האם פרשת "סטטוסים מצייצים" תגיע לבית המשפט? ד"ר נמרוד קוזלובסקי, מומחה למשפט וטכנולוגיה, מצביע על כך שהתנהלותו של אבי לן ואנשיו בפרשה אינה מהווה רק עבירה על חוקי פייסבוק, אלא מעלה גם שאלות מהותיות בנוגע לחוקי ההגנה על הצרכן.
"חלק מהותי מדיני הפרסום מתמקדים בהגנה על הצרכן מפני פרסום מטעה", מסביר ד"ר קוזלובסקי. המחוקק סבר כי תוכן שנחזה להיות מערכתי או עיתונאי ובלתי תלוי, ובפועל מקורו במפרסם, מטעה את הצרכן. הצרכן נוטה לייחס אמון ואובייקטיביות לתוכן זה ואינו מפעיל את מנגנוני השיפוט המובנים שנטועים בנו בהערכת דברי פרסום. המחוקק סבור כי פרסומת צריכה להיות מאובחנת ומוגדרת ככזו".
לדברי ד"ר קוזלובסקי, המחוקק משית אחריות על ההטעיה בפרסום גם על מי שמטעמו נעשתה הפרסומת וגם על המפרסם והמפיץ. "הפרת סעיפים אלה מהווה הן עוולה אזרחית בת תביעה בנזיקין, לרבות בתביעה ייצוגית, כנגד המפרסם וערוץ הפרסום; והן במקרים מסוימים עבירה פלילית, אף שהאכיפה בנושא זניחה".
ד"ר קוזלובסקי מעלה תהייה משפטית נוספת באשר להתנהלות "סטטוסים מצייצים". "חלק מהססטוטים שפורסמו בתשלום בפרשה זו נגעו לעסקו של עוסק אחר, במטרה לפגוע בעוסק מתחרה ולא כדי לקדם את מוצריו של המפרסם עצמו. תופעה זו נקראת 'קמפיין שלילי סמוי'. העוולה בסעיף זה מתקיימת מעצם הקמפיין השלילי הסמוי, גם אם יש ערך אמת בתוכן עצמו, ומאפשרת לעסק הנפגע להגיש תביעה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
