"יש מדינות שבהן השחיתות ממוסדת כמסורת של מאות שנים"

עו"ד ג'ון פפלארדו, מומחה לתחום המשפט הפלילי והצווארון הלבן, ייצג חברות רב-לאומיות רבות, נשיא מדינה בדימוס ואפילו את האוליגרך והאופוזיציונר הרוסי, מיכאל חודרוקובסקי. ב-40 שנות הקריירה המשפטית שלו הוא ראה את החקיקה בתחום מניעת השחיתות הבינלאומית בארה"ב ובעולם קורמת עור וגידים וייצג לקוחות בתיקי שחיתות בינלאומיים המערבים מדינות שונות מרוסיה וסין ועד מקסיקו וגבון.

למרות שהתפתחות החקיקה למניעת שחיתות בינלאומית משפיעה באופן ניכר על התנהלות של חברות רב-לאומיות במדינות מתפתחות, לדבריו, "אין חוק שבעולם שישנה את טבע האדם, יש מדינות שבהן השחיתות ממוסדת כמסורת של מאות שנים, שהדרישה לשוחד היא כה בוטה וברורה, שאינך יכול לעשות בהן עסקים בצורה חוקית. במקרים כאלה אני מייעץ ללקוחות שלי להתרחק".

פפלארדו הוא מנהל מחלקת הצווארון הלבן בפירמת עורכי הדין גרינברג-טראוריג, מהבולטות בארה"ב ובעלת שם עולמי, המעסיקה כ-1,800 עורכי דין ב-37 משרדים ברחבי העולם, לרבות נציגות בתל-אביב. הוא החל את דרכו בתור תובע פדרלי בתחום הצווארון הלבן והתקדם עד לתפקיד התובע הראשי של מחוז מסצ'וסטסט בתביעה הפדרלית. לפני 21 שנים חצה את הקווים והפך לעורך דין במגזר הפרטי, ואת מרבית הקריירה הפרטית שלו עשה בגרינברג-טראוריג.

הבולט בלקוחותיו של פפלארדו, הוא האוליגרך הרוסי, מיכאל חודורקובסקי, שנחשב לאחד ממתנגדיו הבולטים של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. ואולם, בחלק מלקוחותיו המסקרנים, פפלארדו אינו יכול להתפאר. זאת, בשל סודיות התיקים נגדם. בין לקוחותיו של פפלארדו גם נשיא מדינה בדימוס שנחשד בעבירות פדרליות בארה"ב והתיק נגדו נסגר ללא כתב אישום, חברות רב-לאומיות שונות, כגון וולמארט, ששמה נקשר לאחרונה בפרשת חשדות לשוחד לאנשי ממשל בכירים במקסיקו; יצרנית הנשק "סמית' אנד ווסון", וגם חברות מתעשיית הביטחון הישראליות, לרבות חלק מהחברות הממשלתיות שבהן.

"הרשויות סימנו תעשיות מסוימות"

בשנים האחרונות מתרכז פפלארדו בתחום ה- Compliance ("ציות"), כלומר ייעוץ לחברות המנהלות עסקים בינלאומיים - אילו צעדים ארגוניים עליהן לנקוט כדי למלא אחר דרישות החוק למניעת שחיתות בפעילות הבינלאומית שלהן. פפלארדו נחשב למומחה בולט לחוקי ה-FCPA Foreign Corrupt Practices) Act), חקיקה פדרלית למניעת שחיתות במדינות זרות, המקבילה למגמות חקיקה בנושא במדינות שונות בעולם, לרבות בישראל. אחד הדברים המייחדים את החקיקה החדשה בתחום, הוא סמכות השיפוט האקס-טריטוריאלית, המאפשרת העמדה לדין של אדם בשל מעשה שהתרחש מחוץ לגבולות המדינה.

"חברות רב-לאומיות רבות התעוררו בוקר אחד למציאות שהן יכולות למצוא עצמן מתנהלות בהליכים פליליים תחת החוק האמריקאי, בקשר למעשים שהתרחשו על אדמת מדינה זרה. זו הייתה הפתעה גמורה מבחינתן, לא היו נאומים גדולים של פוליטיקאים או רגולטורים שהכינו אותם לזה", אומר פפלארדו. "מה שכן קרה הוא שהרשויות הפדרליות החלו לסמן תעשיות מסוימות".

