מיתוג בעייתי

אין לי ספק שלשר הרווחה מאיר כהן יש כוונות טובות, אבל הפרויקט שהוא מוביל תחת הכותרת "סל רווחה" לא באמת יעניק רווחה כלשהי לאזרחי ישראל.

המועצה לביטחון תזונתי הרכיבה סל של 22 מוצרי מזון יבשים שהוא לא יותר מרשימה אקראית ומבישה. הסל הזה מונה למשל קטשופ, מלפפון חמוץ, אטריות ביצים וביסקוויטים.

ממתי המוצרים האלה הפכו למוצרי מזון חיוניים המחליפים מוצרי מזון חיוניים רבים אחרים? ברור שמרגע שהמדינה מובילה כזה פרויקט היא מעודדת צריכה של אותם מוצרים, והשאלה היא למה למדינה לעודד צריכה של קטשופ, מוצר עתיר סוכר? וזוהי רק דוגמה.

השר מעוניין לפרסם 3 סלי מזון שיכללו גם סל של מוצרי מזון חלביים וסל של מוצרי מזון בשריים. משרד הרווחה ייקח על עצמו למתג את הפרויקט ויפיק מדבקות שיודבקו על המוצרים עם הכיתוב "מוצר רווחה".

המיתוג הזה, שייתן קרדיט לשר הרווחה כהן, הוא יותר מאשר בעייתי. הכיתוב "מוצר רווחה" יהפוך את הקניות של משפחה ענייה בסופרמרקט למבישות. כך שר הרווחה ימתג לא רק את המוצרים, אלא גם את הצרכנים. ושר שרואה את הצרכנים לנגד עיניו צריך לחשוב על מיתוג מוצלח יותר.

רשימת המוצרים גם נותנת יד לתעתועי האריזות והמחירים של היצרנים. בחלק מהמקרים מדובר בכמות שאינה נמצאת כיום על המדף, והיא עשויה ליצור רושם מוטעה שפער המחירים גבוה מהפער בפועל.

כך, למשל, הקטשופ ברשימת המוצרים הוא באריזה של 600 גרם - כשהאריזות בסופרמרקט הן לרוב 700, 750 ו-1,000 גרם.

השר כהן הציב כיעד את הוזלת המוצרים בשיעור של 30%-40%, אבל לפחות בחלק מהמקרים המחירים המקסימליים שננקבו לא מהווים הוזלה של יותר מ-10%.

כך, למשל, אטריות ביצים נמכרות היום במחיר של 4.9 שקלים, לעומת הרף העליון שקבע השר של 4.5 שקלים.

ומעבר לכל, צריך לראות איך היצרנים הקטנים לא יוצאים נפסדים מכל המהלך הזה, כי ברור כבר עתה שהיצרנים הגדולים לא יכניסו את היד לכיס כדי להוזיל את המוצרים.