תע"א משיקה חממה לסטארט-אפים בתחום החלל

החלל הוא היעד הבא שתעשיית ההיי-טק מנסה להגיע אליו - זו הייתה גולת הכותרת של הפאנל "מסע בין start ups" שנעל את ועידת ישראל לעסקים של "גלובס". פרופ' יצחק בן ישראל, יו"ר סוכנות החלל הישראלית ומנחה הפאנל, התחיל את הדיון בפאנל וסיפר על איך היה צריך לשכנע את הממשלה להקים את סוכנות החלל הישראלית.

"זה שוק שמגלגל 300 מיליארד דולר בשנה ולא הייתה סיבה שישראל לא תיקח אחוז או שניים מהשוק. כל אחוז זה 3 מיליארד דולר מכירות. 2% זה כבר עניין מאקרו כלכלי. הממשלה הסכימה להוסיף לא הרבה כסף, מנקודת המבט שלנו, שכל מטרתו היא למנף את הנכסים שמערכת הביטחון בנתה לטובת המסחור והכלכלה של התחום". דורון לנדוי, יועץ אסטרטגי של SpaceIL, יזם ועזר לארגן את הפאנל.

עיקר הדיון היה על ההבדל בין סטארט-אפ רגיל לבין סטארט-אפ בתחום החלל. "לעומת אפליקציות או מוצרים אחרים, בחלל אתה לא יכול לתקן טעויות בקלות והמחיר יקר מאוד", אמר אמנון הררי, ראש מינהלת החלל במשרד הביטחון. "זה לא לקוחות שהם מאמצים ראשונים של מוצרי צריכה או אפליקציות שיכולים להיות סלחניים למוצר שהוא עדיין לא מושלם. סטארט-אפים צריכים לחשוב בעולם הזה בעיקר על איכות. צריך להקים תשתית שתיתן לסטארט-אפים שאין להם את הידע ובטח לא את האמצעים של מתקני בדיקה, כדי שסטארט-אפ שכבר נכנס לתחום יהיו לו חיים קלים. צריך לסדר להם דרך יותר פשוטה".

כדי לסדר דרך פשוטה יותר, החליטה התעשייה האווירית לקחת את הענייניים לידיים. עפר דורון, מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית, הכריז על הקמת חממה טכנולוגית בשם Space-Nest לסטארט-אפים בתחום החלל. "החוכמה היא איך לקחת את הניסיון הרחב והעומק שנדרש על מנת להצליח בחלל ולחבר אותו ליזמות, לזריזות ולחוכמה שמביאים סטארט-אפיסטים. לכן, אחרי לא מעט לבטים, אנחנו יוצאים לדרך ועומדים להתניע חממה טכנולוגית להנבטת סטארט-אפים. אנחנו נתבסס על תקציבים שלנו, של אנג'לים ושל סוכנות החלל כדי לעודד סטארט-אפים ולתמוך בהם. זה יהיה מחוץ לגדר שלנו, כדי שלא יצטרכו לעבור את קצין הביטחון, אבל שיהיו מספיק קרובים אלינו", הוא הכריז והוסיף כי "בשלב זה אנחנו מחפשים את הסטארט-אפים הראשונים כדי להתניע את הסימביוזה בין התעשייה המנוסה והקצת כבדה אבל בעלת התשתיות עם הרעיונות החכמים".

עפר לפיד, ראש תוכנית Ultrasat במכון ויצמן ומי שאמור להיות אחראי על החממה הטכנולוגית, סיפר על טרנד ה-New Space בארה"ב. "זה טרנד שהתחיל לפרוח כשהתקציבים הממשלתיים התחילו לרדת ומנגד פליטי בועת הדוט.קום עם הרבה כסף פרטי. אחד מהם, אילון מאסק החליט שהוא רוצה לשים פרח על המאדים, הלך לרוסיה ורצה לקנות משגר והבין כי שוק השיגורים שבוי בידי מעט ספקים המכתיבים מחירים כראות עיניהם. הוא החליט להקים חברה שתספק שיגורים לכל דורש במחיר קבוע ונמוך שיפורסם באינטרנט על פי הרעיון שזמינות גבוהה של שיגורים זולים תגדיל את השוק ואת הרווחיות שלו והשקיע 100 מיליון דולר מהכסף הפרטי שלו. היום הוא יושב על למעלה מ-10 מיליארד דולר שהממשלה האמריקאית משקיעה בו.