לדבריו, בתחילה סימנו הרשויות הפדרליות את תעשיית הפארמה, בדגש על מאמצי השיווק של תרופות, באמצעות פנייה ישירה לרופאים במדינות שמעבר לים. "הבעיה בכך מנקודת הראות החוקית, היא שרופאים הם לעתי ם עובדי ציבור וקבלת טובת הנאה כדי לקדם תרופה מסוימת, נתפס כשוחד. החקיקה מתייחסת לסיטואציה הזאת באופן מפורט", הוא מסביר.

"מטרה נוספת שסומנה על-ידי הרשויות", אומר פפלארדו, "היא תעשיית המכשור הרפואי. במיוחד בקשר להתנהלות חברות בדרום-אמריקה ובאסיה, ובשנים האחרונות 'סימנו' את תעשיית הנשק הבינלאומית במסגרת האכיפה של FCPA. במקרה של תעשיית הנשק, הייתי עד למאמצי אכיפה כבירים, כמעט חסרי תקדים של הרשויות במסגרת חקירות שניהלו, הן מבחינת היקף והן מבחינת אמצעים".

פפלארדו מתייחס בדבריו לחקירה סמויה נגד חברות נשק שונות שהתרחשה סביב 2008 בכמה מדינות, לרבות פקיסטן, נפאל, אינדונזיה וגבון. יצרנית הנשק סמית' אנד ווסון, לקוחתו של פפלארדו, היא אחת מהנאשמות בתיק שבו הוגשו 22 כתבי אישום אך חלקם הביאו לזיכויים והיתר בוטלו. "במקרה הזה הייתה חקירה סמויה, במסגרתה התחזו סוכני FBI לפקידים במדינות בהן פעלו נציגי חברות הנשק, היו פגישות ואירועים שתועדו באופן סמוי בווידאו ובאודיו. עד היום ראינו אמצעי חקירה כאלה מופעלים בהיקף כזה בעיקר בתיקי RICO (חקיקה פדרלית שנועדה לטפל בפשע המאורגן, שימשה בעבר להעמדתם לדין של ראשי מאפיה - ג'מ'). גם היום יש בקרב הרשויות הפדרליות מי שעדיין מסמן את תעשיית הנשק כיעד לתיקי FCPA", טוען פפלארדו.

FCPA חוקק ב-1977 מעט לאחר פרשת ווטרגייט, אך ניתן לומר שהשפעת החוק הייתה כזו של גלולה ב"שחרור איטי". לדברי פפלארדו, השימוש הממשי בסעיפי ה-FCPA בהעמדות לדין, והחקירות הגדולות בחשד לעבירות FCPA התרחשו רק בעשור האחרון. חוסר הניסיון בשימוש בסעיפי FCPA הוא, לדעת פפלארדו, אחת מהסיבות לזיכויים רבים יחסית שהיו נגד נאשמים בתחום השחיתות הבינלאומית. לדבריו, "נוצר מצב שלא היו תקדימים שקבעו את הפרשנות הראויה לחוק, ולכן ראינו בתיקים שונים, פרשנות נרחבת מדי ליסודות העבירות השונות מצד התביעה, במסגרת כתבי אישום. פרשנות זו לעתים קרובות נדחתה על-ידי בתי המשפט".

גלגול הנשמות של החקירה הבינלאומית

אחת מההשלכות של החקיקה בתחום השחיתות הבינלאומית במדינות השונות, ובפרט בקרב מדינות OECD, הוא הגברת שיתוף-הפעולה בין גורמי החקירה בעולם. פפלארדו מספר כי להתרשמותו, הדבר נעשה גם בערוצים בלתי רשמיים. זאת, בשל העובדה שגורמי חקירה במדינות השונות שכבר עבדו יחדיו בתיק קודם, מרגישים בנוח לפנות לעמיתיהם במדינות השונות ולהחליף מידע שמסייע להם להשלים את תמונת המצב, באשר לחשדות לעבירות שנעשות במספר מדינות.

