בלי יו"ר ובלי מנכ"ל

נתיבי ישראל (לשעבר מע"צ) מבצעת פרויקטים בהיקף שנתי של 6 מיליארד שקל, והיא מתפקדת ללא יו"ר דירקטוריון וגם ללא מנכ"ל.

יו"ר הדירקטוריון לשעבר, המכהן כיום כשר החקלאות יאיר שמיר, פרש בשנת 2012. שנתיים תמימות חלפו, ובינתיים שני מועמדים לתפקיד נפסלו. וכך חברת נתיבי ישראל מתפקדת ללא יו"ר, ולכל ישיבה נקבע דירקטור כיו"ר זמני. בחודש מאי השנה החליט המנכ"ל שי ברס לפרוש, והוא עזב את החברה בערב ראש השנה. בדירקטוריון שנותר, חברים חמישה אנשים: אבנר פלור והלנה בוכניק נציגי משרד התחבורה (השר הממונה - ישראל כץ), נציג משרד האוצר יוני רגב (השר הממונה - יאיר לפיד), שני דירקטורים-חיצוניים - יוסי רענן ועליזה שרון.

ברור שרשות ניירות-ערך לא הייתה מאפשרת לחברה ציבורית לתפקד ללא מנכ"ל ויו"ר. אבל מע"צ, חברה ממשלתית, היא המציאה שיטות ניהול יוצאות דופן גם במושגים ישראליים.

מדובר, שימו לב - בארגון שהיקף פעילותו השנתי 6 מיליארד שקל. נראה, כי על אחריות תאגידית לא שמעו בנתיבי ישראל. החברה כפופה לרשות החברות הממשלתית, שאותה מנהל אורי יוגב; וגם שם ברשות לא ממש מזדרזים לפעול בנושא. רשות ני"ע הייתה מפסיקה את המסחר בחברה ציבורית ללא מנכ"ל ויו"ר; ואז החברה הייתה מזדרזת לאייש את התפקידים. בנתיבי ישראל העניינים יגעים.

בעקבות התפטרות המנכ"ל, התכנס הדירקטוריון לבחור מנכ"ל חדש. למינוי יו"ר עדיין לא מצאו מועמד ראוי, על אף שהקימו "נבחרת דירקטורים" וישנם אנשי-עסקים בעלי ניסיון רב שיהיו מוכנים לתפקד כיו"ר בהתנדבות ללא שכר. בישיבת הדירקטוריון הסתבר כי לתפקיד המנכ"ל-בפועל ניגשו שני מועמדים בכירים פנימיים - המשנה-למנכ"ל מיכה קופילבסקי, וסמנכ"לית הפיתוח עופרה רהב. הדירקטורים יוני רגב ועליזה שרון הציעו למנות את קופילבסקי למנכ"ל-בפועל, לדעתם בחירה טבעית גם בהתחשב שהאיש מילא בעבר מספר פעמים את תפקיד המנכ"ל הזמני.

אך נציגי משרד התחבורה התנגדו למינוי בטענה שבחירתו תהיה בגדר הצהרת תמיכה לאיש, ותקנה לו יתרון לא-הוגן מול מתמודדים אפשריים אחרים. נימוק מוזר-משהו כשמדובר במשנה-למנכ"ל.

פטפטת מיותרת ומזלזלת

הדירקטור יוסי רענן אמר אמנם כי "קופילבסקי מועמד ראוי כמו כל אחד אחר, אבל עקרונית אסור לנו למנות למנכ"ל-בפועל את מי שמתמודד על המנכ"לות". וכך תוך כדי דיון על תה, בורקס ורוגלעך, הוחלט שסמנכ"ל הכספים, אמיר אסרף, ימונה למנכ"ל-בפועל. יו"ר רשות החברות, אורי יוגב, חשב אמנם כי השיקול לא למנות את קופילבסקי היה לא רלבנטי, אבל לא התערב בהחלטה. וכך, בכפוף לאישורים רגולטוריים ייכנס אסרף לתפקיד מנכ"ל-זמני.

אם דירקטוריון בחברה כה גדולה וחשובה, מבין כך את נושא האחריות התאגידית בגוף פעיל כנתיבי-ישראל-מע"צ, למה שהציבור יתייחס ברצינות לחברה ממשלתית? כיוון שנתיבי ישראל מתפקדת ללא יו"ר ומנכ"ל, אולי אפשר לפזר גם את הדירקטוריון, ולהפסיק את הקרקס הכלכלי (והפוליטי) שמבזה את המושג אחריות? חלם נמצאת כבר במע"צ. הגיע הזמן לסדר חדש ורציני, שהרי מדובר בכספי ציבור.

הכותבת היא מרצה לכלכלה ולניהול במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה (מל"א).