"ג’ף בזוס, היזם של אמזון, החליט שאנשים צריכים להיות מסוגלים לצאת מכדור הארץ. הוא (שם) 500 מיליון דולר מהכסף הפרטי שלו כדי לייצר מונית לחלל. אף אחד לא יודע מה מתרחש שם. ממשלת ארה"ב השקיעה 2 מיליארד דולר בינתיים במרכיב אחד מתוך המוצר שלהם. למדנו שיש כסף פרטי וכשהממשלה זזה צעד אחורה, מודל הפיתוח משתנה".

אהוד בכר, ראש מכון אשר לחקר החלל בטכניון, דיבר על האתגרים בתחום. "אוניברסיטה צריכה לעשות משהו שלא עשו אף פעם אבל הקשיים בעולם החלל באים במכפלות כשרוצים לעשות משהו חדש. החלל זה משהו מאוד שמרני. יש לנו גלאי קרינת גאמא חדש שמבוסס על גביש. נאס"א לא מוכנים להשתמש בו במשימה מדעית שלהם. 'זה לא טס? אנחנו לא רוצים לשים את זה בחלל', הם אומרים. זה מתנגד לראש האוניברסיטאי שאם כבר עשו את זה, אז זה לא מעניין".

עוד לפני הדיון בפאנל הציגו מספר סטארט-אפים ישראלים שפועלים בתחום החלל. הראשון שבהם היה SpaceIL, פרויקט מיוחד שלוקח חלק בתחרות עולמית של גוגל, במסגרתו צוות ישראלי בונה חללית כדי להביא את ישראל לחלל. בין האנשים שתומכים בפרויקט תעשייה אווירית, נשיא אוניברסיטת תל אביב, רונה רמון, ינקי מרגלית, מוריס קהאן, פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן ועוד. גייסו 80% מעלות הפרויקט. המציג הוא המנכ"ל ד"ר ערן פריבמן.

אחריה הציג פרופ’ רן גינוסר, מנכ"ל רמון צ'יפס, חברה שמפתחת מחשב עמיד לתנאי חלל. מחשב ראשון שוגר בשבוע שעבר על-גבי חללית יפנית הנושאת נחתת גרמנית שתנחת על אסטרואיד, כל פעולת הנחיתה ואיסוף הממצאים תנוהל באמצעות הרכיב הישראלי. החברה נתמכת על-ידי מפא"ת של משרד הביטחון, תקציבים מסוכנות החלל הישראלית וגם מתוכנית הוריזון 2020 של האיחוד האירופי. גינוסר הציג את המוצר הבא שלו והסביר כי צריך חישובי על בחלל בתחומים כמו ניווט, מזג אוויר, צילום, תקשורת ולווייני מכ״מ. לדבריו, הם פונים לשוק של 2.5 מיליארד דולר בשנה של אלקטרוניקה ומחשוב ללוויינים.

שלישית הציגה חברת ספייס פארמה, שמציעה שירותי מיקרו גרביטציה כשדה ניסויים לבדיקה לפיתוח תרופות בתנאי חלל בתוך לוויין זעיר ובעלות סבירה. אחריה הציגה חברת NSLComm, שמפתחת אנטנה שנפרשת בחלל וחוסכת עלויות שיגור ומשפרת את קצב ועלות תקשורת הנתונים, זאת על-ידי הגדלת האנטנות על לוויין תקשורת.