במסגרת פאנל בנושא הביטחון הכלכלי בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", הזהיר אלוף (מיל.) ידידיה יערי, מנכ"ל רפאל מערכות לחימה מתקדמות, מהאיומים מולה עומדת מדינת ישראל, והעריך כי "בסיבוב הבא נתמודד עם מלחמה בשתי חזיתות עם איזשהו תיאום ביניהן. זו תהיה מלחמת כבדת מחיר וימים. מה שעומד מולנו הרבה יותר חמור ממה שעמד מולנו מאוקטובר 1973".
לדברי יערי, "כשמסתכלים על הארסנל שעומד מולנו, ועל היכולת של האויב לפעול בשתי חזיתות במקביל, אופי האיום הזה והעוצמה שלו, הם הרבה יותר מתקיפה ברמת הגולן ובתעלת סואץ, משום ששם מדינת ישראל עצמה עמדה כמעט ללא פגע, בזכות טווח שוליים. פה מה שיקרה הוא שונה לחלוטין, לכן הלקח הראשון מ'צוק איתן' לדעתי הוא שאת מה שהצלחנו לעשות עם כיפת ברזל, לא נוכל לעשות רק איתה בסבב הבא ומוכרחים להעמיד את המערכות הבאות. צריך להתחיל לייצר שרביט קסמים, ולעבור עוד כמה שלבים".
עוד יערי אמר כי "צריך להוסיף כסף כדי להצטייד כמו שצריך. בעניין הזה, אנחנו קצת דומים למי שעולה לתקן רעפים בגג לפני צונאמי. יש פה כרגע איום ממשי וקונקרטי שיכול להתממש בטווחים קצרים, וחייבים להיערך אליו. אם מסתכלים על 4 השנים האחרונות עם מערכת ביטחון בלי תכנית חומש, ברטרוספקטיבה, זה יתגלה כאחת השערוריות הגדולות של המפעל הציוני".
לדברי יערי "אנחנו צריכים עכשיו להפסיק את המניה דיפרסיה של תקציב הביטחון שעולה ומקוצץ, ולבנות תכנית שתצליח לספק את הקונסטרוקציה איתה צריך להגן על המדינה. לכן, כל השאלה מה הלקחים של צוק איתן - אם לא בונים תכניות חומש כמו שצריך, אפשר למצוא את עצמנו עם חוסר שיהיה קריטי. בצוק איתן היו כמה הישגים חשובים מאוד - הקישוריות הבין זרועית הייתה ברמה מעבר למה שידענו. לעומת זאת, האלמנט התת קרקע הפתיע אותנו בעוצמה, ובמשמעויות הפרקטיות בכניסה למערך קרקעי".
בפאנל התייחסו בכירי מערכות התעשיות הצבאיות להפרטות המתוכננות, בהן המכרז לתע"ש, אותו החליטה המדינה לפתוח גם למשקיעים זרים.
בעניין זה אמר בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות, כי "יש הזדמנות באירוע של תעש לייצר תעשיה ביטחונית גדולה, ולהגדיל את כושר התחרות במכרזים בעולם. אני מאוד מקווה שמקבלי ההחלטות יסיימו את הליך ההפרטה במצב בו תעש נשארת בידיים ישראליות. המצב כרגע מאפשר אחיזה של עד 90% בתעש, ולטעמי זו שגיאה אסטרטגית. זה נכס שנבנה טרם קום המדינה. עם משקיע זר יש מספיק דוגמאות לא טובות - תנובה, כיל, צים ומניית הזהב. להערכתי עם משקיע זר קיים סיכוי סביר שיאבד ידע, מקומות עבודה, ייפגע הייצוא הישראלי, ובראייה ארוכת טווח זו טעות. אם תעש תישאר בידיים ישראליות, ותהיה באלביט מערכות, היא תשגשג, נשלם יותר מסים, יהיו יותר מקומות עבודה, הכנסות למדינה של יותר מ-100 מיליון שקל בהנחה והיא תמשיך לפרוח תחת כנפיים ישראליות. חשוב מאוד שתעש תישמר בידיים ישראליות".