"דוגמה מצוינת לדינמיקה הבינלאומית של תיקים כאלה הוא תיק סימנס, שאתם בישראל מכירים היטב", אומר פפלארדו. "ב-2008 סימנס הודתה באשמתה בשורה ארוכה של מעשי שוחד בינלאומיים בפני הרשויות בארה"ב ובגרמניה. מה יצא לכל אחת מהמדינות מהחקירה? בארה"ב ובגרמניה - בכל אחת מהמדינות שילמה סימנס קנס של 800 מיליון דולר - שם, בין היתר, טמון האינטרס בשיתוף-הפעולה. בנוסף, בעקבות שיתוף-הפעולה האמריקאי-גרמני, מתחילים לראות העמדות לדין של אישים במדינות הרבות שבהן התרחשו המעשים - לרבות ישראל".

החלק הרלוונטי לישראל של פרשת סימנס נוגע לשופט בדימוס, דן כהן, שהורשע ב-2013 בנטילת שוחד מסימנס, כדי לקדם את ענייניה במסגרת מכרז לרכישת טורבינות בדירקטוריון חברת החשמל. כהן כיהן כדירקטור בחברת החשמל בחלק מהתקופה שבה נדון המכרז. בנוסף, בשל מידע שמקורו בתיק האמריקאי-גרמני של סימנס חודשה החקירה בחודשים האחרונים על-ידי רשות ניירות ערך, ושורה של בכירים בעבר בחברת החשמל נחקרו באזהרה.

לדברי פפלארדו, אחת הבעיות שעולות בחקירות הארוכות הללו, היא סוגיית התיישנות העבירות. ואולם, לעתים קרובות, מסביר פפלארדו, ישנן עילות השעיה בחוק המאפשרות העמדה לדין גם יותר מעשור לאחר התרחשות המעשים שביסוד העבירות - דוגמת פרשת סימנס. "השיעור שניתן ללמוד כאן הוא שהמציאות השתנתה, כך שחקירה במדינה אחת יכול בהחלט להוביל לפתיחת חקירה במדינות רבות אחרות", אומר פפלארדו.

פפלארדו מתאר מגמה נוספת בטיפול בתיקי שחיתות בינלאומית בארה"ב, שבמסגרתה הרשויות במדינות השונות מגבירות את האכיפה וההעמדה לדין של בכירים בחברות, לצד העמדת החברות לדין בעצמן ותשלום קנסות כבדים על-ידי החברות.

- האם אתה מתרשם שיש להעמדה לדין של המנהלים, להבדיל מהחברות עצמן, אפקטיביות ביצירת הרתעה?

"בהחלט כן. חברות בסופו של דבר רוצות לעשות כסף. נכון שהן נדרשות במקרים רבים לשלם קנסות גבוהים ושרווחיהן מעסקאות בלתי לגיטימיות מחולטים; בנוסף, יש מקרים שבהן נשללים רישיונות שונים ואז יש עלויות הזדמנות משמעותיות. אבל, למרות זאת, בשורה התחתונה, אם הסיכוי עולה על הסיכון, אז יש סכנה גבוהה שהחברה תיקח את הסיכון ותבצע את העבירה. כשאתה שם בכיר באותו חברה מאחורי סורג ובריח, אתה שולח את המסר הראוי, זה בהחלט משנה את כללי המשחק".

בארה"ב נשפטו עד כה עשרות בודדות של מנהלים בכירים לתקופות מאסר עד 8-9 שנים תחת המטרייה של FCPA. לדברי פפלארדו, "הדינמיקה היא כזו שקודם כל מעמידים לדין את החברות, ולאחר שמבססים את העובדות בהליך נגד החברות, ניגשים להעמדה לדין של האישים עצמם. התחושה שלי היא שיש לכך השלכה גדולה על התנהלות החברות הרב-לאומיות בעולם", אומר פפלארדו.

"מאמץ סביר למנוע שחיתות"

- מה נדרש מחברה שפועלת במדינה מתפתחת כדי למנוע מקרים של שחיתות?

"קח, לדוגמה, את תעשיית הנשק - יש חברות ישראליות בתעשייה הזאת, לרבות כאלה שאני מייצג, שעושות עסקים במדינות שבהן הממשלות אינן בדיוק שקופות. כלומר, מנקודת ראות רגולטורית - יש בהן שחיתות ממוסדת. חברות שרוצות לעבוד במדינות כאלה יכולות לעשות עסקים כמו שמקובל באותם מקומות או לא לעשות עסקים בכלל. לעתים קרובות זה אומר ששוכרים מתווכים, למרות שחשוב להדגיש - שכירת מתווך כדי שיבצע פעולות אסורות בעבורך היא עדיין פשע. למעשה, 90% מתיקי השוחד הבינלאומי שהובאו לדין בארה"ב, כללו גורם מתווך.

