כשמעמתים את מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג עם העובדה שעדיין יקר פה, הוא מסובב לעברנו את צג המחשב שבמשרדו, פותח גוגל ומקליד את שמו של המשקה הכתום והתוסס "פאנטה". ניכר שהאינטרנט בשירות המדינה מקרטע, אבל זו הבעיה הקטנה של כולנו.
עוד כמה שניות יחלפו ואת המסך ימלאו צילומים של פחיות המשקה כפי שהן נמכרות בכל מדינה אחרת בעולם. "בכל העולם מוכרים את המשקה הזה כך, עם איור של תפוז חצוי - אבל לא בישראל. למה? כי התקן הרשמי הישראלי קבע עד לא מזמן שאם אין במשקה לפחות 10% פרי, אסור להוסיף על האריזה איור של פרי", הוא אומר.
- ואיך זה קשור לענייננו?
"זה קשור כי אם יש יבואן שמצא סטוק של פחיות או בקבוקי משקה של פאנטה בחו"ל - הוא לא יכול לייבא אותם לארץ. מי מרוויח מזה? החברה המרכזית למשקאות קלים. תבין, חברות גדולות בעולם לא ייצרו קו מוצרים ספציפי בלי איור, במקרה הזה איור של תפוז על פחית שתייה, רק עבור השוק הישראלי.
"אין סיכוי שזה יקרה. הלכתי עם המקרה הזה למכון התקנים ולרשות להגנת הצרכן, שקבעה מצדה שאם יופיע איור על הפחית לא תהיה בעיה של הטעיית צרכנים. אבל גורמים אחרים לחצו לכיוון ההפוך, ניסו לשכנע את משרד הבריאות לסרב לשינוי. למרות זאת, השרה יעל גרמן הסכימה להסיר את התקן הרשמי בעניין, ולפני שבועיים חתמנו על הביטול שלו".
- מזל טוב. אם כך מתי נקנה פאנטה זולה יותר?
"עד שזה יפורסם ברשומות צריכים לעבור שבועיים, ואז היבואנים יתחילו לעבוד. זה ייקח זמן וגם קשה לדעת בכמה זה יוזיל את המחיר של המשקה בארץ, אבל מנתוני יוקר המחיה אין ספק שהמחיר של משקאות קלים בישראל יקר. יבוא נרחב יותר והפחתת חסמים יאפשרו להוריד מחירים, ואז השוק יעשה את שלו".
זאת אחת התשובות של לנג לבעיית יוקר המחיה בישראל: הרחבת היבוא, הסרת חסמים, ביטול של תקנים ישראליים שמעקרים את הכדאיות הכלכלית ביבוא שיכול להניע כאן תחרות. הוא יודע שכבר אמרו לנו את זה פעם, מודה שסל המוצרים של כולנו בסופר עדיין יקר ומעיק, ומאמין שעד אמצע 2015 נרגיש טוב יותר. בינתיים, הוא מבין את החשדנות מצד למודי הניסיון שרוו ושבעו רפורמות והצהרות.
שר הכלכלה נפתלי בנט מינה אותו להיות הביצועיסט שיוביל את המהלכים להורדת יוקר המחיה, והוא מבין שחובת ההוכחה עדיין מוטלת עליו: "המכסים והתקינה הם רק חלק מהפתרון לבעיית יוקר המחיה", הוא אומר, "כבר עשינו כמה מהלכים ויידרש זמן עד שיבשילו. כך, חוק המזון ייכנס לתוקף בתחילת השנה ויוביל לשקיפות במחירים תוך פרסום יעיל של מחיר מוצרים בכל נקודת מכירה מעל גודל מסוים.
