לפני קרוב לשנתיים, במארס 2013, הוסגר לישראל ממקלטו בפרו השופט בדימוס דן כהן, ש"השתכן" בכלא ניצן שברמלה. למרות הרשעתו בספטמבר 2013 - בשוחד, מירמה והפרת אמונים - החליטו בשירות בתי הסוהר להותיר את השופט-האסיר בבית הכלא ניצן, המיועד לעצורים ולא לאסירים.
במסמך המיון והאבחון, שהורה על הישארותו של כהן בכלא ניצן, ושהגיע לידי "גלובס", נכתב כי "במיונו של אסיר זה היו מעורבים גורמים נוספים מעבר לוועדת המיון הרגילה".
מה פירוש "גורמים נוספים"? האם מדובר בגורמים בשירות בתי הסוהר (שב"ס) עצמו או מחוצה לו? בשב"ס מסרבים לפרט.
גם היום, טוען מקור הקשור לבית הכלא, ממשיך כהן ליהנות מיחס מיוחד. המדובר בהגדרתו של כהן כ"אסיר תומך" - היינו אסיר שתפקידו לסייע לאסירים שיש חשש שינסו לשים קץ לחייהם. זאת, למרות שקיים ספק האם כהן מתפקד בפועל כזה.
לטענת המקור, עצם המינוי הוא אצטלה שמטרתה להכשיר את הישארותו של דן כהן בבית הכלא ניצן.
ביקורים סדירים
עובדי כלא ניצן מדווחים כי כהן מקבל מבקרים באופן סדיר בבית הכלא, וזו אולי הסיבה שביקש להיוותר כלוא בניצן.
נהלי בית הכלא מאפשרים לעצורים להתראות עם עורכי דין גם מחוץ לשעות הביקור, ובפועל מערך השמירה בבית הכלא, ככל הנראה, אינו אוכף את ההבדלה בין זכויות העצורים לבין אלה של האסורים בעניין ביקורי עורכי דין. רבים מחבריו של השופט בדימוס הם עורכי דין, ולדברי המקור, הדבר מסייע לו לקבל מבקרים מחוץ לשעות הביקור.
כהן עצמו הגיש בעבר בקשות שונות לשב"ס כדי להמשיך ולהישאר בכלא ניצן. בין היתר הוא ביקש להישאר קרוב לבית המשפט המחוזי בלוד, שם מתנהלת התביעה האזרחית שהוגשה נגדו בעקבות הרשעתו.
בבקשה מ-2013 ציין כהן כי גם אם יוחלט להעבירו לבית כלא לאסירים, כפי שהיו ככל הנראה עושים בעניינם של אסירים אחרים - הוא מבקש שיועבר לכלא מעשיהו הסמוך, משום הקרבה לבית המשפט בלוד.
במסמך האבחון והמיון בעניינו הוגדר כהן כ"אסיר סג"ב" - כלומר, אסיר בסיכון גבוה לבריחה. הגדרתו ככזה נובעת מכך שבעקבות חקירתו לפני כעשור ברח כהן מהארץ ושהה כ-7.5 שנים בפרו. לו היה כהן יושב בבית כלא לאסירים, סביר שהיה נשלח לכלא ברמת ביטחון גבוהה, רחוק ממרכז הארץ ורחוק ממבקריו. כלא מעשיהו, הסמוך לניצן, אינו מתאים מבחינת רמת האבטחה ל"אסירי סג"ב".
זו הסיבה שבהמשך ביקש כהן, ונענה בחיוב, להישאר בכלא ניצן, אף שאינו מיועד לאסירים מורשעים. "כאשר הופיע האסיר בפנינו בוועדת המיון, ושמע כי לא יועבר למעשיהו עקב הגדרתו כסג"ב, ביקש להישאר במקומו בניצן", נכתב בהחלטת האבחון והמיון בעניינו.
