התשתית של מרדכי בנימין ובניו קרסה: 85.5 מיליון ש' חוב לבנקים ו-7 מיליון שקל לעובדים

בית המשפט המחוזי בנצרת הורה ביום חמישי האחרון על הקפאת הליכים נגד חברת "מרדכי בנימין ובניו", חברת תשתיות מן הגדולות בישראל, שנקלעה לקשיים תזרימיים. חובותיה של החברה הנאמדים ב-178 מליון שקל. לטענת בעלי המניות, החובות נובעים, בין היתר, מצמצום אשראים על-ידי הבנקים ומהשינוי באופן שבו עובדת המדינה עם קבלני תשתיות. השופט עאטף עיילאבוני הורה על מינוים של עוה"ד רמי קוגן ואלונה בומגרטן כנאמנים לתקופת הקפאת ההליכים, והוסיף כי הקפאת ההליכים תחול גם בקשר לבעלי המניות בחברה, האחים אורי ומשה מרדכי, וכן כלפי מנהל התפעול, אילן מרדכי, בנו של משה מרדכי.

הקפאת ההליכים תעמוד בתוקף על ליום חמישי הקרוב, אז יתנהל דיון במעמד נושיה של החברה, לרבות בנק לאומי ובנק מזרחי טפחות, המתנגדים לצו ההקפאה. לדברי הנאמנים, בנק דיסקונט, אף הוא נושה של החברה, הסכים לבקשה להקפאת הליכים, "כדי לייצב את החברה".

בין החובות של החברה: חוב של כ-7 מיליון שקל לעובדים; וכ-4 מיליון שקל לרשות המסים - נושים אלו זוכים לקדימות על-פני נושים אחרים. הבאים בתור הם הבנקים: לבנק לאומי חייבת החברה כ-37.5 מיליון שקל; לבנק דיסקונט - כ-29 מיליון שקל; לבנק מזרחי טפחות - כ-26 מיליון שקל; ולבנק הפועלים - כ-1.2 מיליון שקל. יתר חובה של החברה הוא לנושים פרטיים וחובות לבנקים שאינם מובטחים בערובות.

מקומות עבודה למשפחות רבות

"איך הגענו למצב הזה... בשבע השנים האחרונות בערך, שיטת העבודות השתנתה באופן שבו הקבלן נהפך לגוף המתכנן, מבצע והמממן את הפרויקטים, כאשר לא היינו ערוכים בעניין המימון, וכתוצאה גם מהקריסה של הבנקים בעולם, הבנקים בארץ צימצמו את האשראי ונוצר גרעון בתזרים", כך העיד מנהל התפעול, אילן מרדכי, במסגרת בקשת הקפאת ההליכים שהגישה החברה.

בנימין מרדכי ובניו היא מקבלני התשתיות הגדולים בישראל, שביצעה, בין היתר, פרויקטים של תשתיות בולטים, כגון חלקים מבניית המחלף החדש בצומת גולני, ועבודות בנתב"ג, במחלפי המוביל ושער הגיא בהיקף של מאות מיליוני שקלים לכל פרויקט. לפי הבקשה, החברה מעסיקה כיום 173 עובדים ועוסקת בעוד פרויקטים שונים העשויים להניב לה מיליונים בטווח הקצר. החברה ביקשה את הקפאת ההליכים כדי למנוע את קריסתה, וכדי לאפשר לה להגיע להסדר עם נושיה. לפי הבקשה, האחים מרדכי אינם שוללים אפשרות של מכירת החברה, באופן מלא או חלקי כדי למנוע את פירוקה.

"מצאתי כי צו הקפאת ההליכים המבוקש נועד כדי לתת שקט תעשייתי לחברה על-מנת לנסות להגיע להסדר עם כלל הנושים, על-מנת לשמור את החברה כעסק חי, על כל המשתמע מכך, הן מבחינת צמצום הנזק הצפוי לציבור, והן מבחינת מיקסום הפירעון לנושים והשארת הפעילות של החברה", כך קבע השופט עיילאבוני.

השופט פירט כי פעילותה של החברה באזור הפריפריה היוותה חלק מהחלטתו למתן הצו להקפאת הליכים. "מדובר בחברה שפעילותה נמצאת גם באזור הפריפריה ומספקת עבודה ומקומות עבודה למספר לא מועט של עובדים ומשפחות, בין אם כעובדים של החברה ובין אם כספקי שירות", ציין. השופט עיילאבוני סיכם כי "לאחר שעיינתי בבקשה והתרשמתי כי בנסיבות המפורטות בה ראוי לתת הזדמנות לניסיון ההבראה של החברה ולבדיקת האפשרות מה ההליך הראוי והטוב יותר - אם הוא הליך הפירוק או הליך הקפאת ההליכים".