לא לחנך. לעשות

כמדי שנה, כאשר מגיע ה-10.12, מגלים המורים, התלמידים וחלקים נרחבים בציבור הישראלי (בדרך כלל על-ידי אמצעי התקשורת) ששוב הגיע יום זכויות האדם הבינלאומי. היום הזה מציב אתגרים רבים למערכת החינוך בכל העולם אך בישראל המקוטבת והמשוסעת האתגרים גדולים בהרבה.

אין מחלוקת על כך שזכויות אדם הן נושא חשוב שנמצא על סדר היום העולמי כבר זמן רב, ולא בכדי. נקודה נוספת אשר אין עליה מחלוקת היא שמאז ועד היום חלה התקדמות משמעותית בשמירה על זכויות האדם בארץ ובעולם.

אולם, הבעיה האמיתית מתחילה ונגמרת בדרך בה מנחילים ערכי זכויות אדם לילדים ומבוגרים כאחד, בארץ ובעולם. איך מסבירים מדוע יש צורך בסבלנות וסובלנות לשונים ממני? איך מבהירים לבני אדם אחרים את הצורך בכבוד הדדי, בשוויון ובחירות?

המשפטנית, כלת פרס ישראל פרופ' רות גביזון, שכיהנה בעבר כנשיאת האגודה לזכויות האזרח, הסבירה באחד ממאמריה על זכויות אדם, כי הנושא של זכויות אדם עוסק באופן כללי בארבע קבוצות בסיסיות של זכויות: הזכות לחיים ולביטחון ,הזכות לחירות, הזכות לשוויון והזכות לכבוד.

הנושא שילווה את היום הזה מטעם האו"ם הינו: "זכויות אדם 365", כלומר כל יום הוא יום זכויות האדם מבחינת הארגון. בישראל כנראה מישהו חשב שהנושא מעורפל מדי ובמשרד החינוך בחרו בכותרת: "אחריות חברתית - האחר בחברה". שני הנושאים טובים וראויים, ללא ספק, אך עדיין, השאלה איך עושים את זה נותרת ללא מענה.

זכויות אדם אי אפשר ללמד. זכויות אדם, ובמיוחד, "אחריות חברתית" ודאגה ל"אחר בחברה", צריך לחוות ולהרגיש. זו הבעיה, אך יתכן שזה גם הפתרון.

אני רוצה להציע לכולנו את השילוב של ילדים עם מוגבלויות במערכת החינוך הממלכתית, כדרך הטובה ביותר ללימוד זכויות אדם בחברה הישראלית.

בחזרה לארבע הזכויות הבסיסיות אליבא דה פרופ' גביזון. במקום ללמד שוויון או שוויון הזדמנויות, שילוב ילדים עם מוגבלויות במערכת החינוך יבהיר היטב ל"נכים" ו"לבריאים" (מסומן כך, משום שהנכים אינם באמת נכים והבריאים, גם, לא תמיד בריאים) מה זה באמת. כך גם לגבי שאר הזכויות הבסיסיות שהעלתה פרופ' גביזון ואפילו, "על הדרך", מתברר לילדים מה היא "אחריות חברתית" וכיצד מביעים דאגה ומסייעים ל"אחר בחברה".

השילוב שעליו אני מדבר אינו חדש. פעילות שילוב כזו נערכת בישראל אך אינו זוכה לתשומת הלב הראויה מצידה של המערכת ומצידם של ההורים לילדים במערכת החינוך.

בשנת 2002 נוסף לחוק החינוך פרק שמגדיר את זכויותיהם של ילדים עם מוגבלויות המשולבים במערכת החינוך ה"רגילה". לפני שנה, קיבל הנושא התייחסות של מבקר המדינה. המבקר מצא כי שיעורם של התלמידים המשולבים לא רק שלא עלה בשנים הללו, כי אם ירד מ-66% ל-54%.

ראוי שמשרד החינוך יכניס תוכן מוחשי ליום חשוב זה ויכריז במקביל על יום השילוב של ילדים עם מוגבלויות במערכת החינוך. זו דרך ראויה לחוות זכויות אדם, ודרך טובה לגרום לילדים אלו, "נכים ו"בריאים", להנחיל את תחושות וחוויות השילוב שלהם לחבריהם, לילדיהם (כשהם יהפכו להורים) ולחברה הישראלית כולה.

הכותב הוא יועץ תקשורת בחברת YOU-NOW