נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, הצהירה כי היא מתכוונת לנקוט אמצעים כדי להביא לכך שהמחירים במשק יתחילו לעלות. אבל בתנאים הנוכחיים, ספק אם יש די בכלים שהיא יכולה להפעיל; ומכמה סיבות.
ראשית, בגלל שחלק גדול מירידות המחירים בארץ "מיובא" מחו"ל. מדינות גוש האירו אינן מצליחות להתאושש מהמשבר הכלכלי, ובחודשים האחרונים אפילו הכלכלה הגרמנית נעצרה. כך שנגרמת ירידה בתוצר גם בסין ובמדינות מתפתחות אחרות, מכיוון שאין ביקושים לתוצר שלהן. כתוצאה מכך הביקושים והמחירים של נפט ושל חומרי גלם כמו קקאו, סוכר, חיטה ותירס יורדים בכל העולם, כולל בישראל.
שנית, חלק מירידות המחירים בארץ נובע מכך שהצרכנים למדו להשתמש באינטרנט וברשתות החברתיות כדי להשוות מחירים, בארץ ובחו"ל. הם גם לומדים במהירות על האיכות של מותגים פרטיים ושל מוצרים לא ממותגים, ומבינים כי הם טובים מספיק כדי להתחרות במוצרים הממותגים.
לכך יש שתי השפעות: ראשית, התחרות מול חו"ל ומול המוצרים הלא ממותגים מאלצת גם את משווקי המוצרים הממותגים להוריד מחירים. שנית, התחרות הזאת מאפשרת לרשתות השיווק לדרוש תנאים טובים יותר מספקים גדולים.
בעבר, הרשתות התקשו להיאבק מול קוקה-קולה ואוסם, כי הן ידעו שבלי המוצרים שלהן, הצרכנים לא יבואו. כעת, כל רשת סופרמרקטים חשה שהיא חייבת להשיג ולהציג מחירים נמוכים ממתחריה, ולשם כך היא מוכנה להיכנס לעימות עם הספקים, גם אם המשמעות היא שבמשך חודשיים-שלושה הן ימכרו יותר פפסי מקס ופחות קולה זירו.
בקרוב, הצרכנים יוכלו להשוות מחירים באופן יעיל אפילו יותר, מכיוון שהרשתות יחויבו להציג את המחירים של כל המוצרים בכל החנויות שלהן. כשזה יקרה, הלחץ להורדות מחירים אפילו יגדל, כי רשתות הסופרמרקטים יצטרכו להסביר מדוע מוצרים מסוימים הם כה יקרים, וגם מדוע המחירים בעיר אחת גבוהים מאשר בעיר אחרת.
כך, אף שנגידת בנק ישראל מודאגת מהאינפלציה הנמוכה, כדאי לזכור כי על אף שירידות מחירים גורמות בדרך-כלל נזק ליצרנים, לא כל ירידת מחירים היא רעה באותה מידה. כל עוד הירידות מגיעות בגלל שהצרכנים לא מוכנים לקנות במחירים גבוהים, הן דווקא מועילות למשק, כי הן מאלצת את הספקים להתייעל. כלומר, לחתוך בשומנים ולספק את המוצרים במקסימום יעילות.
נכון, חיתוך בשומנים הוא כואב מאוד בטווח הקצר, כי הספקים והמשווקים מקצצים בשכר ובתנאים וגם מפטרים עובדים ומנהלים; אבל בטווח היותר ארוך, החברות והצרכנים מרוויחים מכך, כי החברות הופכות לתחרותיות יותר.
לכן, לפני שהנגידה יוזמת תוכניות חדשות להעלאת מחירים, כדאי לבדוק אם לא עדיף להצטרף למחאה החברתית הקוראת שוב ושוב להורדת יוקר המחיה, מאשר להיות זו שקוראת דווקא עכשיו לעליית מחירים.
■ הכותב הוא כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי ומרצה במכללת נתניה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.