מפליא לראות עד כמה בעידן שבו כולנו מחוברים למידע ולחדשות, בורות היא עדין מגיפה עולמית. מגיפת הבורות לא פוסחת על משכילים, עשירים, אנשי תקשורת ומורים. מחקרים שנעשו לאחרונה מראים כי רוב האנשים המשכילים בעולם לא יודעים לענות נכון על השאלות הבאות:
ב-20 השנה האחרונות העוני בעולם החריף? נשאר אותו הדבר? ירד לחצי? ב-50 השנה האחרונות מספר ההרוגים מאסונות טבע ירד? עלה? האם אלימות ומלחמות בעולם במגמת עלייה או במגמת ירידה? איזה אחוז מאוכלוסיית העולם מתחסן נגד חצבת בגיל שנה? איזה אחוז מהווים האסייתיים מאוכלוסיית העולם? האם מעמד-הביניים מגדיל או מקטין את חלקו בעושר העולמי? מי הן המדינות המאושרות ביותר בעולם? מהי ההכנסה הממוצעת לנפש בעולם?
בשנים האחרונות שאלתי מאות מורים בישראל את השאלות האלה. פחות מ-10 אחוזים מהם ידעו את התשובות הנכונות. אך המורים לא צריכים להרגיש רע מדי. גם מנהלי חברות וסטודנטים באוניברסיטה הפגינו רמה דומה של בורות ביחס לנתונים הבסיסיים ביותר המגדירים את העולם היום.
הפרופסור השבדי הנס רוסלינג יצא בקמפיין עולמי נגד בורות. הוא מונה שלושה מקורות לבורות. המקור הראשון הוא אישי. העובדה שכל אחד מאיתנו גדל בסביבה, השונה באופן כזה או אחר מן העולם בכללותו. המקור השני לבורות הוא בתי-הספר שלנו שהם לא מעודכנים ומתעדכנים ורוב המורים שלנו מלמדים את מה שהם למדו. המקור השלישי לבורות הוא אמצעי התקשורת והחדשות הנוטים לספר לנו על החריג והסנסציוני, ולא תמיד על הכלל ועל הנכון.
לבורות הזאת יש מחיר יקר. נוסף לכך שרבים מאיתנו שוגים בהבנת העולם והמגמות השולטות בו בהווה, הבורות פוגעת בקבלת החלטות ובעתיד הבורים. קשה לקבל החלטות נכונות על בסיס מידע לא מעודכן ותפיסות עולם שגויות. העולם סביבנו משתנה במהירות, ותפיסות העולם שגיבשנו בבית-הספר כבר לא עומדות במבחן המציאות כיום.
התקשורת עסוקה יותר באלים, ברע ובחריג מאשר בניסיון להביא לנו תפיסת-עולם מאוזנת של המציאות, כפי שהיא כיום.
האמת המרעננת היא, שהמציאות סביבנו היא בדרך-כלל הרבה יותר טובה ממה שאנחנו חושבים. רוב הטעויות בתשובות לשאלות שהוזכרו לעיל היו בכיוון של פסימיות-יתר. אך מסתבר, כי העולם סביבנו נעשה בריא יותר, עשיר יותר, משכיל יותר, מחוסן יותר ועם תוחלת-חיים ארוכה יותר ממה שאנחנו תופסים. היה מי שמדד ומצא שאפילו מדד האיי-קיו נמצא בעלייה במאה השנה האחרונות. כלומר, אנחנו נעשים חכמים יותר.
להחמיץ את ההזדמנויות הנפלאות
בשנת 1990 יותר מ-40% מאוכלוסיית העולם חיה בעוני קיצוני, של הכנסה של פחות מדולר אחד ליום; מנגד, היום, לאחר 24 שנה בלבד, המספר הצטמצם לפחות מ-20%. אך המספרים האלה לא חדרו לתודעת רוב האנשים. יותר מכך, מגמת השיפור הזאת היא פרי של תכנון ועבודה קשה, והמטרה היא להביא עד 2030 לכך שפחות מ-3% מאוכלוסיית העולם תסבול מעוני קיצוני. לעומת "הטוב" שלא חדר לתודעה של רובנו, הרציחות, האונס והאכזריות המתוקשרת של ה"מדינה האסלאמית" חדרו היטב לתודעתנו, והם גם מעצבים את תפיסות-העולם שלנו ואת ההחלטות שלנו.
הנתונים בעולם לא רק משתפרים באופן כללי. ב-50 השנה האחרונות חל שינוי מהותי, שמקעקע את התפיסות הישנות שלנו לגבי העולם המערבי והעולם השלישי. הפערים מצטמצמים, מעמד-ביניים חזק נבנה באסיה ובאפריקה, ואם המגמות הנוכחיות יימשכו עוד 50 שנה קדימה, העולם יהיה הרבה יותר מגוון, מחובר ופלורליסטי.
אנחנו בדרך למיגור השליטה של האדם הלבן. יש גם מי שמשלמים את המחיר. הרווחה הכלכלית שמרימה את מעמד-הביניים בסין ובהודו באה לעיתים קרובות על-חשבון מעמד-הביניים באירופה, בארה"ב ובישראל.
העולם הולך ונעשה גלובלי יותר, ומי שלא מסוגל לייצר ערך ברמה הגלובלית עלול להיפלט מן המשחק. הבורות מסוכנת משום שהיא גורמת לנו לא לראות את העולם הגלובלי והמשתנה סביבנו. הבורות גורמת לנו לצמצם את מבטנו ולא לראות את הכוכבים הזוהרים בשמיים, לא את הגלים העולים באוקיינוסים, ולהחמיץ ואת ההזדמנויות הנפלאות העומדות בפני ילדינו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.