"שום דבר לא סגור ואין שום הסכם. לא יקום ולא יהיה שנסכים לתוספת של 6 מיליארד שקל. צריך יותר", כך אמר בסוף השבוע גורם ביטחוני בשיחה עם "גלובס" בהתייחס לסיכומים המתהווים בין שר האוצר יאיר לפיד לראש הממשלה בנימין נתניהו בנוגע להרחבת תקציב הביטחון בכ-6 מיליארד שקל. "שני הצדדים מבינים שסכום כזה לא מתחבר עם שום דבר ובטח שהוא לא עונה על צרכים ביטחוניים מובהקים שבלטו באופן צורם במסגרת המבצע האחרון בעזה".
גורמים ביטחוניים התקשו להסתיר את מורת רוחם מהסיכום של ראש הממשלה ושר האוצר. מאז סוף השבוע טענו בקריה בתל אביב כי תוספת של 6 מיליארד שקל לתקציב הביטחון היא 5 מיליארד שקל פחות ממה שמערכת הביטחון צריכה - וזה רק בבסיס התקציב. בשנת 2014 עמד בסיס תקציב הביטחון על 51 מיליארד שקל. לאחר קבלת תוספות שונות שהועברו אליו במהלך השנה - לא בלי משברים ואיומים על השבתת הצבא - הוא הסתכם בכ-54 מיליארד שקל.
משרד הביטחון תובע כעת תוספת תקציב של 11 מיליארד שקל לתקציב 2015, באופן שיאפשר לו להכיל בשנה הבאה את ההתייקרויות בעלויות השוטפות שלו ויאפשר את המשך הפעלת הצבא. לשיטת הקריה, תוספת של 11 מיליארד שקל אמורה להעמיד את בסיס תקציב הביטחון ב-2015 על 62 מיליארד שקל - סכום שמתיישר עם זה שקבעה ועדת ברודט ב-2007. לפיכך, תוספת של 6 מיליארד שקל רחוקה מליישב את המחלוקת על היקף הסכום שיוקצה בשנה הבאה לביטחון.
פער של 5 מיליארד שקל בבסיס תקציב הביטחון הוא רק ההתחלה של הדיון הסבוך והמורכב שאליו ייסחפו בימים הקרובים נתניהו, לפיד ושר הביטחון, משה (בוגי) יעלון: מלבד הגדלת התקציב ב-11 מיליארד שקל לטובת "הקיום השוטף" של צה"ל, משרד הביטחון תובע תוכנית רב-שנתית שבמסגרתה יועברו לצרכי ביטחון מדי שנה כ-8.5 מיליארד שקל. מדובר בתוספת שתינתן מחוץ לתקציב, ואמורה לאפשר את התעצמות הצבא על בסיס לקחים שהופקו מצוק איתן ובהתבסס על הערכות מודיעין ואפיון של האתגרים העתידיים. סכום זה מעמיד בפועל את התקציב שדורשים בקריה על יותר מ-70 מיליארד שקל בשנה.
במערכת הביטחון לא מציינים כמה שנים תימשך התוכנית הרב שנתית, אך על פי הערכות מדובר בתקופה של בין 3 ל-6 שנים. על פי גורמים ביטחוניים, רק באמצעות הקצאה של סכום זה ניתן יהיה להרחיב באופן ניכר את מערך הנגמ"שים הממוגנים לשימוש כוחות היבשה של צה"ל. הדבר ימנע מצב של הכנסת נגמ"שים בלתי ממוגנים כמו "זלדות" לאזורי לחימה שמאוימים בטילים מתקדמים נגד טנקים - כפי שאירע בקרבות של צה"ל בשכונת סג'עייה בעזה. באמצעות התקציב הנוסף, מערכת הביטחון מתכוונת לממן גם פיתוח מערכות לגילוי ואיתור מנהרות, לרכוש מערכות הגנה חדישות במתארי קרב שונים ולהתאים את היכולות של הצבא לשינויים במזרח התיכון.
בלי קשר לדיון על הרחבת תקציב הביטחון, במשרד הביטחון מצפים שעוד לפני סוף השנה משרד האוצר ישפה אותו על הוצאותיו במסגרת 50 ימי הלחימה של מבצע צוק איתן. מערכת הביטחון תמחרה את המבצע ב-8.6 מיליארד שקל, בעוד שהחשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, מכירה בהוצאה של כ-6.5 מיליארד שקל. במערכת הביטחון אומרים כי ההכרה של החשכ"לית בסכום זה לא מהווה ערובה לקבלתו המלאה. ובכל מקרה, שם כבר משוועים לקבלת כסף בדחיפות: צריך לחדש מלאים, צריך להחזיר יחידות ואמצעים לכשירות.
"אין מנוס רפורמה במבנה התקציב"
עם נתוני פתיחה כאלה, במערכת הביטחון מתריעים בדיונים סגורים כי 2015 תיפתח עם מינוס של כמה מיליארדים ביחס ל-2014, שהוגדרה בקריה כ"שנה משברית". ערב המבצע בעזה, הצבא כבר פעל על אדי הדלק האחרונים מחמת הדחק בתקציב: תוכניות אימונים בוטלו, היחידות השונות עברו להתנהל ב"כלכלת שבר", אגדים ארטילריים וטייסות קרב נסגרו; תוכניות התעצמות נעצרו.
במקביל, החוב שצבר משרד הביטחון לחברות הביטחוניות שמוכרות לו נשק ומערכות ממשיך לתפוח. סך החובות של המשרד לחברות היום כבר מסתכם בכ-2 מיליארד שקל. על פי הערכה, עם קבלת השיפוי מהאוצר על ההוצאות בצוק איתן, ישולמו לפחות חלקים מהחוב לחברות הביטחוניות שחלקן כבר מבטאות מצוקה בדוחות הכספיים שהן מפרסמות.
לדברי גורם בקריה, הדרישות התקציביות הנרחבות מבטאות את המחיר העדכני של ביטחון תוך הסתכלות קדימה לאתגרים שעוד צפויים לצה"ל בשנים הקרובות. מענה הולם למצב כזה מחייב גם הסתכלות שונה על מבנה תקציב הביטחון שרובו משועבד לפנסיות (בהתאם להסדרים מן העבר במשק), הוצאות שכר, הקצאה של כ-5-6 מיליארד שקל על "עניינים מיוחדים" ועוד כ-2.1 מיליארד שקל שמערכת הביטחון מחזירה למדינה בכל שנה על ארנונה שצה"ל משלם לרשויות המקומיות, על בלו ועל מע"מ של 18% שהיא משלמת על שימוש בכספי הסיוע האמריקאי.
"אין מנוס מרפורמה במבנה התקציב", אמר הגורם הביטחוני ל"גלובס". הוועדה לבחינת תקציב הביטחון בראשות האלוף (במיל') יוחנן לוקר קיימה עד כה 18 ישיבות מאז שהתכנסה לראשונה בחודש יוני השנה. הוועדה הוקמה בידי ראש הממשלה בשאיפה שתגבש מבנה חדש לתקציב הביטחון, שיחליף את זה שקבעה הוועדה בראשות דוד ברודט. ועדת לוקר צפויה להגיש את המלצותיה עד לסוף השנה בהתאם לכתב המינוי שלה, ועד כה הופיעו לפניה הרמטכ"ל, בני גנץ; מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (במיל') דן הראל; נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג; שר האוצר לפיד; ראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי; והחשבת הכללית עבאדי-בויאנג'ו.
מערכת הביטחון
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
