ניתוח שוק הגז: חולמים על מיליארדים מ"לוויתן"? סיכוי קלוש

בשבועות האחרונים מתחוללים שינויים סייסמיים בשוק האנרגיה העולמי. מחירי הנפט צנחו ב-30%. במקביל, צנחו מחירי הגז הטבעי המונזל (LNG) המסופקים בחוזים ארוכי טווח הצמודים למחירי הנפט, למדינות אסיה. רוסיה חתמה על חוזי ענק עם סין לאספקת גז טבעי, במחירים נמוכים. מחירי ה-LNG בשוק הספוט ביפן צנחו עד ל-12 דולר ליחידת חום מ-20 דולר ברמות השיא. בארה"ב מוקמות תשתיות לייצוא LNG בהיקפים גדולים, שייוצא במחירים נמוכים יחסית.

בישראל, לעומת זאת, מחירי הגז הטבעי נותרו ללא שינוי, מהגבוהים בעולם: מחיר MMBTU מתקרב ל-6 דולר, המחיר הגבוה בעולם בקרב המדינות המפיקות גז טבעי. ברוסיה המונופוליסטית עלות הגז הטבעי היא כ-3 דולר ליחידה ובארה"ב המבוזרת והתחרותית כ-4 דולר. העליה במחירי האנרגיה, שנצפתה לעשור הנוכחי, עשויה לא להתממש. נתונים אלה מטילים בספק את היתכנות פרויקט פיתוח "לווייתן" ואת ההכנסות במיליארדי דולרים שצופים המדינה והיזמים.

מסיבות גיאופוליטיות הסיכויים לפיתוח "לווייתן", המחייב השקעה של 5-10 מיליארד דולר, היו קלושים מלכתחילה. לא במקרה ודסייד האוסטרלית ויתרה על הפרויקט ואף שחקן גדול בשוק האנרגיה העולמי אינו מתקרב לישראל, כאילו החרם הערבי לא הוסר מעולם. בשבועות הקרובים אמורים להיחתם חוזי יצוא גדולים מהפרויקט, שיאפשרו גיוס הון לביצועו, אלא שספק אם זה יתרחש וגם אם חוזים יחתמו, הסכנות הגיאופוליטיות והכלכליות לא יוסרו.

כל זה מחייב את מדינת ישראל לשקול מדיניות חדשה לניצול גילויי הגז הטבעי, שבמרכזה אספקת גז טבעי בטוחה, זמינה ואמינה לצרכנים במדינת ישראל ולצרכנים קרובים כמו הרשות הפלסטינית וירדן. היצוא לאירופה ולמזרח הרחוק יכול להידחות.

כפי שהתרעתי לפני כמעט שלוש שנים, התלות של ישראל בגז הטבעי ליצירת חשמל מהווה סיכון אסטרטגי. בשלב מאוחר יותר התריע על כך גם יו"ר חברת החשמל, יפתח רון טל, הנושא באחריות מלאה לכשל מערכתי זה; ובאחרונה גם ד"ר עמית מור, מומחה לאנרגיה, שטען ש"התלות בספק גז עיקרי יחיד בשנים הקרובות מהווה איום אסטרטגי לביטחון הלאומי של מדינת ישראל".

איום זה היה ניתן לחיזוי לפני שנים, אבל "המומחים" שתקו ככבשים. כעת על מדינת ישראל לגבש מדיניות חדשה, שהצרכן הישראלי במרכזה ולא חברות האנרגיה ולוותר על אידיאולוגיה ריקה מתוכן, כמו "תחרות' בשוק הגז הטבעי", אותה מנסה לקדם הממונה על ההגבלים העסקיים, דיוויד גילה.

האפשרות לתחרות בשוק הגז המקומי מעולם לא התקיימה, והתחרות גם אינה דרושה. כל מה שדרוש כעת הוא שגילה, בהתאם לסמכויותיו, יכריז על ספקית הגז הטבעי כמונופול ושיורה על המחיר המרבי של הגז, למשל 2 דולר ל-MMBTU. מחיר זה יהיה (כמעט) הנמוך ביותר בעולם.

במקביל, כאשר עלות הגז תהיה 2 דולר, תגבה המדינה היטל ייעודי בסך 1 דולר ליחידת חום, שיופנה לפיתוח מהיר של תשתיות הגז הטבעי במדינה, כולל הוספת כניסות ואמצעי אחסון, מה שיקטין את האיום האסטרטגי ויגביר את היתירות של המערכת, שהיום היא נמוכה.

הפחתת מחיר הגז תאפשר את הורדת יוקר המחיה, הקטנת תקציבי הבטחון והמדינה, תשפר את התחרותיות של המשק הישראלי ותאפשר יצירת אלפי מקומות עבודה חדשים. זו הדרך הנכונה, והיחידה, לניצול מושכל של הגז הטבעי, במשך עשרות שנים, לטובת כלל אזרחי המדינה.