"עיר חכמה זו עיר שיש לה ראש עיר, שרואה את האזרח במרכז"

במסגרת ועידת הנדל"ן של "גלובס" התכנסו מנהלי קרנות השקעות וחברות ייעוץ ומחקר, בכירי רשויות מקומיות ונציגי ממשלה, כדי לדון בעתיד "העיר החכמה", אחד המונחים החמים בעולם התכנון האורבני. כלומר, כיצד מטמיעים טכנולוגיות מתקדמות במרחב האורבני, מה הם החסמים של תהליכים אלה, כיצד יודעים לאילו טכנולוגיות זקוק מרחב עירוני מסוים ואיך מממנים אותן ומה תפקיד הממשלה בסוגיה זו.

אז מהי בעצם "עיר חכמה"? "ההגדרה המקובלת ל'חכם' הוא מה שיש לו סנסור קטן, יעיל וחכם שיכול לעבד הרבה מאוד מידע ולהפיק מזה חכמה", אמר ערן פלומין, מנכ"ל פרוסט אנד סאליבן בישראל. "אצלנו בחברה אנחנו מגדירים חמישה מתוך שמונה פרמטרים שאם הם מתקיימים בעיר ברמה מתקדמת, הם הופכים אותה לעיר חכמה: תחבורה, ניהול, אנרגיה, משילות, מים, ביטחון אישי, בנייה והסמארט סיטיזן (האזרח החכם)".

לדברי פלומין הפרמטר האחרון רלוונטי במיוחד לישראל: "ישראלים מאמצים טכנולוגיות חדשות בקלות יחסית, לכן לדעתי בישראל, יותר מאשר במקומות אחרים, הציבור הוא שיניע התפתחות של ערים חכמות".

יחזקאל ליפשיץ, סמנכ"ל תשתיות, אנרגיה ומים במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, לא הסכים עם ההגדרה של פלומין: "לא נכון להגדיר ערים כחכמות ואחרות ככאלה שאינן. אני גם לא בטוח ששיטת הפרמטרים היא הדרך הנכונה להגדיר 'חכמה'. למה חמישה ולא שישה, או ארבעה? אני חושב שההגדרה הכי טובה היא עיר שממקסמת את היכולות והפוטנציאל שלה. אם זו עיר שהרמה הסוציו-אקונומית שלה היא 1, ויש לנו הרבה ערים כאלה, היא לא יכולה להחליף את האוכלוסייה וצריכה לתת את השירות הטוב ביותר שהיא יכולה לתת לאזרחים, במסגרת המגבלות ובעזרת הממשלה".

ניצן פלג, מנכ"ל החברה הכלכלית ראשון לציון, הדגיש כי הטכנולוגיה היא רק האמצעי: "המטרה היא היא לתת לתושבים שירות טוב יותר. הטכנולוגיה משפיעה על הניהול, ומאפשרת אגירת משאבים, חינוך טוב יותר וכו'".

ד"ר הרולד ויינר, מנהל שותף בקרן ההון סיכון טרה ונצ'רס, מהיחידות בארץ שעוסקות בקלינטק ובטכנולוגיות עירוניות, שם את הדגש על האדם: "עיר חכמה זו עיר שיש לה ראש עיר חכם, עם אנשים חכמים מסביבו שרואים את האזרח במרכז, ושיודעים לעשות למענו שימוש בטכנולוגיות שכבר קיימות".

למעשה כבר כיום, בעקבות התפתחות ה"אינטרנט של הדברים", (internet of things), אנחנו עדים להתגברות המחשוב בערים - רמזורים חכמים, מצלמות, בנייה חכמה וירוקה ותשתיות מקוונות שונות. לפי הערכות הענף צפוי לגלגל עד שנת 2020 כ- 1.5 טריליון דולר.

"למדוד ולשפר"

לדברי האדריכל רפי רייש, מנכ"ל suits שהנחה את הפאנל, ניהול חכם של עיר כרוך קודם כל בייעול השירותים העירוניים: "ברגע שאני מסוגל למדוד, זה מאפשר לי לדעת מה עובד בצורה לא אפקטיבית, ולשפר אותו. למשל, ניטור כמות הפסולת בפחי האשפה ביחס לרחובות, יאפשר לעירייה לדעת מתי לשלוח משאית פינוי ומתי לא. אפשר גם", מוסיף רייש, "לזהות מגמות, כמו באיזו שכונה מיוצרת יותר פסולת, ולפעול עם האוכלוסייה בנוגע לצמצום הפסולת או למחזור שלה". לדברי רייש, הכנסת אלמנטים טכנולוגיים כאלה לעולם התברואה, יכול לחסוך לעירייה מיליונים בעלויות הפינוי וההטמנה, וכך גם בתחומים רבים אחרים, כמו מערכות התחבורה, החשמל והמים.

