והרי התחזית: בחודשים הבאים רשות ההגבלים שלגרמניה תצחצח חרבות עם חברות הטכנולוגיה האמריקאיות גוגל ואפל. הסיבה להתחממות הגזרה אינה חשש גרמני מהשתלטות מונופול על החיפוש באינטרנט, ולא שאיפה להשגת נתח לאירופה בשוק הסלולר והגדאג'טים האישיים.
תכלית איתותי הקרב מגרמניה היא מסר קמאי לארצות-הברית: "מיינד יור ביזנס, ג'נטלמנ'ס" - עסקו בעניינים שלכם ועיזבו בבקשה את הכלכלה שלנו לנפשה. לא מדובר במאבק על בכורה בתעשייה כזו או אחרת, כי אם במלחמת הישרדות כלכלית של גרמניה. זה קרב מאסף הרואי בהגנה על לב-ליבו של המשק הגרמני - תעשיית הרכב.
המפסידים הגדולים והמרוויחות הגדולות
המניות של יצרניות הרכב הגרמניות נסחרות היום במכפילים דומים למכפילים בעבר ומבטאים ביטחון לגבי יציבות החברות. התבוננות וניתוח מה שמזמן העתיד לענף זה, צריכה לעורר פקפוק בלב המשקיעים. כמעט כל עובד שני בגרמניה מועסק באופן ישיר או בעקיפין בתעשיית הרכב, במפעלי ייצור המכוניות, בנגזרות המוצרים שסביבן ובשירותים הכרוכים בשימוש בהן. המכונית ללא נהג של גוגל, שאליה מצטרפת לפי השמועה מכונית דומה של אפל, מגלמות איום על המשק והכלכלה המסורתית של גרמניה, משום שהן עומדות לשנות את מבנה תעשיית הרכב בעולם כולו.
מכונית ללא נהג היא הבטחה טכנולוגית וותיקה. המכשול העומד בפניי ישומה כיום אינו טכנולוגי אלא קשור למחיר, זמן הרצה וניסיון מצטבר של המערכת ורגולציה. לאף אחד אין כדור בדולח כדי לחזות האם הטכנולוגיה תיושם בעוד 5 שנים או עשור, אבל יש 3 גורמים שידחפו את המחוקקים לאמץ את הטכנולוגיה החדשה ולקדם את המהפכה. הגודש בכבישים, הבטיחות בדרכים והנזק לסביבה.
הגרמנים יהיו המפסידים הגדולים מהמהפכה. המרוויחות הגדולות יהיו חברות הטכנולוגיה האמריקאיות, אליהן יצטרפו יצרניות סיניות, וגם לישראל נפתחת הזדמנות כתוצאה מהשינוי (ראו בסוף הכתבה).
הפוקוס עובר לנוסע
יתרונה של תעשיית הרכב הגרמנית הוא תוצר השקעה לאומית ורבה בהכשרת כוח אדם משכיל, ובשנים של צבירת ידע בהנדסת מכונות. התכלית של אלה הייתה מאז ומתמיד ייצור מכוניות שמעצימות ומשביחות את חווית הנהיגה ברכב - הגאים מתוחכמים, תיבות הילוכים אוטומטיות, עם מספר רב של הילוכים, מנועים ספורטיביים ושילדות מרשימות.
גם תעשיית הפלסטיק הגרמנית, המתממשקת לייצור המכוניות כוונה לשיפור סביבת הנהג. כל אלה מאבדות את ערכן בשוק שבו המיקוד עובר מהמכונית כמוצר לאדם הנוהג בה, אל התמקדות באדם הנוסע המקבל שירות הסעה.
מכונית אוטונומית היא כמו מונית. נוסע במונית אינו מתעניין ב"אחיזת הכביש" של הרכב שבא לאסוף אותו, וגם לא ממש חשוב לו אם ההגה "רגיש וחד", וכמה הילוכים יש. כנוסעים, אנחנו רוצים מושב נוח, ושמחים אם יש סביבנו דברים שמנעימים לנו את הזמן בדרך. לכן מוניות, בכל העולם, אינן משופעות בחידושים טכנולוגיים, והן מכונית פשוטות, זולות, נוחות ובעיקר - אמינות.
ההתמקדות בנוסע משנה את כללי המשחק. האמריקאים יעתיקו את מודל הייצור של הטלפונים הסלולריים, למכוניות החדשות: טכנולוגיית נסיעה אוטונומית אמריקאית ארוזה בקופסה סינית זולה. מכונית שאין לה צורך במיטב הטכנולוגיה הגרמנית היקרה, שפותחה עשרות שנים על-ידי מהנדסים גרמנים מוכשרים. בכלי רכב אוטונומי, זה פשוט מיותר.
