פגישות בפארק, שמות בדויים: כך סייע לאומי לחמוק ממס

קרוב ל-4 שנים לאחר שהחלה חקירת הרשויות האמריקאיות את בנק לאומי , נראה כי חלק מרכזי מפרשה זו עומדת בפני סיום. אמש (ב') פרסם משרד המשפטים האמריקאי הודעה שלפיה הוא חתם עם בנק לאומי על הסדר בנושא החקירה, ולפיו הבנק צפוי לשלם קנס-עתק של 400 מיליון דולר לרגולטורים בארה"ב.

עם זאת, חשוב להדגיש כי בנק לאומי עדיין לא הגיע להסדר גם עם רשות ניירות ערך האמריקאית בסוגייה. המגעים בין הצדדים בשלב התחלתי יחסית, אך לאומי כבר ביצע הפרשות בגין הסוגייה, ובבנק מעריכים כי לא צפויות הפרשות נוספות.

סך הקנס עומד על קרוב ל-1.6 מיליארד שקל. לכך יש להוסיף את ההוצאות המשפטיות הכבדות של לאומי בגין פרשה זו, העומדות על כ-250 מיליון שקל, כך שסך הנזק לבנק מחקירה זו צפוי לעמוד על 1.9 מיליארד שקל.

מדובר בקנס הגבוה ביותר ששילם אי-פעם בנק ישראלי. לאומי כבר הפריש את הסכומים בשנים האחרונות, ולכן לא צפוי לבצע עוד הפרשות בגין הסכם זה.

במסגרת ההסדר עם משרד המשפטים האמריקאי והרשויות במדינת ניו-יורק, הודה לאומי כי קשר קשר לסייע למשלמי מס אמריקאיים להכין ולהציג דוחות מס כוזבים לרשויות בארה"ב, באמצעות הסתרת הכנסות ונכסים בחשבונות הבנק בשנים 2000-2010.

"חקירה זו היתה כרוכה בפיענוח רשת סבוכה של עסקאות פיננסיות שבהן סייע בנק לאומי למשלמי מס אמריקאיים להסתיר חשבונות בנק", נמסר ממשרד המשפטים האמריקאי.

הודעת משרד המשפטים האמריקאי מאפשרת הצצה לדרכים שבהן פעל בנק לאומי לסייע ללקוחותיו האמריקאיים. מהודעת המשרד עולה כי בין הצעדים שבוצעו, נשלחו עובדים באופן חשאי מישראל וממקומות אחרים בעולם לארה"ב כדי שייפגשו בסוד עם לקוחות אמריקאיים בבתי-מלון, בפארקים ובבתי-קפה, כדי לדון בפעילות החשבונות החוץ-גבוליים שלהם.

"אותם עובדים הצהירו עם כניסתם לארה"ב כי המטרה הראשונית של מסעם לארצות-הברית איננה עסקית, כאשר למעשה, נסיעתם שולמה על-ידי בנק לאומי ואושרה על-ידי המנהלים הבכירים הרלוונטיים, שידעו כי המטרה היתה לגייס ולשרת לקוחות אמריקאיים", נכתב בהודעה מטעם הרגולטור במדינת ניו-יורק, ה-DFS, בראשה עומד בנג'מין לוסקי.

בנוסף, הבנק סייע ללקוחות להקים תאגידים שנרשמו במדינות זרות, כמו בליז ואיי הבתולה, במטרה להסתיר את חשבונותיהם הלא מוצהרים, וזאת באמצעות הסתרת הלקוח האמריקאי כבעלים האמיתי של החשבון.

הבנק גם השתמש בחברת הנאמנות שלו בכדי להסתיר את שם הלקוח האמריקאי כבעלים של החשבון. לאומי גם אפשר לפתוח חשבונות בחו"ל תחת שם בדוי או חשבונות ממוספרים במטרה להסתיר את זהות הלקוח.

זאת ועוד, לאומי העמיד הלוואות ללקוחות אמריקאיים מלאומי ארה"ב, שהבטוחות נגדן היו הנכסים המוחבאים בחשבונות בחו"ל של אותם לקוחות, כך שבפועל הלקוחות יוכלו למנף את נכסיהם המוסתרים בחו"ל ולהשתמש בהם בארה"ב מבלי שממשלת ארה"ב תוכל להתחקות אחריהם.

