יש לכם אלף שקל? גם אתם תוכלו להשקיע בסטארט-אפים

אחת הבעיות שאיתן מתמודדים יזמים בתחילת הדרך היא הקושי לגייס כסף. הם פונים לאנג'לים, לקרנות הון סיכון ולאנשים אחרים בעלי ממון, אבל לעיתים מתקשים להגיע אליהם או שהתזמון שלהם לא מספיק טוב והרעיון של המיזם לא מצליח להתרומם כי לא גייס מספיק כסף. מנגד, רבים מסתכלים על סטארט-אפים שכן הצליחו ונמכרו או הנפיקו ובעיקר על המשקיעים שעשו אקזיט של מיליוני דולרים בעיניים מלאות קנאה על כך שאם היה להם כסף, גם הם היו יכולים ליהנות מחגיגת האקזיטים של הסטארט-אפים.

פלטפורמת השקעות חדשה בשם Exit Valley מנסה לפתור את שתי הבעיות האלה יחד - להנגיש את נושא ההשקעות בסטארט-אפים לקהל רחב יותר ובמקביל, להציע לחברות מקור תקציבי נוסף לגייס ממנו כסף.

הרעיון דומה במהותו לאתרים כמו קיקסטארטר או Indiegogo ומבוסס על Crowdfunding - גיוס הון מההמונים. בעוד שבאתר כמו קיקסטארטר, השקעה כספית משולה לתרומה שבעבורה מקבל המשקיע את המוצר של החברה או הטבה אחרת, במקרה של Exit Valley המשקיעים מקבלים מניות בחברה - בדומה למודל שבו פועלת תעשיית ההון סיכון.

לכאורה, כל אחד יכול להשקיע אך יש גם מגבלות רגולטוריות שמצביעות על ההבדל בין משקיעים כשירים - כאלה שברשותם הון של כמה מיליוני שקלים במזומן או פיקדונות או ניירות ערך, שביצעו כמה עשרות עסקאות בחודשים האחרונים ובעלי מומחיות בשוק ההון - לבין מי שאינם נחשבים לכאלה.

אקזיט בכל בית? לא כל כך מהר

החוק מאפשר לחברה לגייס כסף מכמות מוגבלת של 35 משקיעים לא כשירים לצד כמות לא מוגבלת של משקיעים כשירים, כך שההבטחה של Exit Valley להביא את בשורת האקזיטים לכל בית בישראל עדיין כפופה למגבלות חוקיות.

בעיה אחרת בשיטה של Exit Valley, בשונה מפתרונות אחרים הקיימים בשוק, היא העובדה שאין גוף שמאחד את ההשקעות וכך כל משקיע עומד בפני עצמו ונוצר מצב שבו יכולים להיות עשרות או מאות בעלי מניות בחברה אחת.

אז איך עובדת הפלטפורמה של Exit Valley? היזמים מעלים קמפיין קצוב בזמן (עד 75 ימים) שבו הם מגדירים את סכום הכסף שהם מעוניינים לגייס בתמורה להקצאת אחוז מסוים של מניות בחברה שלהם ותוך מתן מידע מקיף על פעילות החברה.

המשקיעים מחליטים אם להשקיע את כספם באמצעות העברה בנקאית או כרטיס אשראי, כשהכסף עובר לחשבון נאמנות. מבחינת החברה, הסכום המינימלי להשקעה במיזמים הוא אלף שקל אך כל מיזם יכול להגדיר את סכום ההשקעה המינימלי מבחינתו.

במידה והקמפיין יגיע ליעד הגיוס שהוגדר, העסקה יוצאת לפועל ובמידה ולא, הכסף חוזר למשקיעים מחשבון הנאמנות.

היזמים נדרשים לשלם 500 דולר לחברת Exit Valley כדי להעלות את הקמפיין שלהם לאוויר, כשסכום זה מקוזז במידה והצליחו לגייס את סכום היעד כחלק מהעמלה שהם מחויבים לשלם לחברה במקרה של הצלחה בגובה של 7%.

לאחר הגיוס, מציינים בחברה, היזם יחויב לקיים משטר תאגידי מוגדר מראש ולנהל קשר שוטף עם המשקיעים על-ידי פרסום דוח ביצוע.

"קשה להגיע אליהם"

מאחורי המיזם עומדים ירון אדלר (ממייסדי חברת אינקרדימייל), עודד פדרבוש, יניב שריון, ניר מיטל ושחר שרגא ויואל אטדגי. הפעילות של חברת Exit Valley מצטרפת ללפחות שתי פלטפורמות להשקעות המונים בסטארט-אפים שכבר פועלות בישראל בהצלחה לא קטנה.

אחת מהן היא Ourcrowd של המשקיע הוותיק ג'ון מדבד, שלדברי מנכ"ל Exit Valley ולשעבר מנהל האופציות קבוצת האופציות של בית ההשקעות תמיר פישמן, יניב שריון, שונה במודל מהחברה שלו. "הם מאוד מצליחים אבל זו קרן הון סיכון לכל דבר. כיזם אתה צריך לשכנע את הצוות של ג'ון כדי שהם ישקיעו בך - הקושי הוא אותו התהליך. מי שמשקיע בקרן הם אנשים עשירים ובעיקר משקיעים כשירים".

פלטפורמה נוספת היא iAngels של מור אסיא ושלי הוד מויאל, שמאפשרת השקעות בסטארט-אפים על בסיס השקעות של אנג'לים מובילים.

"במקרה הזה אתה צריך לשכנע אנג'לים להשקיע בך מתוך כל החברות הרבות שהם רואים ומקבלים פניות מהן. אני לא מתווכח עם זה שיש להם ניסיון, אבל קשה להגיע אליהם וגם לא תמיד הם יודעים איפה להשקיע אז לא רק על בסיסם יישק דבר", הוסיף שריון.

החברה השיקה את הפלטפורמה בשבוע שעבר כשקמפיין הגיוס הראשון על הפרק היה דווקא של החברה עצמה, שהעמידה את הרעיון של הפלטפורמה לגיוס מקהל הגולשים. החברה הצליחה לגייס 350 אלף דולר ובתחילת השבוע העלתה קמפיין גיוס נוסף לאתר. הפעם מדובר בחברת Codipark, שמחפשת לגייס 200 אלף דולר עבור 8% ממניות החברה בתוך חודש. על פי פרטי החברה, השווי של Codipark נאמד לפני הגיוס על 2.3 מיליון דולר והיא מאפשרת השקעה מינימלית של 5,000 דולר. הסטארט-אפ, שנחשף לפני שנתיים ב"גלובס", פיתח אפליקציה שמאפשרת לשלם על שימוש בחניונים מבלי להשתמש במכונות התשלום המסורתיות.

הרעיון, שמזכיר את זה שחברת פנגו הספיקה מאז להטמיע בשורה של חניונים בישראל ושמכוון כרגע להשקה בארה"ב, מאפשר לסרוק את הברקוד שמופיע על פתק החניה שמתקבל בחניון באמצעות הטלפון הסלולרי ולשלם ישירות ממנו. כך, הנהג חוסך את הזמן של איתור המכונה, ההתעסקות עם כסף קטן, שמירת קבלות וכו'.