למהנדסים הגרמנים צפויה חוויה דומה לזו שעברה על מקביליהם בסוני אריקסון כאשר הם פשפשו לראשונה בקרבי האייפון והכריזו שהוא מבוסס על רכיבים מיושנים.
לשחק אותה מיכאל שומכאר
ובינתיים בגרמניה, ראש מחלקת הפיתוח של מרצדס בנץ נחטף בשבוע שעבר לקליפורניה, שם שכרה אותו אפל לעבודה על "מיזם סודי". אבל מסתבר שגם חברת מרצדס משתעשעת בתוכניות ייצור מכונית אוטונומית, וגם היא הציגה את המודל שלה בפורומים שונים. העיוורון של מנכ"ל מרצדס, דיטר זטשה (Dieter Zetsche), בא לידי ביטוי מובהק בחזון שלו על מראה מכונית העתיד. האוטונומית של מרצדס מעוצבת כמו מכונית ספורט.
אין כל סיבה מתקבלת על הדעת לשבת במכונית שמתחפשת למכונית מרוץ קיצונית בכלי הרכב שכל ייעודו מסתכם בכך שהוא מקפיץ מיעד אחד לאחר. במצב כזה סביר יותר לשבת גבוה ולהביט סביב, ולא להישען על מושב צר ולשחק אותה מיכאל שומכאר.
המכונית האוטונומית מצמצמת את הערך הסנטימנטלי של כלי הרכב, ואת הזיקה בינו לבין הדימוי האישי. המכונית הופכת ממוצר לשירות הסעה. בבוקר היא תיקח אותנו מהבית למשרד, שם תאסוף מישהו אחר ותסיע אותו ליעדו, ובערב, תגיע מכונית אחרת למשרד שלנו, כדי להסיע אותנו בחזרה הביתה - למי בדיוק אכפת איך נראית השלדה מבחוץ, וכמה מהירה התאוצה מאפס למאה קמ"ש?
סביר שיהיו עדיין מי שיקנו לעצמם מכונית אוטונומית שתשרת רק אותם. הם לא יהיו הרוב, ובכל מקרה גם עבורם כנראה שלא יהיה ערך גדול למותג. כמה אנשים ישלמו יותר כדי לטוס (אפילו אם המטוס פרטי) ב"בואינג" במקום ב"אייר באס"?
ההשקעה של האחים עופר
מנכ"ל מרצדס צוטט כאומר שלגוגל אין יכולת להפוך לייצרנית כלי רכב, ובמקרה הטוב היא תצליח להגיע למעמד ספקית חלקים לתעשייה המסורתית. התבטאות זו עלולה להבטיח לאדון זטשה במקום מעניין בדברי ימי הרכב, ובכל מקרה היא מבוססת על הנחות שהיו נכונות פעם.
בעבר היה מקובל להניח כי דרוש הון ראשוני בסך 5 מיליארד דולר למי שרוצה להיכנס לתעשיית הרכב. עבור גוגל שבמאזנה 64 מיליארד דולר במזומן השקעה של 5 מיליארד דולר אינה מחסום. ובכלל, שיתוף עם ספקים סיניים על-פי הדוגמה שהתוותה אפל, יהפוך השקעה כזו לאפשרית בהחלט. מי יודע, אולי אפילו ההשקעה של האחים עופר בחברת הרכב הסינית, קורוס, תפתיע לטובה.
האקרים של תחבורה הם הזדמנות ישראלית
לחברות ישראליות יש הזדמנות לחבור לקואליציית הרכב החדשה, ולהרוויח. את הדרך לשיתוף-פעולה עם מעצמות הקואליציה פרצה חברת מובילי, שהמצלמה שלה היא אחד מהרכיבים במערכת הנהג האוטונומי של גוגל. מובילי אף מתיימרת לפתח ולהציג בעתיד הלא רחוק נהג אוטונומי משלה, כמו זה שנוהג היום באוטו של גוגל.
חברות ישראליות פיתחו ומפתחות טכנולוגיות שליטה ובקרה, וכן מנגנונים לכלי רכב לא מאויישים עבור הצבא. הנגזרות האזרחיות של כל אלה הן הדבר הטבעי ביותר להשתלב במכוניות האוטונומיות המתוכננות. עוד היבט שבו יש לישראל יתרון הוא נקודת החולשה הבולטת של הרכב האוטונומי והיא שאפשר "לחטוף" את המכונית מרחוק. לתעשיית ההי טק הישראלית יש רקורד מכובד בפיתוח טכנולוגיות אבטחה דיגיטליות שיגנו מפני הפיראטים החדשים - האקרים של תחבורה.
■ המאמר פורסם לראשונה במוסף הנדל"ן של גלובס ב-22/2/2015
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
