ח"כ קירשנבאום והשר לשעבר מיסז'ניקוב נחקרו בפרשת שחיתות גדולה

חשד לפרשת שחיתות קשה נוספת בצמרת המדינה: המשטרה התירה היום (ד') לפרסום כי היא מנהלת מזה כשנה חקירה בחשד כי בכירים בשירות הציבורי - בהם סגנית שר הפנים, פאינה קירשנבאום ממפלגת "ישראל ביתנו", והשר לשעבר סטס מיסז'ניקוב, גם הוא מ"ישראל ביתנו" - ביצעו עבירות שוחד, מירמה והפרת אמונים. גם בתה של קירשנבאום, רנית, עוכבה לחקירה בחשד לקבלת שוחד יחד עם אמה.

חשודים מרכזיים נוספים שזהותם עדיין אסורה לפרסום הם ראשי מועצות ורשויות, מנכ"ל משרד ממשלתי, מנכ"לי וראשי עמותות, מנכ"לי וראשי איגודים, בכירים בתאגידים ציבוריים ופעילים פוליטיים. גם הם חשודים במעורבות בעבירות של שוחד, מירמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, הלבנת הון והפרת אמונים.

בנוסף, אחר-הצהריים הותר לפרסום כי גם אבנר קופל, לשעבר יו"ר איגוד הכדורסל, ודורון שמחי, יו"ר איגוד הכדור-יד, נחקרו בחשד למעורבות בפרשה ושוחררו למעצר-בית.

הבוקר הפכה החקירה לגלויה, והמשטרה עיכבה מעל ל-30 חשודים שתושאלו במהלך היום ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה).

מדובר בשילוב בין מספר פרשיות הנחקרות במשטרה, שהמשותף לכולם הוא החשד להקצאה של כספים לעמותות שאינן זכאיות למימון ואשר קיבלו את ההקצאה דרך גופים המורשים לקבל אותם.

סגנית השר קירשנבאום חשודה בתיאום העברות הכספים שבוצעו לכאורה שלא כדין. אחד החשדות נגד קירשנבאום הוא שהיא נהגה לפגוש כמעט מדי שבוע חברות שעושות לובינג לחברות, רשויות ולגופים שונים נוספים במשק, ובתמורה לסיועה להם קיבלה לכאורה שירותים, טובות הנאה או כסף מאותם גופים.

מספר מקורבים לקירשנבאום עוכבו גם כן לחקירה, והחשד הוא כי הם מקושרים לתהליכים של העברת כספי ציבור לטובת איגודים ועמותות.

לדברי המשטרה, "עלה חשד כי החשודים חברו יחדיו ופעלו באופן שיטתי לקידום ענייניהם הפרטיים והציבוריים ולקבלת כספים לצרכים אישיים, וזאת תוך ביצוע עבירות שונות, באופן שפגע מהותית במנהל התקין בתחומי עיסוקם.

"החקירה הסמויה חשפה, על-פי החשד, קיומה של שיטת פעולה מאורגנת, לפיה החשודים או מי מטעמם העבירו במסגרת תפקידם הציבורי, סכומי כסף ניכרים מהקופה הציבורית לגופים מתוקצבים ולרשויות שונות שלא כדין, וזאת בתמורה למתן טובות הנאה שונות לחשודים ולמקורביהם, בין היתר באמצעות מינויים ותשלומים".

ההערכה במשטרה היא כי חלק מהכספים עשו "סיבוב מעגלי", כאשר משרד הפנים, בו מכהנת קרישנבאום כסגנית שר, מקצה כספים לעמותה ספציפית, ובתמורה לזה, על-פי החשד, חלק מהכספים חוזרים בצורה של שוחד.

לפי החשד, הקצאת הכספים נעשתה בחלק מהמקרים לעמותות שהמדינה גם כך מתקצבת, אך ההקצאה בוצעה בהליך לא תקין, ובחלק מהמקרים ההקצאה נעשתה לעמותות שהמדינה לא מתקצבת.

חיפושים במשרדים ובדירות

במהלך החקירה נערכו חיפושים רבים מאוד במשרדים ממשלתיים ובדירות פרטיות. חלק מהחשודים יובאו בשעות אחר-הצהריים להארכת מעצר בבית משפט השלום בראשון-לציון.