פלומין הסביר כי "הערך האמיתי של עיר חכמה קורה כשכל המערכות מדברות אחת עם השנייה. לכן, אם אין תכנון, בעוד 20-30 שנה נצטרך להחליף תשתיות שוב, וזה יעלה יותר". לדבריו, בניגוד לעמדתם של מכוני מחקר הטוענים כי כבר היום ישנן אלפי ערים חכמות ברחבי העולם, הרי שלפי הגדרות המחמירות של פרוסט אנד סאליבן, עד שנת 2025 צפויים להיות בעולם 26 מטרופולינים חכמים בלבד.

לדבריו, "כל עיר יש לה סט ייחודי של צרכים ויכולות. זו טעות לדבר על עיר חכמה בהסתכלות משותפת על אמסטרדם, קופנהגן וברצלונה".

דוגמאות להצלחה מן העולם שהוזכרו הן וינה, וכן ברצלונה, שם נערך הכנס הגדול האחרון בנושא, בו השתתפו נציגים רבים מישראל. לדברי רוב הנוכחים, הדרך של ערי ישראל בהפיכתן לערים חכמות עוד ארוכה, ואולם ערים רבות התחילו בתהליכים בכיוון זה, בהן ירושלים, ת"א וראשל"צ. משרדי הממשלה, מכל מקום, זיהו את הטרנד זה מכבר: "לפני שנתיים הקמנו מנהלת ערים חכמות שמקדמת הכנסתן של טכנולוגיות מתקדמות לתשתיות בערי ישראל" אמר ליפשיץ ממשרד האנרגיה. "אנחנו עושים את זה באמצעות פיילוטים בערים השונות, ותקצוב רשויות מקומיות - כל אחת לפי צרכיה ויכולותיה".

"ראשון היום היא עיר חכמה", אמר פלג. "יש סיבים אופטיים, יש תוכנית שלמה של מצלמות, של מערכות תקשורת בפס רחב, תוכנית פינוי אשפה. בעקבות הסכמי הגג עם המדינה, פינוי צריפין שיביא סדר גודל של 15 אלף דירות נוספות, הפינוי בינוי הצפוי בשכונת רמת אליהו ואזורי התעשייה החדשים שמתוכננים, אמרנו בעירייה 'בוא נעשה את הדברים אחרת'. כבר בשלב הפקדת תוכנית בניין העיר", הסביר פלג, "הכנסנו צוותי תכנון שכוללים אדריכלי על כדי שהמתחמים העתידיים יהיו חכמים זה האתגר שלנו".

תאיר קובלסקי, מנהלת מרכז היזמות הטכנולוגי של עיריית הרצליה, סיפרה על האקסלרטור האורבני HAC: "זהו פורמט של שלושה חודשים, המתמקד בחדשנות אורבנית, טכנולוגיות אזרחיות, האינטרנט של הדברים, קהילות חכמות, חיי קהילה בעיר ויסתיים באירוע הצגה בפני משקיעים. את הסטארטאפים למחזור הראשון בחרנו בעיקר לפי היכולת שלנו לעזור להם, דרך הכלים של העירייה. לא בהכרח סטארט-אפ שהעירייה זקוקה לשירותיו, אלא סטארט-אפ שזקוק לקשרים, יכולות, דטא.לתכנית נבחרו מיזמים אורבניים מתחום הכלכלה השיתופית, צריכת מזון חכמה, חניה חכמה ועוד".

רייש סיכם כי מלבד הוודאות הניהולית שעיר חכמה מאפשרת לקברניטיה, הרי שהיא גם עוזרת בהשגת יעדים בטווח ארוך: "בעזרת ניתוח נתונים שהתקבלו באמצעי החישה (סנסורים) שיותקנו ברמזורים, במערכות המים ובפחים, אפשר יהיה לקבוע יעדים שנשענים על תוכנית אסטרטגית עירונית - הפחתת השימוש במים, ייצור האשפה ואפילו צמצום הפשיעה".