"יהיו אפליקציות שיאפשרו את השוואת המחירים בין הנקודות השונות וזה יעודד תחרות. כיום פועלות התארגנויות גדולות שלא כפופות לחוק ההגבלים העסקיים, כך שהן מייצרות קרטליזציה במקטע שבין המשווקים לקמעונאים והן אחראיות למחירים הגבוהים של חלק מהמוצרים. הובלנו שינוי חקיקה שייכנס לתוקף במאי 2015, ישנה את המצב ויכפיף את ההתארגנויות ה אלה לחוק ההגבלים העסקיים".
לדברי לנג, בשנה הקרובה צפויות בשורות גם במשק החלב, בין השאר בזכות נוהל חדש לחלוקת מכסות יבוא של גבינות, חמאה ויוגורט עם פטור מלא ממכס ליבואנים שיתחייבו להעמיד למוצרים אלה את המחיר הנמוך ביותר לצרכן.
"אנחנו מדברים על מכסות בהיקף שהוא 20% מהשוק הזה. זה המון. הנוהל הזה יהיה בומבה בשביל התחרות בענף החלב. לא הסתפקנו רק בזה ואנחנו פותחים את השוק גם ליצרנים מקומיים קטנים. אלה שירצו להתפתח ולייצר מוצרי יסוד בענף החלב יוכלו לקבל ממרכז ההשקעות מענקי הון של 35% כדי שיוכלו להתרחב, לרכוש ציוד מתאים ולהתחרות עם המחלבות הגדולות. ב
"מקרה הזה מדובר בהטבות שלא יהיו נגישות למחלבות הגדולות כמו שטראוס, תנובה וטרה. רק לקטנות, כדי שיתחרו בגדולות. כל אלה ביחד ייצרו תחרות - הם ילחצו את המחירים למטה. לוקח זמן? אנחנו מפרקים גורם אחר גורם וזה לוקח זמן. צריך לזכור גם שבשווקים פועלים כוחות שאנחנו לא יכולים לצפות, כמו התייקרויות של תשומות בחו"ל, ולא ניתן תמיד להוזיל מחירים. אבל יש לעודד את התחרות בארץ גם כבלם לעליית מחירים", הוא אומר.
"התעשייה היא לא בן יחיד שלנו"
בינתיים, אין סיבה לחשוד בכנות כוונותיו של לנג. סביר להניח שהוא מכיר את גודל המשימה המוטלת לפתחו מתוקף תפקידו, וגם מתוקף היותו אזרח במדינה שעושה קניות שבועיות בסופר ומשלם ביוקר. אפשר להאמין לו כשהוא אומר "גם לי זה כואב בכיס". אלא, שעם אמפתיה אי אפשר ללכת למכולת.
אזרחי ישראל צריכים הרבה יותר מהבעת הזדהות מצד מי שמשתכר משכורת נאה של מנכ"ל משרד ממשלתי. החשבוניות שנקבל ברשתות המזון בשנה הקרובה יקבעו - במספרים ובכסף - אם האמירות האלה הן אותן אמירות שכבר העלו עובש בארכיבים ונמצאו חלולות, או שלנג ראוי לתהילה מצד אזרחי ישראל, תהילה שהם משוועים להעניק אך לא מוצאים לה חתן.
את יישום הרפורמה בתקינה, שבמרכזה ביטול של תקנים רשמיים ואימוץ של תקינה בינלאומית, הוא מגדיר כמלחמה בשתי חזיתות: הראשונה, בקבוצות לחץ; והשנייה, בביורוקרטיה הישראלית המפוארת. ביטול של תקן רשמי כרוך בתהליך של שנתיים. "יש קבוצות לחץ שרואות בתקן הגנה מפני תחרות. תפקידו של תקן הוא להגן על הצרכן בהיבטים הבטיחותיים, הבריאותיים והסביבתיים של מוצר.
אלא, שנוצר מצב שהתקן מהווה עבור קבוצות מסוימות הגנה מפני תחרות. אתה בא לבטל תקן ושומע מאיגוד תעשיות המזון סיפורי סבתא בנוסח מדוע התקן האמור הוא דווקא תקן מקל. יש קבוצות שזוכות להגנה לא ראויה באמצעות התקנים, והן יודעות שברגע שהם יוסרו הן יצטרכו להיאבק עם מוצרים מיובאים.