בחקירה מעורבות יחידות המודיעין והחקירות של להב 433 לחשיפת חשד לשחיתות בקרב שורת בכירים בשירות הציבורי, והיא אושרה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ומלווה על-ידי הפרקליטות. החקירה נוהלה בליווי צמוד של היועץ המשפטי לממשלה וכלל הגורמים הרלוונטים במשטרה.

 הסיבוב המעגלי של הכספים

קירשנבאום: האישה החזקה ב"ישראל ביתנו"

במערכת הפוליטית מעריכים כי מעמדה של סגנית שר הפנים, פאינה קירשנבאום, במפלגת "ישראל ביתנו" לא ייפגע בעקבות פרשת השחיתות החדשה בה היא חשודה.

קירשנבאום נחשבת לאישה החזקה ב"ישראל ביתנו". יו"ר המפלגה ושר החוץ, אביגדור ליברמן, נוהג לומר שאין לו מקורבים, אבל על קירשנבאום הוא יחתום בשתי ידיים. סגנית השר נחשבת לאשת אמונו ולמקורבת מאוד לליברמן, והוא סומך עליה בעיניים עצומות.

ב-2003 מינה ליברמן את קירשנבאום למנכ"לית המפלגה, וב-2009 אף שיבץ אותה ברשימת המפלגה לכנסת. מאז מחזיקה קירשנבאום בשני התפקידים במקביל.

ב-2009 מוקמה קירשנבאום במקום העשירי ברשימת "ישראל ביתנו" לכנסת ה-18. עם כניסתה למשכן היא הייתה חברה בוועדת הכספים ושימשה כיו"ר ועדת המשנה לביטוח, ובמקביל הייתה חברה בוועדת הפנים והגנת הסביבה.

לקראת הבחירות לכנסת ה-19, כמזכ"לית "ישראל ביתנו", מוקמה קירשנבאום במקום השביעי ברשימת המועמדים לכנסת. עם איחוד הרשימות עם הליכוד הוצבה קירשנבאום במקום ה-19 ברשימה המשותפת. עם כינונה של הממשלה ה-33 היא מונתה לסגנית שר במשרד הפנים.

קירשנבאום היא הביצועיסטית של ליברמן ונחשבת לאשת הקשר שלו לשטח. חקירתה והתמקדותה בפרשה עלולה לפגוע בעבודת השטח של "ישראל ביתנו" לקראת הבחירות.

לאחר שהוכיחה את עצמה בשנים האחרונות ושמרה על נאמנות עיוורת לליברמן, סביר להניח כי קירשנבאום הייתה זוכה לקידום בקדנציה הבאה בכנסת, אולם מוקדם לומר כיצד תשפיע הפרשה על המשך דרכה הפוליטית.

בכל מקרה, ליברמן רואה בפרשה ניסיון לפגוע במפלגה לפני הבחירות, כך שהסיכוי שמעמדה של קירשנבאום, אשת אמונו, ייפגע - אינו גדול. כמי שחווה על בשרו פרסום פרשיות ערב בחירות, שהסתיימו כמעט בלא כלום, לא נראה כי ליברמן מתרשם בשלב הזה מהפרסומים על החשדות נגד קירשנבאום.

מיסז'ניקוב: חשד להטיית מכרזים ובילויים רוויי אלכוהול

אחד המעורבים המרכזיים בפרשת השוחד החדשה הוא סטס מיסז'ניקוב, בכיר לשעבר במפלגת "ישראל ביתנו", שכיהן כשר התיירות. לא מדובר בחשדות הראשונים לשחיתות נגד מיסז'ניקוב, שהפך בעת האחרונה לחשוד ולנחקר סדרתי במשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה.

לפני כ-3 חודשים הותר לפרסום כי מיסז'ניקוב חשוד בהטיית מכרזים בשווי של מיליוני שקלים בתמורה לשוחד, שביצע בעת שעמד בראש משרד התיירות. מיסז'ניקוב נחקר אז מספר פעמים באזהרה במשך שעות ארוכות על-ידי חוקרי יאח"ה.

