צאו בחוץ: שערוריית השחקנים "המנודים" בכדורגל הישראלי

החיים החדשים של אביחי ידין לא נראים משהו בכלל. כשקבוצתו של הקשר האחורי, מכבי חיפה, עלתה אמש (א') לשחק מול האקסית שלו הפועל ת"א - הוא לא קיבל את חולצת ההרכב, ואפילו לא קיבל כרטיס ליציע בסמי עופר: ידין הוא הרי "מנודה". הוא קיבל מהמועדון הוראה לא להגיע למשחקים. ידין, עובד לכל דבר של מכבי חיפה - נאלץ להסתפק בשידור הישיר של ערוץ 1.

בגיל 28, בתקופה בה הוא אמור להיות בשיא הקריירה שלו, אחרי שזכה בתארים ורשם 10 הופעות בנבחרת ישראל - לידין לא מתאפשר לשמור על אורח חיים מקצועני. מדי מוצ"ש הוא מקבל sms מאדורם קייסי, מנהל הקבוצה של מכבי חיפה, שמודיע לו באיזה ימים עליו להתייצב במתחם האימונים במהלך השבוע. אלו לרוב שלושה ימים בלבד בשבוע. ידין מגיע, מקבל אימונים אישיים (ממאמני מחלקת הנוער של חיפה). הוא פחות או יותר רץ בין קונוסים.

"הנידוי" שלו אינו חדש. הסיפור בינו לבין חיפה נגרר כבר חודשים ארוכים. רק שבעונה הנוכחית נרשמה קפיצת מדרגה: במועדון החליטו להפסיק לשלם את שכרו החודשי, 138,381 שקל ברוטו. גם תשלומי שכר הדירה לא נכנסים לחשבון הבנק של ידין, שהחליט להילחם, ולפני שבועיים הגיש תביעה למוסד לבוררות של ההתאחדות, בה הוא דורש: החזירו אותי לסגל, אפשרו לי להתאמן ולהתחרות על מקום בהרכב וכבדו את החוזה שלי (שאמור להימשך עד תום עונת 2016/17); לחילופין שחררו אותי מיידית, ושלמו לי את השכר עד תום החוזה.

בחיפה מוכנים למאבק המשפטי. לטענתם ידין קיבל הצעות מקבוצות אחרות בקיץ, כשחיפה הייתה מוכנה להשלים את ההפרש בין הצעתן הכספית, לבין החוזה שלו בכרמל - אך השחקן סירב. "בשום פנים ואופן לא נוצרה סיטואציה כזאת", מכחיש עו"ד רועי רוזן, בא-כוחו של הקשר. "היו הצעות עבורו, אבל חיפה אף פעם לא הסכימה 'להשלים' את החוזה. אם הייתה מסכימה - ידין לא היה היום במועדון".

■■■

גם החיים החדשים של שחקן אחר אותו מייצג רוזן - אריאל הרוש - לא משהו. השוער אמנם מצא בקיץ בית חדש במכבי נתניה, אחרי שפסק בוררות קבע כי הוא משוחרר מהחוזה שלו בקבוצת נעוריו בית"ר ירושלים (כשהסיבה העיקרית לכך, ע"פ הבורר יצחק איילוביץ', הייתה "נידוי" דומה שעבר בבית גן). אבל גם הבית בנתניה לא יציב על הקרקע, בכל הקשור לתשלום משכורות, עם הבעלים המתנדנד אלי שגב. ואם כבר כסף - את ה-800 אלף שקל שחייבת בית"ר להרוש, כפי שקבע הבורר - השוער עדיין לא קיבל.

פסק הבוררות, אגב, ניתן ב-11 באוגוסט, וקבע כי על בית"ר לשלם את הכסף בתוך 14 ימים. מאז חלפו למעלה ל-100. "האבסורד בהתגלמותו, פסק הבורר מבוזה על-ידי בית"ר", אומר רוזן, "אבל לי כעורך דין שלו וכמי שפעיל בענף, קשה מאד להשלים עם הביזוי הזה. מה עושה שחקן כדורגל ששייך להתאחדות לכדורגל כשלא מקיימים פסק בורר כספי בעניינו? הולך איתו לבקרה התקציבית - זה הגוף ש'יושב' על הכסף, ובתקנון הבקרה יש הוראות מפורשות שמאפשרות לה לחלט ערבויות כדי להבטיח תשלום לשחקנים, וגם להטיל על הקבוצה סנקציות אחרות. הרי בית"ר היא זאת שהתחייבה על הסכומים האלו כלפי הרוש כתשלומי שכר. פניתי פעמים רבות ליו"ר הבקרה, רו"ח עופר אורליצקי, והוא אמר לי שהתקציב של בית"ר לעונה הנוכחית כבר אושר, ולכן אין ביכולתו לעשות כלום. רק בשנה הבאה הוא יוכל 'לאיים' על בית"ר שבמידה ולא תשלם להרוש - התקציב שלה לא יאושר והיא לא תוכל לפתוח את העונה".