"אלה תופעות מאוד נרחבות והשליטה של היצרנים המקומיים ויבואנים חזקים בגוורדיה של מכון התקנים יוצרת מעין הגמוניה שהובילה במשך השנים למצב שבמקום שהתקנים יגנו על הציבור הם מגנים על היצרנים מפני תחרות. אתה יודע שרק בישראל יש תקן שלפיו מיטת תינוק צריכה להיות עשויה מעץ מלא? אז באה איקאה הגדולה והיא מנסה לשווק מיטות תינוק שלא עשויות מעץ מלא ולהוריד כך מחירים, אבל היא לא יכולה כי אסור לה. עכשיו אנחנו משנים גם את זה. יש בישראל 600 תקנים רשמיים, סימנו 120 מהם לביטול ובינתיים הסרנו 60. תהליך הביטול של תקן רשמי אורך כשנתיים".
הגישה הזאת, שמתפרשת בקרב רבים מהתעשיינים כלוחמנית, זיכתה את לנג ואת השר הממונה עליו בנט בלא מעט יחס עוין מהמגזר היצרני. בכלל, ניכר שהמגזר הזה עדיין לא התאושש מטראומת שינוי שמו של המשרד מ"משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה" ל"משרד הכלכלה".
התעשיינים חוששים ששינוי השם אינו מהלך קוסמטי ויש בו כדי לבטא סדר יום חדש. "התעשייה חשובה אבל היא לא בן יחיד שלנו. זה משרד הכלכלה, וכמנכ"ל המשרד הזה אני צריך לעודד עוד מגזרים שפעילים במשק ומביאים תעסוקה וצמיחה. עם כל הכבוד לתעשייה היא מהווה 15% מסדר הגודל של המשק כולו.
"חוץ מהתעשיינים, המשק הזה מורכב גם מצרכנים, מיבואנים, מסוחרים ומבעלי עסקים קטנים ובינוניים. בשנת 2015 המשרד יעמיד יותר כלי סיוע לתעשיינים מאלה שהיו לו בשנה החולפת. ועדיין, אנחנו דואגים גם לתקינה, גם ליבואנים וגם ליוקר המחיה, ואין מה לעשות - התעשיינים הם לא חלק מהפתרון במצב הזה. הפתרון הוא יצירת תחרות, ואם דיברנו מקודם על הדוגמה של 'פאנטה' אז תראה איך הם נלחמו נגד האיור של אותו תפוז על הפחיות והבקבוקים".
- אז יש נתק עם המגזר הזה שהוא דומיננטי במשק?
"אין שום נתק. תעשיינים באים לפה פעם בשבוע, פעם בשבועיים. בשטח אין באמת ניתוק, הכול זה לצרכי תקשורת. אני מטפל בעניינם של תעשיינים ולא בענייני התאחדות התעשיינים. העניין הוא שאני מטפל גם במגזרים אחרים וזה מטריף את ההתאחדות".
- ואולי במסגרת הדיון על יוקר המחיה כדאי בכל זאת לפתור כמה צרות בגזרה שלהם? תשומות ייצור יקרות? העלות הגבוהה של החשמל והמים? הארנונה לתעשייה שהרשויות המקומיות מרשות לעצמן לייקר ומשרד הפנים לרוב מאשר?
"אנחנו מציפים את הסוגיה הזאת בכל דיון רלוונטי שאנחנו מקיימים בנוגע ליוקר המחיה. בינואר הקרוב מחירי החשמל צפויים לרדת באופן דרמטי. במקביל, פנינו גם למשרד האוצר בנוגע להוזלת מחיר המים למפעלים מסוימים. במקרה של הארנונה, אני מסכים חד וחלק שזו בעיה קשה ואני מבין ללבו של המגזר העסקי.
