"הקנס שלאומי צפוי לשלם בארה"ב משמעותי ומטריד. החזרת בונוסים? מוקדם לדבר על זה"

זקן אמר את הדברים על רקע החקירה שמנהלות הרשויות בארה"ב נגד הבנקים לאומי הפועלים ומזרחי טפחות, בחשד שסייעו ללקוחותיהם האמריקאים להעלים מס, במהלך שיחה עם כתבת הבנקים של "גלובס", עירית אבישר.

בהמשך נשאל זקן מה דעתו על הביקורת לפיה הקנס הכבד שהוטל על לאומי הוא בעצם כופר, ומהווה תנאי לכך שלא יוגשו כתבי אישום כנגד בכירי הבנק לשעבר, ובראשם מנכ"לית הבנק דאז גליה מאור והיו"ר איתן רף. "מדובר בקנס כבד, משמעותי ומטריד", אמר זקן. "בשנים האחרונות הרשויות בארה"ב החמירו את החקיקה והאכיפה נגד העלמות מס של אזרחי ארה"ב, והדבר הורגש במערכות בנקאות בינלאומיות, לרבות בבנקים ישראלים - הן בשינוי פעילות מול אזרחי ארה"ב ובכלל והן בקנסות".

בתשובה לשאלה הדגיש זקן כי הקנסות הגבוהים אינם מהווים תחליף להעמדה לדין. "ההסדרים שהרשויות בארה"ב מגבשות לא כוללים ויתור על העמדה לדין של נושאי משרה. גובה הקנס מבוסס על היבטים כספיים הקשורים לאירוע, כגון היקף הכספים הבלתי מדווחים והרווחים שהופקו מהם".

נזכיר כי בנק לאומי צפוי לשלם לרשויות האמריקאיות קנס של לפחות כ-1.5 מיליארד שקל (8% מההון העצמי), ולא מן הנמנע כי גם הבנקים האחרים יאלצו לשלם קנסות כבדים. זקן הוסיף בהקשר זה כי "אחת הסוגיות הנבדקות כיום על ידי בנק ישראל היא כיצד מוודאים שאירועים כאלו לא ישנו - לא דווקא בפעילות מול אזרחי ארה"ב, אלא באופן כללי, כדי לצמצם את הסיכון הבא מול העלמות מס של אזרחי כל מדינה באשר היא".

לדבריו, "בישראל, גם לאחר אירועים אלו, עבירות המס עדיין לא מוגדרות כעבירות מקור בחוק איסור הלבנת הון ומימון טרור - אולם בנקים צריכים להתייחס ללקוח שמנצל את הפעילות הבנקאית להעלמת מס כמו להלבנת הון, כמי שמסכן אותם, וכיום ברור שהסיכון הוא משמעותי".

בחודש שעבר נחשף ב"גלובס" כי בנק ישראל עשוי לדרוש מבכירי לאומי להחזיר את הבונוסים שקיבלו בין השנים 2002-2010, בעקבות החקירה של הרשויות בארה"ב. עלות שכרה של מאור בתקופה זו הסתכמה בכ-54 מיליון שקל ואילו של רף בכ-36 מיליון שקל. זקן נשאל גם על כך, אך נמנע מלהתחייב: "זו שאלה שמאוד מעניינת את כולם, אך מוקדם עדיין לדבר ולקבוע בנושא הזה", השיב.

השיחה עם זקן התקיימה במהלך מושב "הדור הבא של הבנקאות" שעסק בשאלה האם הבנקים מתאימים את עצמם לעולם החדש. במסגרת זו נשאל המפקח על הבנקים לגבי הציפיות שלו מהסכם השכר שמגבש בימים אלה בנק לאומי, בניהולה של רקפת רוסק עמינח, עם ועד העובדים. אחד הנושאים המרכזיים בהסכם הוא מנגנון הטייס האוטומטי, הקובע את היקף העלייה האוטומטית בשכר העובדים.