בכדי לטשטש את זהות הלקוחות, לאומי אפשר שירות "אחזקת דואר" ל-2,450 לקוחות, שלא קיבלו דואר לכתובתם. לדברי ה-DFS, עבור שירות זה גבה הבנק 1.5 מיליון דולר.

הממצאים שהציגו הרשויות כללו התייחסות גם למסמכים ותכתובות של עובדי הבנק בנושא. לדוגמה, בשנת 2001, מנהל בכיר מלאומי ארה"ב הציג למנהלים בכירים מלאומי לוקסמבורג עורך דוחות מס אמריקאי, שהיו לו לקוחות שביקשו לפתוח חשבונות בלתי מדווחים. הצדדים דיברו על נוסח של הסכם הפניה לצורך תגמול עורך דוחות המס, שהפנה לפחות 23 לקוחות ללאומי לוקסמבורג.

נושאי המשרה כבר לא בתפקידם

כאמור, הסנקציה המרכזית שהוטלה על לאומי היא קנס. בנוסף, קיבל הבנק בניהול רקפת רוסק-עמינח דרישה לעמוד במספר תנאים הקשורים לציות לכללים בארה"ב. אם יעמוד בתנאים, בעוד כשנתיים תבוטל סופית כל כוונה של הרשויות בארה"ב להעמיד את לאומי לדין.

כחלק מאותם תנאים נקבע כי איש מנושאי המשרה בבנק בתקופת החקירה לא יכהן בתפקיד בבנק. ואכן, איש מהם אינו מכהן. ההנהלה, שהייתה אז בראשות גליה מאור, התחלפה, וכן התחלפו בכירים בחברות-הבנות.

בבנק דאגו שמי שנותר בתפקיד רלוונטי לחקירה ייצא לפרישה מוקדמת, או יעבור לתפקיד אחר שאינו קשור לפעילות הבינלאומית. ככל הידוע, מי שעדיין נותרה בתפקידה וצפויה לעזוב אותו היא עדנה נפתלי, מנכ"לית לאומי נאמנות, ובבנק צפויים לחפש לה תפקיד אחר.

הפרשה של בנק לאומי תפסה לא מעט כותרות בתקשורת הישראלית, ונראה כי גם בארה"ב רואים בה פרשה משמעותית. משרד המשפטים האמריקאי ציין כי "הסכם חסר תקדים זה מציין את הפעם הראשונה שבה הודה בנק ישראלי בהתנהגות פלילית כזאת, שארכה יותר מ-10 שנים וכללה מגוון שירותים ומוצרים שנועדו להסתיר חשבונות בנק של משלמי מס אמריקאיים ביחידות הבנק השונות".

"בנק לאומי הכיר בכך שיש כתובת על הקיר בכל הנוגע לבנקאות בינלאומית, וכי דרך הפעולה היחידה היא שיתוף-פעולה עם חקירת הממשלה. הסכם זה ממחיש גם שמשרד המשפטים יאלץ מוסדות פיננסיים לתת דין וחשבון על פשעיהם", מסר ג'יימס קול, התובע הכללי.

ההסדר אינו כולל פטור למי מנושאי המשרה הנוכחיים או אלה שהיו בעבר, ועקרונית, הרשויות בארה"ב יכולות להעמידן לדין. יחד עם זאת, הערכות הן שיש סיכוי נמוך שזה יקרה, לאור העובדה שעד כה, ככל הידוע, לא החלה חקירה כנגד אף אחד נושאי המשרה בבנק.

הקנס של לאומי נחלק למספר חלקים. ראשית, ישלם הבנק 270 מיליון דולר למשרד המשפטים האמריקאי, תחתיו נמצאת גם רשות המסים. בנוסף, לאומי ישלם 130 מיליון דולר לרגולטור של מדינת ניו-יורק, ה-DFS. במסגרת ההסדר עם רגולטור זה, אמור להתמנות מטעמו גורם שיועסק על-ידי לאומי ארה"ב למשך שנה ויבדוק את קיום ההנחיות הרגולטוריות האמריקאיות בבנק.

בלאומי שיתפו פעולה באופן הדוק עם הרשויות, אפשרו גישה למידע רב, וצעד זה הביא לכך שהקנס הופחת ועמד "רק" על 400 מיליון דולר. שיתוף-הפעולה כלל גם העברת שמותיהם של יותר מ-1,500 מלקוחותיו האמריקאיים לרשויות.

 לאומי