מכליס הוסיף כי "ישראל היא מעצמה בתחום היצוא הביטחוני, בהיקף שנתי של 7 מיליארד דולר, מספר 6 בעולם, עם עשרות אלפי עובדים. אלביט מערכות פרוסה בפריפריה, משלמת מיסים והרבה. אנחנו תעשייה שעושה מו"פ, שיווק, ייצור, מספקת מקומות עבודה. בעניין ההפרטה, בישראל לראייה ארוכת טווח צריכות להיות שתי תעשיות צבריות גדולות - ממשלתית ופרטית.
יוסי וייס, מנכ"ל התעשייה האווירית, התייחס לתכנית רשות החברות הממשלתית להנפיק חלק מהתעשיות הביטחוניות.
לדבריו, "אנחנו בתעשייה האווירית מ-2007 נמצאים בשוק ההון, הנפקנו אג"ח, יש לנו תשקיף מדף מוכן, ואנחנו מדווחים כל רבעון, כך שהנפקה הוא לא אירוע טראומטי עבורנו. כמובן שזה מצריך תיאום עם העובדים, אבל יש לנו נקודת פתיחה טובה לכך. כהנהלה, יש אינטרס לקדם הנפקת זכויות מיעוט מוקדם ככל האפשר, מהנחה שחלק משמעותי מהסכומים יחזרו לחברה לטובת האינטרסים שלה.
מה לגבי הרווח הנקי של התעשייה האווירית שנשחק?
"הרווח לא גדול במיוחד ברבעונים האחרונים. אנחנו סובלים מחולשה של הרגל האזרחית של החברה, שהחלה עם המשבר בשנת 2008. בחלק התאוששנו, בחלק גוררים רגליים. ב-2008 ייצרנו 74 מטוסי מנהלים, בשנים האחרונות הקצב יותר איטי וסביבות 30 מטוסים, וזוהי רק דוגמא למשבר".
יערי התייחס להנפקה אפשרית של מניות מיעוט ברפאל ואמר כי "זה תהליך שרפאל יכולה להתארגן לקראתו. אבל השאלה היא למה? אם הטענה הוא שחברה ממשלתית לא יכולה להיות יעילה כמו ציבורית או פרטית, אני כופר בכך. אם הטענה היא שכחברה ממשלתית יש עלינו סטיגמה שזו חברה שלא מסוגלת להביא רווחים כמו פרטית, גם בכך אני כופר. אומרים לנו שרוצים יכול להנפיק חלק מרפאל כדי להעשיר את פורטפוליו המוסדיים, ושיהיה קצת יותר ביזור ושיהיה ביטחונות בסיסייים לאזרחי ישראל, ומכך אי אפשר להתעלם. אבל גם אם בסופו של דבר יוחלט שצריך ללכת על זה, נדרוש בכל הכוח את היכולת לשמר את הדי.אנ.איי המיוחד של רפאל - והמשמעות היא שהעסק הזה ייעשה תוך שיתוף פעולה מלא עם העובדים, ושזה יהיה על דעתם".
עמוס מתן, מנכ"ל אירונאוטיקס, התייחס לטענות בנוגע לשילוב בכירי משרד הביטחון לשעבר בשיווק התעשיות הביטחוניות בעולם ואמר כי "היתרון הגדול של התעשייה הביטחונית הוא השילוב בין אנשי צבא שמכירים מורכבות מתוקף תפקידם, בין הצרכים המבצעיים לבין הטכנולוגיה. זה חיבור שמאפשר להוביל את העולם הזה של הדיפנס בכל העולם. אנחנו יותר מהירים, מבינים צרכים מבצעיים ויכולים להגיב למתרחש בשדה הקרב. אני גם רואה שאנשי האוצר עוברים למקומות וזה טבעי, וגם פה זה מוסיף וזו ברכה".
איתן ליבנה, מנכ"ל מגל מערכות הוסיף בנושא כי "אם יש ערך לשילוב יוצאי צבא בפעילות, זה מוסיף. עינו של מישהו צרה בכך שיש בכך עשייה לביתם. אבל אנחנו הצטרפנו לעשייה, אני חושב שזה דבר ראוי אם עושים אותו בצורה נכונה, כמו ניצול יתרון יחסי שיש בכל ארגון אחר בעולם. שמה של ישראל הולך לפניה, והייצוא הביטחוני רק מועיל, אין בכך שום דבר רע".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