לפי החשד, מיסז'ניקוב פעל לקידום מקורבים במכרזים שונים, שעליהם היה אחראי המשרד שהוא עמד בראשו. אחד החשדות המרכזיים נגדו היה שהטה מכרז של פסטיבל באילת לטובת חברה שבה עבדה בת זוגו לשעבר, יולי רוט. כן עלה החשד כי מיסז'ניקוב העביר מאות אלפי שקלים לערוץ האופנה כדי לעודד את הנהלת הערוץ להעסיק את רוט.

בדוח שפירסם מבקר המדינה באוקטובר 2013, שנפתח בין היתר בעקבות תחקיר של העיתונאי רביב דרוקר בערוץ 10, מתח המבקר יוסף שפירא ביקורת נוקבת על התנהלות משרד התיירות, בראשות מיסז'ניקוב. בין היתר נמצאו בביקורת "ליקויים קשים בהתנהלות המשרד בדבר העברת מימון לגורמים חוץ-ממשלתיים". המבקר קבע כי "המשרד חרג מתקנות חובת המכרזים ופעל בניגוד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה ולהוראות החשב הכללי".

בספטמבר 2012 פירסם ערוץ 2 תחקיר נוסף, ובו פרטים על התנהלותו הבעייתית לכאורה של מיסז'ניקוב ועל כשלי אבטחה שנגזרו ממנה. לפי התחקיר של כתב חדשות 2, עמית סגל, נהג מיסז'ניקוב להשתכר במהלך כהונתו, לעתים עד אובדן חושים; מיסז'ניקוב נהג לבלות בעת שכיהן כחבר ממשלה, במועדונים, בהם מועדוני חשפנות, וכן לצאת לבדו בשעות לילה מאוחרות, תוך שהוא מרחיק ממנו את המאבטחים המחויבים לשמור על ביטחונו.

בין היתר פורסם כי מיסז'ניקוב נעדר מההצבעה בממשלה על העסקה עם חמאס לשחרור גלעד שליט, כיוון שבילה באותה עת בשתיית אלכוהול בבר.

התחקיר התבסס על עדויות של 5 אנשי אבטחה של שרי הממשלה. לפי הפרסום, כמה וכמה גורמי אבטחה סיפרו על לילות של שכרות ובילוי פרוע במועדונים, "שבסיומם", כפי שאמר גורם אבטחה, "השר לא תמיד ידע איפה הוא נמצא".

אחד מהמאבטחים ציין אז על התנהלותו של מיסז'ניקוב, כי "אם זה היה נגמר ב'דרינק', זה עוד היה טוב". לדבריו, בעשרות מקרים היה השר לשעבר חוזר שיכור, מתנדנד, כשנודף ממנו ריח של אלכוהול.

לדברי המאבטח, "היו גם תקופות של 3 לילות בשבוע. השר איבד את שיווי-המשקל לא פעם, היו מאבטחים שנאלצו לתמוך בו, והיו גם כאלה שסירבו. לדעתי, אסור שאיש ציבור יתנהג ככה - לחזור הביתה מתנדנד ב-4 בבוקר".

פרשת התרומה לאיגוד הכדורסל: עמלת תיווך לאשתו של בכיר בישראל ביתנו

בתחילת החודש חשף משה ליכטמן ב"גלובס" חלק מהחשדות שנחקרים כעת על-ידי המשטרה בפרשת השחיתות בצמרת "ישראל ביתנו". החשיפה הביאה, ככל הנראה, לזירוז החקירה והמעבר לשלב הגלוי שלה.

לפי הפרסום, במסגרת תרומה בגובה מיליון שקל של מפלגת "ישראל ביתנו", שניתנה לפני כ-3 שנים לאיגוד הכדורסל, שולמה עמלת תיווך בגובה כ-100 אלף שקל לחברת "ב.כ. עומר ייעוץ" בבעלות בתיה כהן, אשתו של רמי כהן, מנכ"ל משרד החקלאות (העמלה שולמה לפני שכהן מונה לתפקיד מנכ"ל). כהן הוא חבר בכיר ב"ישראל ביתנו" וממקורביו של יו"ר המפלגה ושר החוץ, אביגדור ליברמן.

חקירת המשטרה בפרשה זו הגיעה בזמנו למבוי סתום ונסגרה, ואולם ככל הנראה הפרסום הביא לפתיחתה מחדש.

גורם המצוי בפרשה אמר כי המידע גורם למבוכה מסוימת, בשל העובדה שגם השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', הוא מ"ישראל ביתנו", ושיש בעייתיות כללית בפתיחת חקירות משטרה בתקופת בחירות.

