ביבי על הכוונת

בכל ניסיון לנתח את סיכויי בחירתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו פעם נוספת לראשות הממשלה, יש להוסיף - "נכון לרגע זה". ברגע זה נראה כי התחיל הסוף של הבלוף. יותר ויותר נשמעים הקולות - יהיה מי שיהיה, רק לא ביבי. ועוד מוסיפים הקולות - יותר גרוע כבר לא יכול להיות, וכל מועמד אחר עדיף על ביבי. אזרחים מיואשים ואדישים, מסתפקים במועמד שיהיו לו לפחות שתי תכונות מובנות מאליהן של מנהיג ראוי, שיהיה ישר והגון, שלא ימכור "לוקשים".

עוד אומרים האזרחים, כי היו בעבר ראשי ממשלות מעוררי מחלוקת גם מימין וגם משמאל, אבל רבים לא זוכרים עוד ראש ממשלה כזה, שמעורר תיעוב ומיאוס. ועוד הם מוסיפים, היו ראשי ממשלה כמו אריק שרון, היו גם אהוד ברק ואהוד אולמרט, שהיו שנואים ואהובים, ממולחים וממזרים, אבל הם כקברניטים המדינה ידעו תמיד, שהם פיגורות בעלות משקל. על כל פנים, סמרטוטים הם לא היו. והיום, קולות המיואשים הולכים ומתעצמים, ואוזניי קולטות צלילים של מיאוס, מאופיו ומאישיותו של ביבי, ולאו דווקא מהשקפת עולמו של נתניהו.

אמרנו, "נכון לרגע זה", כי אין כמו ביבי המסוגל להפוך את הקערה על פיה. ביבי הוא קוסם המסוגל להטות את דעת הקהל, ולהמציא נושאים "בוערים" ולהבעיר אש, והכול כדי לברוח מהדיון האחד והיחיד של מערכת הבחירות הנוכחית - אישיותו הלא מאוזנת של ראש ממשלה, שמילתו אינה מילה, ואשר יש בכוחה להרוס כל חלקה טובה.

אישיות בעייתית המרחיקה ממדינת ישראל קרובים ורחוקים, נשיאים וראשי ממשלה. אישיות המרוכזת רק בעצמה, ואשר כל החלטה, לא נובעת מהשאלה, מה טוב למדינה ולאזרחיה, אלא מה טוב לראש הממשלה.

במילים אחרות ופשוטות, הקמפיין המרכזי של כל מפלגות אמצע המפה הפוליטית, צריך להיות קמפיין נגטיבי, ולעסוק באישיותו של ראש הממשלה בלבד. קמפיין שאפילו הקוסם ביבי לא יצליח להטות ולגרור למחוזות אחרים. אם תרצו, הסלוגן כבר רץ תחת כל עץ רענן - "רק לא ביבי". בביבי צריך לנהוג, כמו שהוא נהג בעבר בשמעון פרס, כאשר ביבי המציא את הקמפיין המרושע: "פרס יחלק את ירושלים". קמפיין שלא עשה חשבון לפרס והפיל אותו על הקרשים.

ויש שאלה אחת שנשארה פתוחה - מי יוביל קמפיין רב-סיכויים זה? אם יש ליצחק בוז'י הרצוג, ליאיר לפיד ולציפי לבני שכל טוב ובריא, שיחליטו על הפורמט הנכון, עכשיו ומיד. כי הקוסם יושב כבר עכשיו, ומבשל את המדורה הבאה.