"הציפיות פשוטות וברורות מאוד", השיב על כך זקן. "בסביבה האינפלציונית האפסית בה מצוי המשק אין מקום לגידול שנתי בשכר בשיעור של כ-5.8%. אין לכך דוגמה דומה בענפי המשק האחרים, ואין סיבה שתהיה בבנקאות, בפרט שהמשך קיומו של מנגנון הטייס האוטומטי עלול ליצור סיכונים בפעילות הבנק. המערכת הבנקאית צריכה להתאים את עצמה, לא רק בצד הנכסים אלא גם בצד ההוצאות".

בתגובה לדברי זקן, שלחה לו היום יו"ר ועד העובדים של בנק לאומי, מירי רובינו, מכתב זועם. "פעם נוספת אנו מתעוררים לגל כותרות מפיך התוקפות את עובדי הבנקים, הפעם בתירוץ של 'הטייס האוטומטי'", קבלה רובינו. "מה שמחזיק את המערכת הבנקאית יציבה הם עובדי הבנקים שעושים את עבודתם מדי יום וללא כותרות. במקום שתהלל בכל במה את אותם עובדים שבזכותם המפקח על הבנקים יכול להתעסק בכנסים, אתה בוחר לישר קו עם גורמים פופוליסטים ולתקוף אותם".

"הצמדת השכר ללאומי - בעייתית"

בהמשך התייחס זקן גם לכך ששכרם של עובדי בנקים אחרים (הבינלאומי, אגוד ומרכנתיל) מוצמד לשכר עובדי לאומי. "זהו בהחלט מצב בעייתי. מלבד העובדה שמדובר בחצי מהמערכת הבנקאית, הצמדה זו פוגעת בתחרות ולא מאפשרת לבנקים הקטנים גמישות בתחרות מול לאומי". לדבריו, הדרך הטובה ביותר לחסל את התופעה היא באמצעות חקיקה.

האם אתה מרוצה מהיקפי ההתייעלות בבנקים?

"מתחילים לראות את תוצאות ההתייעלות, אך בחלק מהבנקים רואים תוצאות טובות, ובחלק לא".

הבנקים מסיטים את תיק האשראי שלהם למשקי הבית, ובתוך שנה הגדילו את האשראי הקמעונאי ביותר מ-10 מיליארד שקל, כשמספר זה לא כולל את העלייה בהיקף המשכנתאות. גידול כה חד, ועוד בתקופה של האטה במשק, הוא לא בעייתי?

"קצב הגידול אכן מטריד ומחייב תשומת לב. נוכח הקצב המהיר הזה, היינו מצפים גם לגידול תואם בכריות ההפרשה שמוקצות לסיכונים בגין אשראי צרכני, אולם בפועל אין התאמה כזו. אנחנו נמשיך לתת תשומת לב פיקוחית לנושא האשראי הצרכני, הן מהיבט הסיכון - אופן החיתום - והן מבחינת יחסי הבנק עם הלקוח - גילוי נאות, אופן הגביה וכדומה".

בהמשך דבריו התייחס זקן לתופעה נוספת במערכת הבנקאית, שגם היא מדאיגה לא פחות: גובה ההפרשות להפסדי אשראי בבנקים. בתשעת החודשים הראשונים של 2014 הסתכמו הפרשות אלה בכ-0.02% מתיק האשראי, שעה שבעשור האחרון שיעור ההפרשות השנתי עמד על כ-0.5%.

באחרונה פורסם ב"גלובס" כי זקן הביע את אי שביעות רצונות מההפרשות בדירקטוריונים בחלק מהבנקים. "אני סבור שרמת ההפרשות נמוכה וכן שהמגמה אינה עקבית עם ההתפתחויות במשק", אמר זקן. "הוצאה בגין הפסדי אשראי בבנקים צריכה לשקף את הצפי להפסדים בגין סיכון האשראי, אלו שזוהו, ואלו שטרם זוהו, בראייה צופת עתיד".

הוא הוסיף כי "חלק מההסבר להוצאה הנמוכה הוא גביית חובות שהופרשו או שנמחקו חשבונאית, אולם רוב ההסבר טמון בירידה בהוצאה ברוטו להפסדי אשראי בשנים האחרונות". לשאלה האם בעקבות ההפרשות הנמוכות הוא ידרוש מהבנקים לבצע הפרשה חד פעמית כללית, העדיף זקן שלא לענות.