בנק ישראל מסכן אותנו פעמיים

בנק ישראל מקדם בימים אלו יוזמה שלו שתאפשר לגופים המוסדיים לקנות תיקי אשראי צרכני כדוגמת משכנתאות מידי הבנקים. כל המהלך הזה נובע מהחשש של בנק ישראל מרמת הסיכון שקיימת כיום בענף הנדל"ן בכלל ובשוק המשכנתאות בפרט. במקום להגביר את התחרות בשוק האשראי, בנק ישראל מוביל אותנו למשבר הקולוסאלי הבא בהתנהלותו הפחדנית והרופסת מול הבנקים, בעת שהוא מאפשר להם להעביר את סיכוני האשראי הנדל"ני למוסדיים שמנהלים את הפנסיות של כולנו.

צעד אחר צעד מתחילה בועת הנדל"ן בישראל להזכיר יותר ויותר את מה שהתרחש בארה"ב טרום משבר הסאב פריים. בדומה למה שקרה בארה"ב ב-2008, גם בישראל של שנת 2015 אנחנו רואים שמי שהולך לשאת על כתפיו את הסיכון הכרוך בחוב העצום שרובץ כיום בסעיפי האשראי הנדל"ני והמשכנתאות של הבנקים - הוא האזרח.

במצב הנוכחי, האזרח בעצם קונה את הסיכון של עצמו פעמיים: בפעם הראשונה עם נטילת המשכנתא, ובפעם השנייה דרך קרן הפנסיה, שרוכשת בשמו את החוב הנדל"ני המאוגח מהבנקים.

הלכה למעשה, כבר כיום מפנים המוסדיים מאות מיליוני שקלים לרכישת אשראי נד"לני מאוגח מהבנקים. בכך עוזרים כספי העמיתים והחוסכים לפנסיה לבנקים לעמוד בתנאי הלימות ההון שדורש מהם המפקח על הבנקים בבנק ישראל, במטרה לשמור על יציבות המערכת הבנקאית, החזקה והרווחית ממילא.

האפשרות שניתנת לבנקים לבצע איגוח של האשראי הנדל"ני, תוך העברת הסיכון הטמון בו לציבור החוסכים, מעידה על אוזלת היד ועל הלחץ שבו נמצא בנק ישראל, כתוצאה מבועת הנדל"ן שהולכת ותופחת בתיקי המשכנתאות של הבנקים. הדבר מאפשר לבנקים שכבר "אכלו את כל השמנת" שקיבלו מהציבור דרך הריביות שנצברו בתיק בשבע השנים האחרונות, להעביר את השאריות והפירורים עם הסיכון כולו לפנסיות של הציבור.

תופעת האיגוח של החוב הנדל"ני, כוללת עד כה חמש עסקאות גדולות שבוצעו בחצי השנה האחרונה בין הבנקים למוסדיים. בימים האחרונים דווח כי בנק דיסקונט פנה לחברות הביטוח ולבתי ההשקעות בהצעה למכור להם בעסקת איגוח חלק מתיק האשראי שלו בתחום הנדל"ן המניב. נציין כי כיום עדיין מדובר רק באיגוח של חוב שניתן לחברות הפועלות בתחום הנדל"ן המניב, בהמתנה עד שיפורסמו ההנחיות של ועדת האיגוח שמוביל בנק ישראל, שתטפל בעקרונות האיגוח של תיקי המשכנתאות שנטל הציבור הרחב.

תופעת האיגוח כשלעצמה אינה פסולה, אבל זה לא חייב להיות הפתרון היחיד של המוסדיים הפועלים בסביבת הריבית האפסית, שדורשת מהם לקחת יותר סיכונים. בנק ישראל יכולים להוביל את הטיפול בבעיית האשראי באופנים שונים בתכלית: במקום לאג"ח וכך לנפח את הסיכון שנופל על הציבור - הגיע הזמן שבנק ישראל יפתח את שוק האשראי הנשלט על ידי הבנקים לתחרות מצד המוסדיים, ויאפשר להם להוות חלופה לבנקים בכל הקשור לאשראי עסקי וצרכני, כדוגמת המשכנתאות.

אפשרות נוספת היא שבמקביל למהלכי האיגוח, בנק ישראל יאפשר למוסדיים להיכנס לשוק האשראי באמצעות הקלות רגולטוריות ובאמצעות התנעת מערך המחשוב הארצי לאשראי. מאגר כזה יאפשר לגופים חוץ בנקאיים לקבל נתונים על לווים לצורך חיתום אשראי. במקרה הזה, בדיוק כמו שקרה עם פתיחת שוק הסלולר לתחרות, המחירים שמשלם הציבור על האשראי סוף סוף ירדו פלאים וכך גם נמצא עצמנו עם היצע של מלווים וללא פשרה על איכות השירות. השורה התחתונה היא שאפשר לעשות דברים גם אחרת - הגיע הזמן שבנק ישראל יקדם רפורמות שאמורות לתמוך באזרח ולא רק בבנקים.

הכותב הוא מנכ"ל אלומות הון-ליין