המילה הזאת - "תרשום"! תרדוף אותי עוד שנים רבות. תשמעו סיפור על המילה תרשום ועל גברת שוקרון מקרית-שמונה. תשמעו סיפור על אורחות חייה של אישה מקסימה וקשת-יום, על הכרטיסיות שהיו לה בחנות המכולת, בחנויות הבגדים, בחנות הנעליים ובעוד חנויות שבכולן היו לה כרטיסיות שבהן רשמו לה את חובותיה עבור קניותיה החודשיות.
"תרשום", היא אמרה, ורצה לדרכה. ומדי חודש בחודשו, ביום קבלת המשכורות מכמה מקומות עבודה, הייתה עוברת מחנות לחנות ומסלקת את חובותיה. והיו אלה הכרטיסיות הפרטיות שלה, שהיא שילמה, ולא אחר. והיו גם חגים ומועדים, שאז הייתה קונה בגדים חגיגיים לחמשת ילדיה שאותם פירנסה לבדה. וגם כאשר פרסה את חובותיה לחודשים רבים, שילמה גם שילמה, עד הפרוטה האחרונה.
והיו הרבה משפחות כמו משפחת שוקרון או כמו משפחות ליבוביץ, אוחנה ואלכסנדרוביץ'. הם היו פזורים בכל ערי השדה ובעיירות הפיתוח, ולרובם היו כרטיסיות. והם שילמו את חובותיהם עד הפרוטה האחרונה. והמילה הזאת "תרשום", חרותה בזיכרוני ומצטלצלת שוב ושוב באוזניי, ומסמלת בעיניי את הכבוד הרב שאני רוחש להרבה משפחות קשות-יום, שרשמו ורשמו ותמיד שילמו מכיסן הפרטי כמובן. יכול להיות שהן רושמות ומשלמות עד עצם היום הזה.
ואת כל הדברים האלה אני כותב, כי אני לא מפסיק לחשוב על כרטיסייה אחרת. על הכרטיסייה של אשת ראש-הממשלה שרה נתניהו. היות שנמצאה לה מליצת יושר בדמותה של הח"כית שלי יחימוביץ' אשר ביקשה להניח לה, לשרה נתניהו, כי זו לא היא, אלא הוא. אני מבקש אפוא לקיים את הדיון איתה ולא עם שרה.
להבנתי, הבקשה של שלי, טובת הלב הידועה, הזיקה למחנה הציוני, לא פחות מהנזק שהיא גרמה בבחירות האחרונות למפלגת העבודה, שכן האמת ניתנת להיאמר, אי-אפשר להתעלם מהשפעתה ומקולה הייחודי. אבל, בקשתה לעשות הנחה לשרה, ואף להתעלם מהכרטיסייה שלה, כרטיסייה, השייכת בין השאר גם לגברת שוקרון וגם לגברת ליבוביץ, וגם לשלי ולכל שאר תושבי ישראל - בקשתה של שלי מוציאה אותי מדעתי.
כי כך הופכת יחימוביץ' לשותפה לגדולי הדמגוגים מהליכוד המאשימים את המחנה הציוני, כמחנה הנטפל לשה התמים - לשרה המסכנה. אם זה היה רק עניין של בקבוקים או של גלידה, אם זה היה רק עניין של שמפניה או רהיטים, או אפילו אם זה היה רק עניין של קמצנותה הידועה - יכול להיות שהייתי מסתפק ברחמים על אישה זו; שהייתי אומר ביני לבין עצמי, מה שעיתונאית אמיצת-לב כמו סימה קדמון אמרה בקול רם, שהאישה הזאת היא פשוט מטורללת.
אלא שגם יחימוביץ' יודעת מה שכל עסקן ליכוד מליגה ח' יודע, ששרה נתניהו "מנהלת" את המדינה. וזאת, שלי יחימוביץ', שמוכנה היום, לאחר כישלונה אתמול, לבנות תדמית חדשה ומשופצת גם במחיר מתן הנחה לשרה. אותה שרה, שקטן עליה בקבוק ריק, כי שרה לא עוסקת בקטנות, אלא היא זאת שעוסקת במינוי שרים, במינוי מנהלות-לשכה, שנדחפת כמעט לכל פגישה, גם אם היא חסויה במיוחד. שלי רחוקה מלהיות תמימה, לכן, גם היא יודעת, שהקולות שמשמיעים ח"כי הליכוד מירי רגב ואופיר אקוניס, הם הקולות הדמגוגיים המגינים בחירוף נפש על שרה, קולות שיבטיחו להם את המינוי הנכסף של שרה לשרי הממשלה הבאה.
ושלי יחימוביץ, כדי להרוויח עוד כמה נקודות, מבקשת לעשות הנחה לשרה, ובאותה הזדמנות פוגעת קשות בחברי מפלגתה, והופכת אותם לאנשים קטנים הנטפלים לשרה על לא עוול בכפה.
שרה שרה שיר שמח. ככה זה נראה עכשיו. לבכות ולא לצחוק. ואחר-כך עוד אומרים עלינו שאנחנו עם חכם. גברת שוקרון מקרית-שמונה מאכזבת אותי במיוחד. ממנה הייתי מצפה שתגיע עד לפתח ביתה של שרה, ותדרוש ממנה לשלם מכיסה הפרטי את כל חובותיה הרשומים בכרטיסייה.
ואני שואל - האם אנחנו מבינים שכדי להיפטר מעונשה של הקיסרית, מוכרחים לפרק את הקיסרות?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