קיימנו דיון עם שר הפנים גדעון סער והפצרנו בו שלא לאשר עוד בקשות לייקור הארנונה ולגשת לרפורמה בנושא, והוא אמר שהוא מטפל בזה. בינתיים הוא הודיע על פרישתו. נחכה לשר פנים חדש ונמשיך בקו הזה. בסופו של דבר, אלה סוגיות שלא נמצאות במרחב הסמכות שלי, זה מחייב פעילות מול משרדי האוצר והפנים".
היקף תקציב משרד הכלכלה לשנת 2015 הוא כ-5.5 מיליארד שקל, ולנג אומר שהוא מרוצה: "הבאנו עשרות מיליוני שקלים לטובת ההכשרות המקצועיות ומנענו קיצוץ שתוכנן בתקציב המכללות הטכנולוגיות. הייתה תוכנית לקצץ בהרבה דברים, אבל נלחמנו על חלקת האלוהים שלנו והתקציב לשנה הבאה די בסדר מבחינתנו. ביחס לשנה שעברה, תקציבי מרכז ההשקעות והמדען הראשי יגדלו; נקבל עוד עשרות מיליוני שקלים לטובת הפעילות השוטפת לעידוד עסקים קטנים ובינוניים; ונקים עבורם קרן בהיקף של כ-200 מיליון שקל באופן שתמנף במגזר הזה השקעות של כ-800 מיליון שקל בשנים הבאות. מנענו קיצוץ עמוק בתחום מעונות היום, ולא נקטין את הסבסוד למעונות שמפוקחים על ידנו ויש כאן בשורה טובה להורים שיוצאים לעבוד. ניהלנו על כך מלחמת חורמה של ממש".
ערב ראש השנה חגגו במשרדי הכלכלה והאוצר את ההסכם עם הנהלת אינטל העולמית על השקעת עתק נוספת של ענקית השבבים האמריקאית באתר שלה בקרית גת. בתמורה למענק של 1.1 מיליארד שקל מהמדינה ומס חברות מופחת בשיעור של 5% למשך 10 שנים, תשקיע החברה בשדרוג המפעל בקרית גת כ-22 מיליארד שקל, תקיים בישראל רכש גומלין של יותר מחצי מיליארד דולר ותעסיק 1,000 עובדים חדשים. לדעת לנג, מדובר בהסכם טוב: "זה ההסכם הכי זול שהיה למדינת ישראל עם אינטל מכל הסבבים הקודמים. זאת ההשקעה הגדולה ביותר של החברה בארץ, בתמורה להשקעה הנמוכה ביותר שלנו", הוא אומר.
- ולמרות החגיגות, למה שוב אינטל? למה לא להשקיע את סכומי העתק האלה כדי להביא לארץ עוגן נוסף?
"הטענות האלה מבטאות הסתכלות מאוד צרה שכן תמיד ניתן למצוא חלופות טובות לכסף, אבל זה לא עובד כך. במקרה של אינטל התועלת גדולה מהעלות: יש כאן את ההיבט של תדמית ושל מיצוב למשק הישראלי. לעובדה שאינטל ממשיכה לבצע בישראל השקעות יש משמעות חשובה. צריך להביא בחשבון שמדובר באירוע חיצוני, זאת לא עסקה שנעשית כל הזמן וכך גם אנחנו וגם משרד האוצר התייחסנו לזה. המענק שהיא תקבל לא יבוא על חשבון חברות אחרות שלא יקבלו בגלל העסקה הזאת מענק. מדובר בתקציב חיצוני ולא בסכום שיש לי אותו ביד ושאני יכול לשחק אתו ולתת לחברות אחרות".
- ולמה לא להביא חברה גדולה נוספת ולתמוך בה באותו מתווה?