"כשאתה עוסק בתעשייה שבהגדרה פועלת בסביבה 'מסוכנת', עליך לנקוט שורה של צעדים כדי לחלץ את עצמך מסכנה משפטית ממשית. על החברה לערוך תוכנית Compliance חזקה - לערוך הדרכות, עליה לכלול סעיפים בחוזים עם הצדדים השלישיים שדורשים ציות לחוקים השונים, עליה לדרוש זכות לערוך ביקורת אצל הצד השלישי, לבצע את הביקורת הזו בפועל, ונדרש גם שהניירת של החברה תהיה שקופה לחלוטין. ה-FCPA דורש שתעשה מאמץ סביר לקדם שקיפות ולמנוע שחיתות. בחברות גדולות מאוד זה אומר שמצופה ממך לשפוך הון עצום על Compliance, ואם אתה לא עומד בכללים, אתה בצרות.

"רבים מבינים את ה-FCPA כחקיקה שמונעת שוחד, זה לא נכון לראות את זה כך. לדוגמה, ישנן החובות המפורטות לשמור על ניירת מדויקת ושקופה, לפי דרישות דקדקניות שמכתיב החוק. מדובר במשטר של אחריות מוחלטת. חברה שנתפסת בהפרה של ההוראות הללו, היא מפרת חוק; וכאן גם הבשורה של ה-FCPA - כי מי שמקיים את דרישות החוק מבחינת המסמכים, פשוט אינו יכול לבצע מעשי שחיתות".

- אז האם אנחנו עדים לבשורה של חיסול השחיתות בחברות הרב-לאומיות?

"בסופו של דבר, אין חוק שבעולם שישים סוף מוחלט לשחיתות. החוק לא ישנה את טבע האדם. אינך יכול לשנות את השחיתות הממוסדת במדינות, שבהן מסורת של מאות שנים, שלפיה מקובל שהפקיד הממשלתי זכאי לקבל כספים מעצם רום משרתו. אני גם לא חושב שה-FCPA מתיימר לשים סוף מוחלט לשחיתות בינלאומית. ה-FCPA מבקש בעיקר להפוך את החברות לשקופות יותר כדי לצמצם את התופעה. תפקידי כעורך דין הוא לעזור ללקוחותיי לייצר את הכלים להגן על עצמם מפני העמדה לדין. אם יש לאורך השרשרת מי שעדיין מבצע מעשי שחיתות, למרות הכללים הנוקשים החדשים - הוא זה שיימצא אחראי".

- האם אין בכך סוג של גלגול אחריות, של עצימת עיניים? הרי ישנם מקרים שבהם ברור שבלי שוחד אין ולא תהיה עסקה.

"בראייה ריאלית, ישנן מדינות שבהן הדרישה לשוחד היא כה בוטה וברורה, שאינך יכול לעשות שם עסקים אחרת. מגיעים למצבים שפקיד ממשלתי אומר לך 'אתה תשכור את הבן שלי ותשלם לו סכום כזה או אחר של כסף' ואין דרך אחרת. זה לא שייך לתכונות המוצר, זה לא שייך לרקע של החברה, אין לזה כל קשר לעמדות המשא-ומתן שלך. במקרים כאלה, אני מייעץ ללקוחות שלי להתרחק. אם אינך מסוגל לעשות עסקים בדרך הנכונה, זה לא שווה לקחת את הסיכון בעשיית עסקים בלתי חוקיים".

- והאם כל הלקוחות שלך מקשיבים לעצה הזו?

"אם לקוח משלם לי כדי לייעץ לו ואינו מקשיב לעצתי בעניין כזה, זו הנקודה שאני אומר לו 'תודה רבה', ומציע לו לפנות למישהו אחר שייעץ לו. מקרים כאלה קרו במציאות. מי שרוצה לקחת סיכון עסקי שכולל קנסות משמעותיים ועונשי מאסר - שיעשה זאת בלעדי. לי אין איך לעזור לחברות כאלה".

- זה קרה גם עם לקוחות ישראלים שלך?

(שתיקה).

