בג"ץ דחה את עתירת איכות השלטון נגד ההסדר עם הרב פינטו

בג"ץ דחה היום (ד') את העתירות שהגישה התנועה לאיכות השלטון לביטול הסדר הטיעון שכרתה המדינה עם הרב ישעיהו פינטו, תוך שמתח ביקורת על התנהלות הפרקליטות. בג"ץ דחה גם את עתירת תנועת אומ"ץ לפתוח בחקירה פלילית נגד תת-ניצב אפרים ברכה.

נזכיר כי במסגרת ההסדר עמו הודה הרב פינטו כי נתן שוחד לברכה, ובתמורה צפוי הרב לשמש עד מדינה נגד מפקד יחידת להב 433 לשעבר, ניצב מנשה ארביב, החשוד שקיבל ממנו טובות הנאה. עוד סוכם כי הפרקליטות תבקש לגזור על פינטו שנת מאסר. לגבי ברכה, הוחלט שלא לפתוח בחקירה פלילית בתום הליך בדיקה מקדימה.

נשיאת העליון, השופטת מרים נאור, כתבה בפסק הדין כי "הבחירה הערכית שבחרה התביעה - נכונות 'לשלם מחיר' תמורת בדיקת החשד שקיימת שחיתות בצמרת המשטרה - מקובלת עליי".

לדבריה, מיצוי הדין עם פינטו, תוך התעלמות ממידע שיש בידיו, היה בו כדי להחטיא את המטרה של שמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי.

עם זאת, הנשיאה ציינה כי ההסדר עם פינטו אינו חף מקשיים. "במיוחד תמוהה בעיניי ההסכמה שלא לחקור את ניצב מנשה ארביב עד חתימת הסדר הטיעון", היא מתחה ביקורת על רשויות התביעה.

לדבריה, "הסכמה זו מעוררת תמיהה כפולה: מדוע דרש הרב פינטו תנאי זה, ומדוע הסכימה לו המדינה. חקירת החשוד היא חלק חשוב וחיוני בכל הליך חקירתי ובהסקת המסקנות ממנו", ציינה נאור.

לדבריה, התמיהה מתעצמת לנוכח העובדה שהשיחה המוקלטת עם תת-ניצב אפרים ברכה קדמה לחתימת ההסכם עם פינטו - "כך שהיה לפרקליטות, לכאורה, כוח מיקוח ביחס לרב פינטו בדמות ההקלטות. התנאי לפיו מי שנעשה עמו הסכם יכתיב למשטרה את מי לחקור, את מי לא לחקור ומתי - קשה מאוד בעיניי", ציינה נאור, שלמרות הביקורת הייתה כאמור שותפה לדעת חבריה להרכב, השופטים אורי שוהם ואליקים רובינשטיין, כי העתירות צריכות להידחות.

לגבי הטענות כי יש לפתוח בהליך חקירה נגד ברכה, כתבו שופטי בג"ץ כי מכלול החומר הראייתי תומך במסקנת המדינה כי אין מתעורר חשד לפלילים בנוגע להתנהגותו של ברכה. לדברי בג"ץ, שיתוף-הפעולה של ברכה עם הרשויות מלמד גם הוא על ניקיון-כפיו.

התנועה לאיכות השלטון יוצגה בידי עורכי הדין אליעד שרגא וצרויה מידד-לוזון. תנועת אומ"ץ יוצגה בידי עו"ד יובל יועז. המדינה יוצגה בידי עו"ד חני אופק.

מאומ"ץ נמסר בתגובה כי "התנועה מצרה על התעלמותו של בית המשפט העליון הנכבד ממכלול האינדיקציות והראיות המטילות חשד בטוהר המידות של תת-ניצב ברכה, האוחז בתפקיד הרגיש של ראש יאח"ה. נכונותו של בית המשפט העליון הנכבד להכשיר את 'הבדיקה' שנערכה בעניין החשדות נגד תת-ניצב ברכה על-ידי משטרת ישראל ולא על-ידי מח"ש, תוך יצירת מצב ברור של ניגוד עניינים, מעלה חשש שרשויות החקירה ואכיפת החוק יפעלו להבא ללא מורא החוק לנגד עיניהן, מתוך הנחה שגם במקרים מובהקים יימנע בג"ץ מלומר את דברו".