"הלוואי שיבואו. גם במשרד האוצר אומרים את זה. אם יבואו, נוריד את הירח בשבילן בדיוק כמו עם אינטל. ברגע שתהיה אופציה כזאת ימצאו את הכסף".
אלא שקופצים אין ולנג מוטרד מהירידה בהשקעות במשק: "אני חרד. מדובר בירידה מדאיגה בהיקף ההשקעות. מדוע הבנקים מתחילים לפנות למגזרים כמו הקטנים והבינוניים? בגלל שמגזרים אחרים שפעם לקחו כסף לא לוקחים היום וזה מצב רע מאוד ומטריד מאוד". לא פחות מכך, הוא מוטרד גם מאי-הוודאות שתיווצר לדבריו במשק מצד המשקיעים בעקבות רפורמה נוספת שמתהווה, בפעם השלישית בתוך עשור שנים, בחוק לעידוד השקעות הון.
כחבר בוועדה שבוחנת את השינויים בחוק בראשות מנכ"לית האוצר יעל אנדורן, לנג מזהיר: "ממילא כבר אין כאן מדיניות של 0% מס חברות, גם לא לאינטל. נראה שבוועדה מפחדים לבוא רק עם המלצות מיטיבות למשקיעים, ומנסים 'לטפל' במסלול שמזכה חברה שמשקיעה בארץ במס חברות של 9% ולהכניס התניות והגבלות. זו בעיה איומה. אני מבין את הביקורת שהייתה על 0% מס, אבל אנחנו כבר נמצאים ב-9% וזה רחוק מ-0%. אני חושב שמוטב יהיה שיניחו למסלול הזה כי כל פגיעה בו תעביר איתות נוראי למשקיעים זרים, שכן אם הם יבואו לכאן זה בזכות אותו מסלול. אם מתחילים לפגוע במסלול הזה כל מערכת השיקולים של חברה בנוגע להשקעה בישראל מתעוותת".
- מי עוד חושב כמוך בוועדה?
"יש עוד חברים שחושבים כמוני, בהם גם יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה שבמשרד ראש הממשלה, יוג'ין קנדל, ומנהל רשות המסים, משה אשר, שמתנגדים לזה בכל תוקף. ההשקעות יורדות ואנחנו צריכים להעביר מסר שאנחנו מפשטים תהליכים, אבל אנחנו עושים הפוך - אנחנו מעבירים איתות בעייתי ורע למשקיעים וזה כמו לירות לעצמנו כדור בראש. אני מעריך שזה יעשה רק נזק".
- וסביר להניח שקולך גם נשמע בדיוני הוועדה.
"אני אומר את זה כל הזמן בוועדה, והיא לא מתכנסת לקראת פרסום הדוח כי בכל ארבע הישיבות האחרונות אנחנו רבים רק על זה. כל הזמן עולים שם פתרונות יצירתיים על הגבלה פה והגבלה שם, וצריך להבין שכל הגבלה מייצרת איתות רע למשקיעים ולבריחה של חברות. הם לא מחוברים שם למספרים: ההשקעות כאן יורדות והאשראי הבנקאי למגזר העסקי יורד. הדור הבא של קופקסון כנראה לא יהיה בישראל. העולם גלובלי. מה, אנחנו רוצים לבסס את כל הכלכלה שלנו על חברות קטנות ובינוניות?"
- אז חברים בוועדת אנדורן פועלים מתוך שיקולים של נראות?
"אני לא נכנס לראש של יעל אנדורן ואני לא יודע מה ההנחיות שהיא קיבלה משר האוצר. אני ויוג'ין קנדל יושבים בדיונים והם שואלים אותנו: 'מה, לא מפחיד אתכם שחברות גדולות ייהנו מהטבות של עד כחצי מיליארד שקל?'. אבל, רבותי, יש כאן עניין אחר: חלק מאותן חברות לא יהיו פה בכלל, ואני מסרב לנתק את הגישה הזאת מהעיוות שיוצרת התוכנית ל-0% מע"מ על דירות. מאיפה הם יביאו את הכסף? הרי יש לנו בור של 3 מיליארד שקל".