בהינתן ואין קול ואין עונה מהבקרה - הלך רוזן לדרך אלטרנטיבית ולא ממש שגרתית בענף הכדורגל על מנת להשיג ללקוח שלו את הכסף. "פניתי להוצאה לפועל, והתחלתי בהליך פתיחת תיק נגד בית"ר. אולי את הבקרה אלי טביב (בעלי בית"ר - ש.ב) יכול למשוך כשהם פונים אליו עם העניין של הרוש, אבל ההוצל"פ הוא גוף אכיפתי שאין בו הנחות ואי אפשר לספר בו סיפורים כאלה ואחרים".

■■■

הרוש ביקש לבטל את החוזה שלו בבית"ר, בעוד ידין מבקש משהו הפוך: לקיימו. כאן מתחיל וגם מסתיים השוני בין שני התיקים. קווי הדמיון, לעומת זאת, מדאיגים: בשתי הסיטואציות, מועדונים חתמו עם שחקנים על חוזים, אבל בשלב מסוים מאסו בחוזים הללו מסיבות מקצועיות/כלכליות/אישיות. ואז החלו בשלב ה"נידוי". עו"ד שי אליאס, המייצג את החלוץ חן עזריאל בתיק בוררות דומה לזה של ידין מול חיפה, מזכיר כי "לפי דיני העבודה של המדינה, אתה לא יכול להעסיק מישהו במקום עבודה, ולומר לו שבמסגרת תפקידו הוא חייב כל היום לעמוד בפינה. זו הרעת תנאים ברורה. הדברים חמורים שבעתיים כשאתה לא משלם שכר: לא יכול להיות שעובד לא מרוויח כסף בגין ימי עבודה בהם הוא נוכח, כשהוא תחת מרות ופיקוח של מעסיק. זו תופעה שמנוגדת לחוק הגנת השכר, וקבוצות כדורגל שנוקטות בהליך הזה עשויות להיות חשופות גם לתביעות נזיקין".

אחרי ה"נידוי", מתחיל המאבק המשפטי. ולפעמים, כמו במקרה של הרוש - גם ניצחון במוסד לבוררות של ההתאחדות לא מספיק על מנת ששחקנים יוכלו לממש את החוזים שעליהם חתמו.

"כל נושא מעמד השחקן בארץ הוא פרוץ ולא מספיק מוסדר, בין היתר מבחינה תקנונית", מנסה רוזן לגעת בשורש הבעיה. "על מועדונים יש חובות הקבועים בתקנוני ופסיקות פיפ"א. יש להם חובה להעניק לשחקנים תחרות הוגנת על מקום בסגל, possibility to compete". אליאס מאשר כי "מכוח התקנונים הבינלאומיים נגזר גם תקנון הבקרה התקציבית של ההתאחדות, שאמור להבטיח התנהלות תקינה בנושא הזה".

אבל זה כנראה לא מספיק, וגם כך לא תמיד נאכף כהלכה. ולכן, אומר רוזן, "חייבים להסדיר את נושא מעמד השחקן באופן עמוק יותר. מה מותר או לא מותר, אם כן מגיעים לשחקנים פיצויי פיטורים כחוק או לא, כל עניין ה'נידוי' - תשלום השכר בזמן ה'נידוי', מסגרת אימונים הולמת, מתי אפשר להטיל קנסות על שחקנים ומתי אי-אפשר. בינתיים הכל פרוץ ובסופו של דבר אי-הוודאות הזאת לא טובה, לא למועדונים, לא לשחקנים ולא לאף אחד. חייבים להבין שרוב המקרים לא מקבלים חשיפה כמו הרוש או ידין, ויש שחקנים בליגות נמוכות שמה שקורה להם זה פשוט טרגדיה".

* מה אפשר לעשות?

"מעבר לרפורמה התקנונית המתבקשת אפשר לחשוב על קונספט של חתימת הסכם קיבוצי בין השחקנים לבין המועדונים, וזה דבר שיכול לעזור מאוד לשני הצדדים. אם יוכלו לנסח הסכם קיבוצי שמגדיר את הזכויות והחובות בהסכמה של כל אחד מהצדדים, הדברים יהיו יותר ברורים: למשל בתחום הקנסות - תגדירו בהסכם קיבוצי שניתן להטיל קנס של ככה וככה - אז לא יהיה סיפור כמו של טוטו תמוז, שבשעתו הטילו עליו בהפועל ת"א קנס של 50 אלף דולר (בעקבות התפרצותו של החלוץ על טביב, אז בעלי הפועל - ש.ב). אני מקווה שאולי ההסתדרות, שמאגדת אצלה כרגע את הכדורגלנים והיא גוף חזק שיודע להניע מהלכים מסוג זה - תפעל לקדם את הנושא בשיתוף עם הקבוצות וההתאחדות. זה יכול לפתור הרבה בעיות".