"מיכאל חודורקובסקי הוא אישיות מעוררת הערכה"

התיק המפורסם ביותר בקריירה של עו"ד ג'ון פפלארדו, הוא התיק של המיליארדר הרוסי, איש האופוזיציה, מיכאל חודורקובסקי. פפלארדו יחד עם עו"ד סנפורד סאונדרס ממשרדו, נשכר לייצג את חודורקובסקי ערב תחילת ההליכים נגדו ב-2003. באותה תקופה נחשב חודורקובסקי לאיש העשיר ברוסיה, עם הון מוערך של יותר מ-15 מיליארד דולר, בין היתר, בזכות החזקותיו בחברת האנרגיה "יוקוס", שהייתה במרכז פרשת החשדות נגדו. אחד משותפיו של חודורקובסקי ביוקוס הוא ליאוניד נבזלין, שמוכר בישראל בעיקר כבעל מניות בקבוצת עיתון "הארץ".

חודורקובסקי הואשם ב-2004 בעבירות הונאה, דיווח כוזב והעלמת מס, בקשר לעסקאות שבהן נקשרה יוקוס לרכישת חברות ממשלתיות רוסיות במסגרת הפרטת נכסי ברית המועצות לשעבר. חודורקובסקי הורשע ונדון ל-9 שנות מאסר. לקראת שחרורו הצפוי בניכוי חלק מהמאסר בשל התנהגות טובה, הועמד חודורקובסקי שוב לדין ב-2007, לאחר שנאשם בעבירות מעילה בעסקאות נפט שונות.

הדעה הרווחת במערב היום היא שחודורקובסקי נרדף בשל העובדה שאתגר את שלטונו של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. חודורקובסקי נחשב עד היום לאחד מהאופוזיציונרים הבולטים לנשיא הרוסי. מאז שוחרר חודורקובסקי בסוף 2013, לאחר שפוטין החליט לחון אותו יחד עם חברות להקת "פוסי ריוט", היה חודורקובסקי מהתומכים של המחאה האנטי-רוסית באוקראינה והתבטא בגלוי נגד מדיניותו של פוטין.

"אישומים מפוברקים"

מאז שחרורו, זכה חודורקובסקי גם לבשורה כלכלית טובה - ב-2014 הוא זכה יחד עם יתר בעלי המניות ב-GML, החברה האם של יוקוס, בתביעה שהתנהלה בבוררות בינלאומית נגד ממשלת רוסיה, בגין הלאמת נכסי יוקוס. לפי פסק הדין, תידרש רוסיה לפצות את בעלי המניות בלא פחות מ-50 מיליארד דולר. עם זאת, סביר שייקח עוד שנים עד שבעלי המניות יראו את הכסף, אם בכלל. רוסיה, מצידה, הודיעה שתערער על פסק הבוררות.

"מיכאל הוא אישיות מעוררת הערכה", מדבר פפלארדו על לקוחו ועיניו בורקות. "הוא בחר להישאר ברוסיה ב-2003, למרות העצה שקיבל מרבים לצאת מגבולות המדינה. הוא עשה זאת כי האמין שזה מה שנכון לעשות, הוא חש קשר עמוק למדינה שלו, איכפת לו מהנעשה בה". לדבריו, "דעתי היא, שהאישומים נגד חודורקובסקי היו מפוברקים עד כדי בלתי קיימים, משוללי כל בסיס. כך גם הטענות כלפי יוקוס, שנשללו על-ידי ערכאה בינלאומית לאחרונה".

- מדוע נדרש עורך דין אמריקאי להגן על נאשם ברוסיה?

"החוקה הרוסית נוסחה לאחר העידן הקומוניסטי בידי משפטנים מערביים, כך גם החקיקה הפלילית. עד כמה שקשה להאמין, מערכת החוק הזו דומה למדי לזו האמריקאית. בנוסף, חלק ניכר מתפקידנו היה להציג את הגרסה שלנו כלפי העולם המערבי. בשנים שבהן הועמד מיכאל לדין, 2003-2004, ממשל פוטין עוד נתפס בעולם במונחים של 'דמוקרטיה מנוהלת' ועוד נהנה מדימוי של משטר אמין יחסית, שזכה למידה מסוימת של קרדיט. בהמשך, פוטין התחיל להסתכסך עם אוליגרכים שונים, כשחלקם ברחו מהמדינה. הוא השתלט על כלי התקשורת והלאים חברות. אבל כשהתחלנו לעבוד, היה צריך להסביר לעולם מול מי אנחנו מתמודדים".

