסיכום שנת תשע"ד, לעומת עלייה של כ-5% בשנה שקדמה לה.
מדד נוסף שבלט לטובה בשנה העברית החולפת היה מדד ת"א תקשורת, שטיפס בכ-25% - השיעור הגבוה מבין המדדים. זאת לאחר שאת תשע"ג חתם המדד - שספג מכה בתשע"ב - עם זינוק של לא פחות מ-42%. גם
מדדי ת"א בנקים (עלייה של 21% לעומת 26% בשנה העברית שקדמה לה), ת"א נדל"ן (20% לעומת 40%), ת"א פיננסים (15% לעומת 32%) ומדד הגז והנפט (14% לעומת 22%) בלטו בתשואות חיוביות. מנגד, בלט לשלילה מדד הביומד, שנחתך בשנה החולפת בכ-20%. בתשע"ג, נזכיר, הציג המדד זינוק של 35%.
1.2 מיליארד שקל - זהו מחזור המסחר היומי הממוצע בבורסה (במניות והמירים) בשנת תשע"ד. מדובר בעליה של 6% לעומת מחזור המסחר היומי הממוצע בתשע"ג שהסתכם אז על כ-1.1 מיליארד שקל.
הגידול הצנוע במחזור המסחר במניות נרשם למרות שמספר החברות הציבוריות הוסיף להצטמצם גם השנה מ-519 בסוף תשע"ג לכ-473 היום (ירידה של 9%). גם קצב מחיקת החברות מהמסחר גדל השנה בהשוואה לעבר: בשנת תשע"ד נמחקו מהמסחר 53 חברות, בעוד שבשנה העברית שקדמה לה נמחקו "רק" *** חברות. בתחילת שנת תשע"ב עמד מספר החברות שנסחרות בבורסה התל אביבית על 547, כך שבשנתיים האחרונות נמחקו מהמסחר 74 חברות - ירידה של כ-14%.
בניגוד לגידול במחזור המסחר במניות, היקף המסחר באג"ח דווקא ירד. מחזור המסחר היומי הממוצע באג"ח ממשלתיות ירד בכ-9% והסתכם בכ-3.1 מיליארד שקל. מחזורי המסחר היומי באג"ח קונצרניות ובמק"מ נותרו ללא שינוי ועמדו על כ-1 מיליארד שקל וכ-0.6 מיליארד שקל, בהתאמה.
54% זהו הזינוק בהיקף הנפקות והקצאות פרטיות של מניות, שהסתכמו בתשע"ד בכ-7.7 מיליארד שקל. עם זאת, בהיקף הגיוס בהנפקות לציבור לא חל שינוי, והוא נותר על כ-3.6 מיליארד שקל, מה שמלמד כי השוק הראשוני בת"א עדיין מקרטע כהוגן. לראייה, רק לאחרונה בוטלו שתי ההנפקות המתוכננות של החברות כרומגן ואומן.
במהלך תשע"ד הצטרפו לבורסה 4 חברות חדשות, שגייסו בסה"כ כ-900 מיליון שקל: אינרום בנייה, קבוצת אשטרום, מגדלי הים התיכון, וסקייליין. זאת, בדומה לארבע הנפקות ראשוניות שבוצעו במהלך השנה העברית הקודמת (אז גייסו החברות כ-320 מיליון שקל).
מחזור המסחר בתעודות סל על מדדי מניות המשיך לעלות, והיווה בסוף תשע"ד כ-28% ממחזור המסחר במניות, לעומת כ-22% בשנת תשע"ג וכ-20% בשנה שקדמה לה. במהלך תשע"ד שווי החזקות הציבור בשוק תעודות הסל הגיע לשיא של כ-125 מיליארד שקל, עלייה של 33%.
67% זהו הזינוק בהיקף הנפקות האג"ח הקונצרניות, הזירה הלוהטת בת"א. במהלך תשע"ד גייס הסקטור העסקי כ-56 מיליארד שקל, לעומת כ-33.5 מיליארד שקל בשנה הקודמת. רוב הסכום, כ-38 מיליארד שקל, גיוס באמצעות הנפקות אג"ח לציבור (היתרה באג"ח פרטי). שלא במפתיע, 45% מסכום זה גויס על ידי חברות נדל"ן.
בבורסה מציינים כי הנפקות החוב הגדולות השנה היו של הבנקים, ובראשן הגיוסים של הפועלים ומזרחי טפחות, שגייסו לאחרונה כ-3 מיליארד שקל, כל אחד - מהנפקות האג"ח לציבור הגדולות בתולדות הבורסה. עוד מציינים שם כי בנק מזרחי טפחות הוא המנפיק הבולט של תשע"ד, לאחר שגייס במהלכה כ-7.3 מיליארד שקל.
מנגד, ממשלת ישראל המשיכה לצמצם את הנפקותיה בשוק האג"ח המקומי, ואלה הסתכמו בשנה החולפת בכ-60 מיליארד שקל ברוטו - ירידה של 9% לעומת תשע"ג.
מה עשו המדדים הבולטים בבורסה
מדד המעו
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