- לפיד מקדם את המהלך הזה בלהט ובנחישות.
"אבל אין עם מי לדבר על זה עכשיו. זה כבר אובדן הכנסות גדול מדי למדינה. הם באטרף על כסף, ואם חוק 0% מע"מ עובר האוצר יצטרך לכסות על 3 מיליארד שקל. אני מעריך שההתעקשות שלהם בוועדת אנדורן בעניין ההגבלות החדשות במסלול 9% מס חברות נטוע בכלל בתוכנית 0% מע"מ. מה עושים בשביל לכסות על הסכום הזה? מבטלים הפחתות שתוכננו ומעלים היטלים".
- ככלכלן, איך אתה רואה את התוכנית 0% מע"מ?
"זה לא מהלך כלכלי ראוי ואני אומר את זה ככלכלן. קשה לי לחיות עם אמירות ששוק הדיור הוא שוק של ציפיות וזה יסתדר מעצמו. אני לא מכיר שוק שההיצע בו קשיח, הביקוש בו גדול יותר מההיצע ואם מורידים מע"מ זה מתגלגל לצרכן. מי שייהנה מזה הם הקבלנים. ככל שהביקוש יהיה גבוה מההיצע - וזה עניין של חישובים, של כימיה ממש - זה לא יעבוד".
אחרי החגים, גם הוועדה לבחינת חלקה של המדינה במשאבי הטבע שלה בראשות פרופ' איתן ששינסקי, תמסור ללפיד את המלצותיה הסופיות. במאי השנה הגישה ועדת ששינסקי 2 דוח ביניים ובו המלצות להטיל על כימיקלים לישראל (כיל) מס על רווחי יתר בשיעור של 42%. דירקטוריון הקבוצה הגיב בשורת החלטות שמעמידות בסימן שאלה את המשך השקעות הקונצרן בנגב.
"ההחלטות כוללות גם סגירה של מפעל המגנזיום בסדום, פיטורי עובדיו וצמצום בפעילויות נוספות. לנג, שחבר גם בוועדה הזאת, חושש מההשלכות של יישום ההמלצות ומזהיר מפני מצב שבו "נשפוך את התינוק עם המים": "אנחנו בישורת האחרונה של הדוח הסופי ואני מתרשם שיש ניסיון כן ואמיתי להתגבר על הבעיות שעליהן כיל הצביעה".
- אתה מוטרד מהמלצות שייעקרו את הכדאיות הכלכלית של כיל להשקיע בדרום?
"אם ההמלצות יובילו לעצירת השקעות ואולי לחיסול העסק זה יוביל מהר מאוד לפיטורי עובדים והדרום יינזק. אני לא מפחד להתנגד להמלצות האלה. אני לא מפחד שיכתבו עלי מאמרים בנוסח 'הון-שלטון'. אני לא אתמוך בהמלצות כאלה, ומצדי שכל היחימוביצ'ים (ח"כ שלי יחימוביץ' - י.א) יקרעו אותי".
- האווירה הציבורית העוינת לטייקונים ולבעלי הון בייחוד מאז המחאה החברתית נכנסת אל דיוני הוועדה?
"זה קיים באוויר. אתה שומע שם הערות מסוימות שעולות בהשראה של איזה פרסום בעיתון, אי אפשר להתעלם מכך. אלה הערות שמושפעות מכותרת כזאת או אחרת. אני מנסה להיצמד לנתונים ולניתוחים. האמירות שלפיהן 'כיל שוחטת את המדינה' אין בהן כלום. למי זה משנה עכשיו אם לפני 6 שנים החברה הזאת שילמה פחות מס? האם זה נכון שעל דברים שהממשלה לא עשתה לפני 10 ו-15 שנה צריך להעניש עכשיו את החברה הזאת ואת העובדים שלה? הכסף הרי מת.
