מה עם הפנסיה?

פערים חברתיים? אי שוויון? רוב המפלגות מעדיפות להתעלם מהעיוות הכלכלי הגדול ביותר - הפנסיה התקציבית. אלפי פונקציונרים נהנים מהכנסה חודשית של עשרות אלפי שקלים, על חשבון הקופה הציבורית, ומדרדרים את מדינת ישראל להתחייבויות של מאות מיליארדים.

המצב כיום הוא ששכירים ועצמאיים שחוסכים לפנסיה מתוקף חוק פנסיה חובה, בעצם מממנים את כל אלו שהצליחו להתברג במערכות הציבוריות ונהנים מהפנסיה התקציבית. זה מה שישאיר אותם חשופים בלי כסף לפנסיה במקרה של משבר בשוק הפנסיה העתידי, ממש כמו ביוון וקפריסין, ולכן חוק הפנסיה חובה הוא כישלון חרוץ ממש כמו רפורמת בכר.

על הציבור להבין שהוא זה שצריך לקחת את גורל הפנסיה שלו בידיו ולבנות לעצמו את העתיד הפנסיוני עם מוצרים פנסיוניים לא קונבנציונליים, כמו למשל חיסכון דרך קופות גמל שאליהן ניתן להצמיד ביטוחים שונים לעת צרה. על הציבור להוציא מידי קרנות הפנסיה את האחריות לעתיד הפנסיוני של כולנו, כל זאת בעזרת חקיקה נכונה של הרגולטורים.

פנסיה תקציבית היא פנסיה היוצאת מהתקציב השוטף של מקום העבודה, וההפרשות לפנסיה נגבות אך ורק מהמעביד - מדינת ישראל. זאת, בניגוד לפנסיה צוברת שבה גם העובד וגם המעביד מפרישים מדי חודש כסף לקרן פנסיה, ביטוח או קופת גמל, עבור הפנסיה העתידית.

העובדים והגמלאים של שירות המדינה, רובם ככולם עשו את עבודתם נאמנה בשירות המדינה וכמו כל עובד, הם זכאים לקצבת פנסיה ועל כך אין עוררין. אולם, מבין מקבלי הקצבאות נמצאים פערים משמעותיים ביותר. בעוד שחלק מהם זוכה לקבל פנסיה נמוכה למדי בת אלפי שקלים בודדים אשר לעתים אינה מספיקה לקיום מינימאלי, מנגד יש גמלאים אחרים הזוכים לפנסיה תקציבית שמנה שמגיעה לעשרות אלפי שקלים בחודש ויכולה לממן מספר משפחות.

הפערים בין הפנסיות של עובדי שירות המדינה נובעים מכך שהפנסיה הינה נגזרת של השכר - ככל שהשכר גבוה יותר הפנסיה תהיה גבוהה יותר. בנוסף, מושפעת הפנסיה מהוותק שצבר עובד הציבור - בגין כל שנת עבודה זוכה הגמלאי ל-2% פנסיה עד למקסימום 70% מהשכר האחרון שלו. כך שהיה ומדובר בגמלאי שעבד רק 15 שנה, הוא יהיה זכאי לפנסיה בת 30% משכרו בלבד (חשוב לציין כי פנסיה תשולם רק לבעלי ותק של 10 שנים לפחות במערכת הציבורית). קריטריון נוסף שמשפיע על גובה הפנסיה הוא מועד הפרישה או הסכמי פרישה מיוחדים וכדומה המשפרים את תנאי הפרישה.

מדינת ישראל ואזרחיה העובדים בשוק החופשי לא יוכלו להמשיך לעמוד בתנאים המפליגים שמציעה הפנסיה התקציבית לעובדי שירות המדינה, גם על רקע העלייה החדה בתוחלת החיים, אשר צפויה לעלות עוד יותר בעתיד. בישראל תוחלת החיים הממוצעת היא מהגבוהות בעולם ועומדת על 81.76. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל שפורסמו בספטמבר עולה כי תוחלת החיים של הישראלים עלתה ב-35 השנים האחרונות ב-8.7 שנים בקרב גברים וב-8.9 שנים בקרב נשים.

אם לא די בזאת, בלמ"ס צופים כי ב-2035, אז יצאו לפנסיה - אם לא יהיה שינוי בחוק - הגברים שנולדו ב-1968 והנשים שנולדו ב-1973, תגיע תוחלת החיים ל-89.5 בקרב נשים ול-84.8 בקרב גברים בישראל. מתוך קבוצת בני 65 ומעלה הגידול המשמעותי יירשם בקרב המבוגרים ביותר, בני 90 ומעלה - גידול של 220% - והם יהוו אחוז אחד מכלל אוכלוסיית ישראל, לעומת 0.6% ב-2010.

כל מי שחוסך כיום לפנסיה באמצעות קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים השונים חייב להבין שמדובר במוצרי חיסכון אנכרוניסטים שכל מה שיש להם זה שמות מפוצצים, אבל בפועל מכשירים פנסיוניים אלה לא יספקו את ההגנה הפנסיונית העתידית הדרושה למרבית אזרחי המדינה. על הרגולטור להכניס את פורמט הפנסיה, כמו פורמט הגמל וההשתלמות, תחת מסלולי ה IRA, מה שיאפשר לציבור להיות הרבה יותר גמיש בניהול הפנסיה וכן יכניס מודולריות לרכיבי הכיסוי הביטוחי, וגם שם יהיה עליו לקבוע תקרה לדמי הניהול שיגבו מהלקוח.

הכותב הוא מנכ"ל אלומות הון ליין