עוד צוין כי "במיונו של אסיר זה היו מעורבים גורמים נוספים מעבר לוועדת המיון הרגילה". מי הם הגורמים ומדוע התערבו? שב"ס, כאמור, מסרב לחשוף.
על כל פנים, ההחלטה בעניינו של כהן קבעה כי אם תוסר הגדרתו כ"אסיר סג"ב", יהיה מקום לשקול בחיוב את בקשתו לשינוי שיבוצו לכלא מעשיהו. ואולם, לדברי המקור, בחודשים האחרונים הוסרה הגדרתו של כהן כסג"ב, אך הוא נותר במקומו בכלא ניצן. זאת, משום שכהן הוגדר כאסיר בעל תפקיד - "אסיר תומך".
מנתמך לתומך
בהחלטת האבחון והמיון של האסיר דן כהן מסוף 2013, הוחלט כי כהן יוכל להישאר בכלא ניצן, לאור הגדרתו כ"אסיר תומך". "על-פי החלטת ראש האגף (לא ברור באיזה אגף מדובר - ג'מ', מ'ל'), האסיר יושאר וימוין ל'אגף מרחבים' בכלא ניצן עד להודעה אחרת", נכתב בהחלטה. "מדובר במיון של אסיר במעמד של שפוט לאגף עצורים. בדרך-כלל מקובל למיין אסיר שפוט לאגף עצורים, אם הוא אמור לשמש כתומך לאסירי השגחה, שאם לא כן הוא תופס מקום כליאה שמיועד לעצורים. ראש ענף אבחון ומיון המליצה למיינו כתומך לאסירי השגחה באגף בו (הוא) שוהה, וזאת לאחר שהאסיר הביע את הסכמתו לכך בפני עובד סוציאלי... לאור האמור, יישאר האסיר במקומו וישמש כתומך לאסירי השגחה באגף מרחבים".
לטענת המקור, "לא מדובר בהליך רגיל. אסירים רגילים מבקשים להתמנות לתומכים, הבקשה שלהם נבדקת על-ידי הגורמים המקצועיים, ומתקבלת החלטה. כאן זה מקרה הפוך - צוין שהתפקיד הוצע לכהן ושהוא 'הביע את הסכמתו' - מדובר ביחס חריג".
אכן תמוה כיצד כהן - שהוגדר בעצמו כ"אסיר השגחה" בשל מצבו הנפשי עד כמה חודשים לפני הפיכתו ל"אסיר תומך" - הפך לפתע אסיר שמסוגל לתמוך נפשית באסירי השגחה אחרים? גם לזה מסרבים בשב"ס לספק הסברים.
המקור הקשור לבית הכלא ניצן מציין כי ל"אסירים התומכים" בכלא ניצן נערכים מפגשים קבוצתיים שבועיים עם עובדות סוציאליות - מעין קבוצת תמיכה שמטרתה לסייע להם להתמודד עם קשיי התפקיד ולתמוך זה בזה.
לדברי המקור, לאורך השנה וחצי האחרונות העובדות הסוציאליות שעורכות את המפגשים של אסירים תומכים" דיווחו לא פעם כי השופט לשעבר כהן אינו משתף פעולה עם המפגשים ומפגין התנשאות וזלזול כלפי קבוצת התמיכה.
כמו כן, נטען כי אף שכהן אינו ממלא את תפקידו כתומך בפועל, לא נשקלת האפשרות של ביטול הגדרתו כ"אסיר תומך", משום ש"ההוראות בעניין כהן ניתנו מלמעלה, ואיש אינו רוצה להסתבך עם הממונים".
"שיקולים ענייניים"
משירות בתי הסוהר נמסר בתגובה לתנאי כליאתו של השופט לשעבר כהן כי "השמת אסירים בבתי הסוהר נשקלת באופן ענייני ומקצועי מדי תקופה, ולעתים תוך מעורבות של גורמי מקצוע ברמות השונות. מטעמים של צנעת הפרט אנו מנועים לפרט אודות אסיר ספציפי, אך ניתן לומר כי האסיר משולב באגף ומתפקד כנדרש. מדובר בחוות-דעת ישנה שאינה מעידה על המצב הקיים".
