"חוק הלאום, מע"מ אפס, קק"ל, הרפואה הפרטית, החברות הממשלתיות, גם אם נדמה שכל יום יש משבר אחר על נושא אחר, זה לא המצב. זה הכול אותו משבר. זו הפוליטיקה הישנה שמנסה להחזיר אותנו אחורה. מנסה להחזיר אותנו לעסקנות, לסחטנות, למשחקי אינטרסים, לשחיתות שלטונית, לזה שאף אחד לא אכפת מהמדינה כי כל מה שחשוב להם זה הכיסא שלהם וחברי המרכז שלהם. על זה שהם כל-כך מנותקים...לא נתפשר... תמורת סחר סוסים פוליטי". כך אמר שר האוצר יאיר לפיד בפתח ישיבת סיעת "יש עתיד" השבוע - כפי שפורסם השבוע ב"גלובס".
גם אם לפיד צודק, יש משהו מקומם בהתנשאות שלו על פני הפוליטיקאים האחרים. בשם הסיסמה "פוליטיקה חדשה", הוא עושה את הפוליטיקה הכי ישנה, מסואבת, ומקוממת. ברגע שלפיד מוצא לנכון, הוא מציג פנים כאילו הוא-הוא המגן האנושי מפני כל הרוע שאופף את המערכת הפוליטית. אם לא הוא, מי יודע היכן הייתה מדינת ישראל.
לפחות על-פי הסקרים נראה שאזרחי ישראל כבר לא מוכנים לקנות את אריזות הצלופן שלו, ולא את שיטת השיווק שלו, שעבדו לא רע למשך תקופה. לפיד קיבל קרדיט עם 19 מנדטים, אבל לא מצליח לעשות בהם מימוש, למעט הרבה פוליטיקה ישנה. ואזרחי ישראל ממשיכים לשאול "איפה הכסף".
למה פוליטיקה ישנה - כי להתעקש על "מע"מ אפס", כאשר שום כלכלן מוביל לא מוכן לספק חוות-דעת כלכלית, שזה מה שיוביל להורדת מחירי הדיור, זו פוליטיקה ישנה עם אגו חדש.
כי להתעקש על הגבלת הרפואה הפרטית, כאשר כל בכירי מערכת הרפואה הציבורית, כולל מנהלי בתי-החולים הממשלתיים המרכזיים, וגם מנכ"ל קופת-חולים כללית, טוענים שהפלטפורמה המוצעת אינה נכונה, זו עסקנות ישנה.
כי להסכים שהרפורמה המוצעת של "ועדת גרמן", תעבור לדיונים רק בוועדת הכספים ולא במקומה הראוי, ועדת הבריאות והרווחה, משום שאת יו"ר ועדת הכספים, לפי הנטען, אנשי האוצר יודעים לקנות בהעברת כספים למטרות שחשובות לו ולדרכו, זה מריח כמו שחיתות שלטונית.
כי להצהיר ש"ועדת גרמן" דנה במשך שנה ברפורמה והגיעה למסקנה שהגיעה, ואין צורך יותר בדיונים, כאשר חבריה היו רק כלכלנים, ולא בכירי הקהילייה הרפואית ונציגי ארגוני החולים, ושרצו לכונן בה שר"פ, וברגע האחרון התחרטו כי לשרה לא היה רוב, זו התנתקות מהציבור שעליה מדבר לפיד.
כי לתת ליו"ר סיעת יש עתיד בכנסת, עופר שלח, לנהל את ההתעקשות על הרפורמה בבריאות, כאשר בת-זוגו לחיים היא אחת מהיועצות של שרת הבריאות יעל גרמן, זה משחקי אינטרסים שעליהם מדבר לפיד. ולא, אני לא מטיל דופי ביושרה של עופר שלח. שאני מתרשם כי הוא אדם הגון לגמרי. אבל אילו תסריט כזה היה מתרחש בשינוי שם השחקנים, והשם לא היה עופר שלח אלא יעקב מרגי, ניסים זאב או מנחם מוזס, סביר להניח שהיו מקימים פה קול צעקה. ובצדק.
כי להתעקש להעביר רפורמה בצמוד לתקציב, רק בשל החשש שדיון ציבורי נאות בכנסת יקבע שהיא אינה נכונה, זה סחר סוסים פוליטי שעליו מדבר לפיד. והתייחסתי כאן רק לרפורמות שאותן אני מכיר. גם למתנגדי לרפורמה בקק"ל יש טיעונים כבדי-משקל, והתעקשותו של לפיד להעביר אותה בחוק ההסדרים מראה כי הוא חושש מדיונים ציבוריים נרחבים. אז האם לאלה ייקרא פוליטיקה חדשה?
טול קורה
הנאום של לפיד בישיבת יש עתיד והתנהגות סיעתו בכנסת - מושכת לומר לו: טול קורה מבין עיניך. ביטוי שפירושו: ב**ק*ר את עצמך קודם שאתה מבקר את הזולת. לא אתה הוא הראוי להוכיח את האחרים ולהטיף להם מוסר.
ועדיין לא הזכרנו את הפוטש שלפיד ניסה לעשות לראש הממשלה בנימין נתניהו בכנסת, ולהחליף אותו על-ידי הדחתו עם 61 חברי-כנסת אחרים. מה זה אם לא חזרה לאחור ל"תרגיל המסריח" מספר 2.
וכששרת הבריאות גרמן יושבת מטעמו בוועדת כספים כדי לקדם את הרפורמה שלה, תוך שהיא מסבירה כי בתי-חולים פרטיים שמטפלים רק במי שהם רוצים, גורפים את השמנת, ו"שוכחת" לספר כי בית-החולים הפרטי הגדול אסותא, ביקש פעמיים לפתוח חדר-מיון לכל הציבור, ומשרד הבריאות לא אישר לו, כך שאשמת הטיפול הסלקטיבי מונחת גם על כתפי השרה - זו גם עסקנות זולה.
וכדי שלא יהיו אי-הבנות - לפיד צודק בטענתו על "מע"מ אפס", שאף אחד עוד לא הביא נוסחת קסם אחרת להורדת מחירי הדיור; וצודקת גם גרמן, שיש לסייע לרפואה הציבורית ולקדם אותה הרבה מעבר למקום שהיא מצויה בו כרגע; וכל מה שהיא תעשה לכך היא תבורך, אם זה אכן יסייע לרפואה הציבורית. בכך אין ספק.
אבל להתעקש על דרך מסוימת, כאשר כולם כמעט סבורים אחרת, נראה יותר כעניין של "אגו" מאשר פוליטיקה חדשה. טוב היה אילו הם היו מאמצים את העצה שאם שלושה אנשים אומרים לך "אתה שיכור", במקום להתווכח, לך לישון.
הכותב משמש, בין היתר, כעוזר לרב אלימלך פירר, יו"ר אגודת "עזרה למרפא"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.