"מה זה משנה עכשיו, כן עידן עופר, לא עידן עופר. יש אמירות ש'הם עשו במשך הרבה שנים המון כסף ועכשיו נשחוט אותם' - מה זה רלוונטי? צריך להסתכל לאלפי עובדים בעיניים. הם מרוויחים טוב מאוד, יש להם אופק תעסוקה להרבה מאוד שנים. מצד שני, יהיה נכון לחשוב על עיוותים מסוימים ולתקן אותם. לפעמים יש איזו תחושה שצריך להעניש אותם על העבר. זה לא מקובל בעיני".
לוחם במשקל קל
תפקידיו של לנג בשנים האחרונות במערכת הציבורית-כלכלית של המדינה מהווים עבורו קריירה שנייה. בשנות ה-90' הוא מיצה את יכולותיו בזירות אחרות לגמרי והשיג בהן הישגים מרשימים כשזכה בתואר אלוף ישראל בג'ודו במשקל קל (עד 60 קילו), ואף ייצג את ישראל באולימפיאדת ברצלונה בשנת 1992.
- מתגעגע?
"אני כבר לא בגיל לזה, למרות שאני מאוד אוהב את הענף הזה. יש לי היום אתגרים חדשים ומעניינים לכשעצמם. בקריירה הנוכחית שלי, כמו בקריירה הספורטיבית שניהלתי בעבר, אני מקפיד להשקיע בעשייה תוך שמירה על מתח אתגרי, כך שגם היום לא חסרים לי מתח והתרגשות. ג'ודו הוא ענף ספורט מדהים, יש לי המון חברים בתחום ובהם יעל ארד שאני שומר איתה על קשר טוב. בכל פעם שספורטאים שלנו מנצחים בתחרויות בינלאומיות ומגיעים להישגים יפים אני מצטמרר מהתרגשות".
תגובות
ממכון התקנים נמסר כי "תפקידו של מכון התקנים הוא לוודא שרמת הבטיחות ורמת האיכות של מוצרים ושירותים תיטיב עם אזרחי ישראל. אף אחד אינו שולט במכון התקנים, וכל ניסיון לקשור את העבודה המקצועית המיטיבה עם אזרחי ישראל ועם אוצרות הטבע של המדינה לכוחות של יבואנים או תעשיינים - מטעה את הציבור ומסיט את הדיון מהבעיה האמיתית".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה לטענותיו של לנג בעניין ועדת אנדורן וועדת ששינסקי 2 שבהן הוא חבר, כי "הצוות הממשלתי לבחינת עידוד השקעות הון וועדת ששינסקי קיימו עשרות דיונים מקצועיים שבהם ניתנה הדעת לכלל ההיבטים הכרוכים בעידוד השקעות ובמיסוי של אוצרות טבע. בהקשר לעידוד השקעות הון, מטרת הצוות היא לבחון את האיזון שבין מתן הטבות מס לעידוד השקעות לבין יצירת תועלת למשק על חשבון משלם המסים, ובשים לב למתן ודאות ויציבות לחברות. הוועדה בוחנת את נושא גידור הטבות המס כך שהממשלה תהיה מחויבת לבחון פרטנית את כדאיות ההטבות שניתנות היום ללא תנאי מעל לרף שייקבע, ולדרוש מהחברה תועלות נוספות למשק בתחומי התעסוקה, החדשנות, השקעות הון ועוד.
"אנו בטוחים שדוחות הוועדות שיוגשו בקרוב לשר האוצר ישקפו את העבודה המקצועית המאומצת של כלל חברי הוועדות להשגת איזון ראוי בין הטבות המס לבין התועלות לכלכלה הישראלית, ובמקרה של ועדת ששינסקי 2 - האיזון הראוי שבין החלק שיגיע לציבור לבין הרווח המתקבל אצל היזמים ובהם כי"ל".
כתבות
ני"ע