לקח שוחד, נמלט מהארץ והוסגר
דן כהן (72), משפטן מוערך, פרש בגיל 41 מתפקידו כשופט מחוזי בבאר-שבע ופנה למגזר הפרטי. ב-1991 מונה לדירקטור בחברת החשמל, אך לפי הרשעתו, מעל בתפקידו.
כהן הורשע בספטמבר 2013 בשני אישומים שונים הנוגעים לתפקודו כדירקטור בחברת החשמל סביב סוף שנות ה-90 -תחילת שנות ה-2000. אישום נוסף נוגע לבריחתו מהארץ ב-2005. ההרשעה הושגה בעקבות הודאתו של כהן באישומים במסגרת הסדר טיעון שהושג עימו.
האישום הראשון נגע לחברת רוגוזין, שמכרה לחברת החשמל קרקע ב-62.5 מיליון דולר. בעל השליטה בחברת רוגוזין באותה תקופה היה עזרא הראל ז"ל, שהיו לו קשרים עסקיים פרטיים עם כהן. כהן הסתיר קשרים אלה מדירקטוריון חברת החשמל ותמך נחרצות בעסקה בדיון בדירקטוריון, כמו גם בהצבעה בעד אישור העסקה. בגין מעשים אלה הורשע כהן במירמה ובהפרת אמונים של עובד ציבור.
האישום השני נגע לפרשת סימנס. בפרשה זו הורשע כהן בקבלת שוחד בסכום יותר ממיליון אירו בתמורה לקידום ענייניה של חברת סימנס, שהתמודדה במכרז גדול של חברת החשמל לאספקת טורבינות גז, בדירקטוריון חברת החשמל. הסכום משקף שליש אחוז מגובה המכרז שעמד על כ-320 מיליון אירו. בגין אישום זה הורשע כהן בקבלת שוחד ובמירמה והפרת אמונים.
פרשת סימנס בישראל היא חלק ממכלול עצום של שוחד בינלאומי, שנחשף באחת מפרשות השוחד הבינלאומי הגדולות שנחשפו בעולם, ושנחקרה בין היתר בארה"ב, בגרמניה ובישראל.
במסגרת החקירה הודתה חברת סימנס ששילמה שוחד לצורך הטיית מכרזים במדינות שונות בעולם, מסוף שנות ה-90 ועד תחילת שנות ה-2000, בהיקף עצום של 1.4 מיליארד דולר. סימנס הודתה גם בתשלום שוחד לחברת החשמל, גבוה משמעותית מזה שקיבל כהן.
בעקבות גילויים חדשים בפרשה הבינלאומית, נעצרו לאחרונה ונחקרו מספר בכירים נוספים לשעבר בחברת החשמל. לפי פרסומים, מעשי השוחד, לפי החשד, בחברת החשמל חורגים מחוזה הטורבינות שבמרכז הרשעתו של כהן, ונוגעים לחוזים נוספים של חברת החשמל סביב תחילת שנות האלפיים.
האישום השלישי נוגע לבריחתו של כהן מן הדין. לאחר שנחקר בפרשה בשנים 2003-2005, יצא כהן את הארץ באוגוסט 2005, ומצא מקלט בפרו. הוא השתקע בלימה, בירת פרו, בנוחות יחסית, ונחשב אף למקורב לשלטון במדינה, דבר שסייע לו בבלימת הניסיון של הרשויות בישראל להביא להסגרתו. ב-2013, לאחר שהתחלף השלטון בפרו, קודמה הסגרתו של השופט בדימוס, והוא הובא לארץ, נשפט והורשע לפי הודאתו. בגין האישום הנוגע לבריחתו, הורשע כהן בשיבוש הליכים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