התרומה של מפלגת "ישראל ביתנו" לאיגוד הכדורסל, בגובה מיליון שקל, ניתנה מעודפי כספי מימון המפלגות של "ישראל ביתנו". התרומה ניתנה כסיוע ל"אקדמיה לכדורסל בנים", הפועלת במכון וינגייט.

את המהלכים להעברת התרומה המפלגתית לאיגוד הכדורסל הובילה ח"כ פאינה קירשנבאום מ"ישראל ביתנו", סגנית שר הפנים, בתיאום עם אבנר קופל, שהיה יו"ר איגוד הכדורסל.

פרשת התרומה עוררה סערת רוחות באיגוד הכדורסל ובעיתונות הספורט. רק בעקבות דרישות תקיפות בתוך איגוד הכדורסל, נודע כי מתוך התרומה בסך מיליון שקל שולמה "עמלת תיווך" בגובה 98 אלף שקל לחברה בשם "ב.כ. עומר ייעוץ". העיתונאי גידי ליפקין מאתר הספורט ONE שאל את ח"כ קירשנבאום אם היא מכירה את החברה המתווכת בתרומה, וקירשנבאום ענתה: "לגמרי לא, לא ידוע לי".

"גלובס" חושף כאן לראשונה כי חברת "ב.כ. עומר ייעוץ" שקיבלה את עמלת התיווך היא חברה בבעלות בתיה כהן, אשתו של רמי כהן, מנכ"ל משרד החקלאות (עומר הוא שמה של נכדתם).

כהן, אל"מ (מיל.), שירת בסיירת מטכ"ל, היה מפקד יחידה רגישה בחיל האוויר וכן עמד בראש יחידה 669. אחרי שחרורו מצה"ל פעל כיועץ אסטרטגי ופיננסי לגופים ממשלתיים שונים. כהן, שהתמודד מטעם "ישראל ביתנו" כמועמד לכנסת ב-1999 אך הגיע למקום השמיני ולא נכנס לכנסת, היה יועץ ההשקעות והפיננסים של ליברמן.

כהן מונה על-ידי ליברמן לתפקיד מנכ"ל חברת הפחם, אולם בעקבות בדיקה של המבקר הפנימי בחברה, שלפיה נוצרה התנגשות בין תפקידו כמנכ"ל לפעילויותיו העסקיות האחרות, נאלץ להתפטר. בהמשך, גם בהשפעתו של ליברמן, מונה כהן ליועץ מיוחד לחברת נתיבי ישראל (מע"צ).

כהן היה פעיל גם כמנהל תיקי השקעות, חלק מהם של אנשים שהכיר במסגרת שירותו הצבאי. הוא מונה לדירקטור בחברת קרן פלד, והשקיע כספים של לקוחותיו הפרטיים במסגרת פרשת פלד-גבעוני (כהן לא הואשם בפרשה זו). במסגרת תביעה אזרחית בעלת אופי חמור נגדו בפרשת פלד-גבעוני בגין הפסדים, יוצג כהן בידי עו"ד יואב מני, פרקליטו של ליברמן, והתביעה הסתיימה בפשרה.

מלשכת המנכ"ל כהן נמסר בתגובה לכתבה כי "לעניין החברה שבבעלות אשתו של המנכ"ל, מדובר בנושא נדוש שהועלה כבר לפני כמה שנים. החברה סיפקה ייעוץ לאיגוד הכדורסל, ובגינו ניתן תשלום שכר-טרחה כמקובל. יש לתהות על המניע להתעניינות המחודשת בנושא כיום".

שר החוץ אביגדור ליברמן לא הגיב אז לפרסום. סגנית השר קירשנבאום מסרה אז כי "מדובר בניסיון פתטי לחמם אטריות קרות, כחלק מהשמצות מופרכות לקראת בחירות. העניין כבר פורסם ונבדק על-ידי כל הגורמים לפני יותר מ-3 שנים, והוכח כי לא היה שום פגם בהתנהלות 'ישראל ביתנו', אלא להיפך: היא פעלה בצורה ראויה, שקופה ונקייה לטובת חיזוק הספורט בישראל, במגוון ענפים, ותמשיך לפעול לטובת העניין".