■■■

בית הדין של פיפ"א נדרש פעמים רבות בעבר לתופעות הנידוי, הקיימת גם בכדורגל העולמי - והלך באופן מובהק עם הצד של השחקנים. אחת הדוגמאות האחרונות מגיעה מפסיקה שניתנה באוגוסט 2013 - בה שחקן "B" (זהות המעורבים לא נחשפת בפסקי הדין של פיפ"א), שהיה חתום בקבוצתו "V" על חוזה לשלוש שנים בשכר של 7,000 דולר נטו לחודש, נקרא לשיחה כעבור ארבעה חודשי העסקה בלבד, שם נאמר לו: "המאמן מאוכזב מהיכולת המקצועית שלך, ולכן החוזה שלך מאבד תוקף. אתה רשאי לחפש קבוצה, ואתה לא חייב להגיע יותר לאימונים". השחקן הפסיק לקבל שכר, ולמרות שהיה חתום בחוזה על סעיף בעייתי שמאפשר למועדון "לחתוך" אותו בכל עת ע"פ שיקול דעת מקצועי בלבד - דייני פיפ"א (הרכב של שלושה דיינים - אנגלי, קרואטי ואמריקאי) קבעו כי מדובר בסעיף שלא מאפשר לקבוצה להתנער מההתחייבות הכספית כלפי השחקן.

עוד פסקו הדיינים כי העובדה שהקבוצה לא הסדירה במשך חודשי העסקתו של השחקן את רישומו בהתאחדות הכדורגל המקומית מהווה הפרת חוזה בוטה, מתוקף החובה של מועדונים לאפשר לשחקנים תחרות הוגנת על מקום בהרכב ובסגל. הדיינים פסקו כי על המועדון לפצות את השחקן ב-147 אלף דולר בתוך חודש ימים, סכום המגלם את השכר מהחוזה שלו שלא שולם - בנוסף לנזקים.

■■■

מההתאחדות לכדורגל נמסר בתגובה: "בהתייחס לעניין של אביחי ידין, אנחנו מבינים שמדובר במחלוקת בין השחקן לקבוצתו. ההתאחדות מעמידה לטובת העניין את המוסד לבוררות, ושם הנושא מתברר. ככל שיינתן פסק בוררות לטובת השחקן, הוא יכול לממשו בין באמצעות מערכות האכיפה הרגילות ובין בהתאחדות לקראת פתיחת העונה הבאה בהליך יעיל בהרבה מהליכי אכיפה בהוצאה לפועל.

"לגבי אריאל הרוש אנו מבינים שניתנה לב"כ השחקן תשובה מיו"ר הרשות לבקרה תקציבית. הרשות לבקרה תקציבית היא מוסד עצמאי בשיקוליו והחלטותיו, וההתאחדות אינה יכולה ואינה צריכה להתערב בהם.

"לגבי הנושא של מעמד השחקן, חשוב לציין שהשחקנים כעובדים של הקבוצות נהנים מביטחון לתשלומים גדול יותר מכל עובד אחר במדינה, במובן זה שכל המחלוקות שלהם והתביעות חייבות להתברר במוסד לבוררות, בהליך מהיר ויעיל וניתנות לאכיפה יעילה על-פי הוראות התקנון. במובן זה השחקנים מצויים במצב טוב אלפי מונים מכל עובד רגיל במקום עבודה אחר שהסעדים העומדים בפניו הם פניה לבית הדין לעבודה, ניהול תיק במשך כמה שנים ואזי גביה, אם אפשרית בכלל, במסגרת ההוצאה לפועל שאף היא ארוכה מאוד ולעתים קרובות לא מביאה לתוצאות הרצויות. לשחקנים, בניגוד לעובדים רגילים, יש חלופות שונות שהם יכולים לבחור מביניהן. הם כמובן יכולים גם לפנות מיד לבית הדין לעבודה כמו כל עובד אחר.

"לעניין הקנסות וכד' הנזכרים בכתבה הרי מדובר בנושא שבין השחקנים לקבוצות שלהם ואינו מצוי כלל בתחום האחריות או הסמכות של ההתאחדות. ההתאחדות אינה מעסיקה את השחקנים וגם איננה ארגון מעבידים ולכן העניין המועלה בכתבה אמור להידון, אם בכלל, בין השחקנים לקבוצות".

ממכבי חיפה נמסר: "אביחי ידין עורך לפחות ארבעה אימונים בשבוע, במהלכם הוא זוכה למאמן אישי וצמוד, ציוד, איש רפואה, וכל העזרים הראויים לשחקן במכבי חיפה. לשחקן ניתנה האפשרות לא להגיע למשחקים של הקבוצה, ואנו מאד נשמח אם כן יגיע אליהם. במשך 25 שנותיו של יעקב שחר כנשיא מכבי חיפה, הוא שילם לכל ספק, שחקן, ולכל אדם שנתן שירות למכבי חיפה, ולעולם לא היה לו חוב כזה או אחר. כבעבר כך גם בהווה ובעתיד, מכבי חיפה תמשיך לדבוק בסטנדרטים גבוהים של ניהול ועמידה בהתחייבויות כנדרש".

דובר בית"ר ירושלים, אושרי דודאי: "הרוש אומר שחייבים לו כסף? הוא יכול לתבוע".