לא ירוק, לא בריא, לא נכון

המועצה המקומית מעלות תרשיחא, מעודדת יזמים לבוא ולהשתתף בבנייה של שכונה ירוקה ולא סתם ירוקה, אלא אף "אקולוגית" בלב אזור ירוק ופסטורלי. למען הסר ספק בטיבה של השכונה העתידית המכונה בשם "גבעת האורנים", מכריזים המפרסמים כי היא "שכונת הטבע של ישראל".

בואו ונשים את הדברים על השולחן: הקמת שכונה חדשה בישראל אינה מהלך ירוק. זה מהלך שאינו סביבתי, אינו חברתי ובספק גדול אם הוא כלכלי.

זה מה שמכונה "גרינווש" כלומר, הטעייה, שימוש במסר סביבתי, קיימי ו"ירוק", שאינו לא כל כיסוי ממשי במוצר או בשירות שעוטה אותו. הקמת השכונה אמנם באה לענות על גחמה של מקבלי החלטות ולחץ ציבורי להקים מסה של יחידות דיור בזמן קצר כדי לספק מענה לביקוש, אבל זה מהלך שאין להתגאות בו, ועדיף אף להצניעו ולהחרישו.

סוגיה נפרדת היא האם ישראל באמת נתונה במצוקה של יחידות דיור.

גם אם אמנם קיימת מצוקה כזו, כדאי לברר אם היא מחייבת בנייה בשטחים פתוחים ובפאתי ערים. המחיר של בנייה כזו אדיר: היא גובה עלויות כלכליות הנובעות מהקמה של תשתיות כבישים, חשמל, מים, ביוב וניקוז, מעודדת שימוש ברכב פרטי משום שקשה לספק להן תחבורה ציבורית יעילה, וגם גוזלת שטחי נוף שאינם בעודף במדינת ישראל הצפופה.

אם זה לא די, רק לאחרונה פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את הנתון המטריד על הגירה שלילית מהערים להתיישבות כפרית, בניגוד גמור לנעשה בכל העולם.

כך, למרות שבחברות מתוקנות הבינו, ציבור וממשלות כאחד, כי מעבר לערים טומן בחובו תועלות רבות - חברתיות, כלכליות וסביבתיות, כנראה שבישראל חושבים את ההיפך.

אחרת לא ניתן להסביר את האדיקות שבשמירה על האתוס של כיבוש הקרקע בשלמת מלט ובטון. עלינו להבין ששמירה על אתוס מיותר זה עולה לנו ביוקר - תופעת הפרבור עולה לנו בזיהום אוויר עם גידול בלתי נסבל בנסועה פרטית, בקיטוב חברתי בהקמתם של מתחמים הומוגניים ובהוצאות כלכליות מיותרות.

האלטרנטיבה הרצויה היא התחדשות עירונית ושיפור איכות החיים בעיר. הפיכת הערים לסביבה שכיף לגור בה, המאפשרת לתושביה להנות ממגוון שירותים, תעסוקה, תרבות ופנאי ובכאלה עם תחבורה ציבורית יעילה שתהפוך את הנסיעה במכוניות פרטיות למיותרת.

אמנם, המגורים בערים לרוב יקרים יותר מהתיישבות באזורים כפריים מבודדים ורבים בוחרים להגר מהערים בלית ברירה אבל זה לא חייב להיות כך. אם המדינה תאות לשנות את מדיניותה ולתמחר את הקרקע בהתאם לעלותה האמיתית ולחילופין, להפנות משאבים לעידוד החיים בעיר, אלה יהפכו לריאלים יותר והגיוניים כלכלית עבור רובנו (בהנחה שתמיד יהיה מי שיוכל להרשות לעצמו נחלה במושב יקר).

אין להתפלא שבתודעה הציבורית המאדירה התיישבות כפרית, בוחרים משווקים ומפרסמים לצאת בהצהרות ירוקות חלולות מתוכן, כי הן מוכרות. הגיע הזמן שאנו החשופים לפרסומות מעין אלו נצביע ברגלינו, לכיוון העיר.

הכותב הוא בעלים של אורן - חברה לייעוץ שיווקי בתחום הקיימות