בנובמבר 2014 נפגש פפלארדו עם חודורקובסקי לאחר שחרורו בוושינגטון. "התרגשתי לראות את מיכאל רגוע ומשוחרר, במיוחד לאור המחיר ששילם על הדרך שבה בחר".

- האם נראה את הקבוצה הזו של חודורקובסקי, נבזלין ואחרים שולטת ברוסיה יום אחד?

"אני חושב שזה לא סביר להניח שהם עצמם יובילו את רוסיה, בשל הדם היהודי בעורקיהם. לצערי, ברוסיה, יהודים אינם מועמדים להנהגה. יש בהחלט סיכוי שהם יתמכו במועמדים שונים וינסו יום אחד לבנות יחד איתם רוסיה חדשה. יש לקוות שרוסיה החדשה תתבסס על העם הרוסי ויכולותיו הרבות, ולא רק על מיצוי העושר הטבעי של המדינה, תוך התעלמות מהעם".

- בין עריכת הריאיון עם פפלארדו לבין פרסומו, נרצח בכיר האופוזיציה הרוסית, בוריס נמצוב, שנמצא ירוי סמוך למתחם הקרמלין במוסקבה.

"הישראלים הם עם יצירתי, וישראל נחשבת מדינה יציבה לעסקים"

עו"ד ג'ון פפלארדו מייעץ לחברות רב-לאומיות שונות בעסקיהן, לרבות בישראל. "חברות מהסוג שאני מייצג אוהבות לעשות עסקים בישראל. זו מדינה יציבה וצומחת, הישראלים הם עם יצירתי, ובהשוואה לכלל מדינות העולם, ישראל איננה במקום גבוה מבחינת השחיתות השלטונית", אומר פפלארדו.

- בעת האחרונה בכירים במשק הישראלי מדברים על רתיעה של חברות גדולות מעסקים בישראל, בשל מה שהם מכנים "הכאוס הרגולטורי" - לדוגמה, שינוי המדיניות הרטרואקטיבי בתחום הגז. האם אתה עד לזה?

פפלארדו: "אני חייב לומר שאני לא מודע לשינויים הרגולטוריים שאתה מדבר עליהם. שינויים רגולטוריים ככלל אכן מרתיעים אנשי עסקים, אך זה דבר שקורה במקומות שונים - קח, לדוגמה, את השינויים בתחום הסודיות הבנקאית בשווייץ".

- ובכל זאת, ישנה טענה שחברות גדולות נרתעות גם מהאווירה ה"אנטי-עסקית" בישראל - זו טענה שמוכרת לך?

"אני בהחלט לא יודע על דבר כזה, אבל אני יכול להבין את ההיגיון מאחורי טענות כאלה. יש מתח מתמיד בין חברות מסחריות, הציבור והפוליטיקאים בכל מקום. תמיד יהיה מי שיאמר 'אנחנו לא ידידותיים מספיק לעסקים' או 'אנחנו ידידותיים מדי לעסקים'. ראיתי את זה לאורך השנים במקומות שונים. מה שחשוב בעיני הוא שאין ניצול בלתי הוגן של סמכות חוקית כדי להעדיף עסק אחד על-פני אחר.

"בסין, למשל, טוענים שחוקים שמטרתם למנוע שחיתות משמשים למתן יתרון לקבוצה אחת על-פני אחרת - עם דבר כזה אין לחברות איך להתמודד. העיקר הוא שניתן להגדיר את הסיכון העסקי, כדי שתוכל להשוות אותו אל מול הסיכוי; ובכל מקרה ניתן לראות השקעות גם במדינות חסרות יציבות. למה? כי הרווחים גבוהים מספיק. ישראל, בכל אופן, בעיני רבים מלקוחותיי היא מדינה יציבה לעסקים".

ג'ון פפלארדו

■ אישי: בן 66, מתגורר בבוסטון

■ תפקיד: ראש תחום צווארון לבן בפירמת עורכי הדין הבינלאומית גרינברג-טראוריג

■ מסלול: תואר ראשון בממשל מבוודוין קולג', תואר במשפטים מאוניברסיטת סופולק בבוסטון, תפקידים שונים בתביעה הפדרלית, התובע הראשי של מחוז מסצ'וסטס, עורך דין ובהמשך שותף במשרד גרינברג-טראוריג