שופט: "הגברת שם עם האדום בשורה שנייה, את זונה?"

הדוח השנתי של נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, שפורסם היום (א'), מוכיח כי גם שופטים הם בני אדם, ולעתים קרובות הם כושלים בלשונם ובהתנהגותם. אלא שבניגוד לבני אדם בתפקידים אחרים, שופטים כמעט ולא משלמים מחיר על התנהלות בלתי תקינה שלהם.

כך לדוגמה, שופט שפנה לבעלת דין באולם ושאל אותה: "הגברת שם עם האדום בשורה שנייה, את זונה? לא, סתם רציתי לדעת"; שופט שמסר לעורך דין כי אין בכוונתו לקרוא את המסמכים שהוגשו לבית המשפט בתיק ("אני קורא מה שאני מוצא לנכון"); שופטת משפחה שהכריחה בת לאב אלים לחבק את אביה בבית המשפט; דיין בבית דין רבני שחתם על החלטה שיפוטית למרות שלא היה נוכח בחלק מן הדיון; ודיין אחר שנפגש עם "מאכער" ששכנע אותו כיצד לפסוק בתיק שהתנהל מולו - תג המחיר של התנהגות כזו הוא הערה בתיק האישי. נגד איש מהשופטים במקרים אלה לא ננקט הליך העשוי להביא להדחתו מתפקידו כשופט בישראל.

הגברת עם האדום

"הגברת שם עם האדום בשורה שנייה, את זונה? לא, סתם רציתי לדעת, לא, אני סתם שאלתי את השאלה, לא אמרתי שאת זונה", מילים אלה יצאו מפיו של שופט שלום בישראל, שעה שבעלת דין שלבשה סוודר אדום התייצבה על דוכן העדים מולו.

השופט טען כי הביטוי שהושמע מפיו כוון לבדיחה מפורסמת כלשהי, וכלל לא התכוון לאישה בסוודר האדום שעמדה מולו. עוד הסביר השופט כי הוא נקט בלשון זו כדי להמחיש לבאי האולם שניתן לנקוט לשון הרע גם באמצעות שאלה.

אין ספק כי השופט הצליח במטרת "ההמחשה" שלו ואפילו מעבר למצופה - הוא הוכיח כי ניתן למעוד בלשונך ולפגוע במעמד בית המשפט בעיני המתדיינים באמצעות שאלה.

"את אשר חשב בליבו, אין יושבי האולם יודעים", כתב על הדברים נציב התלונות על השופטים, "את שיצא מפיו - הכול שומעים. השופט נדרש תמיד לנהוג בתבונה, בזהירות ובשיקול-דעת. די בהיעדרם של אלה, במקרה זה, כדי להצדיק את התלונה".

עם זאת, לא נקבע רשמית כי התלונה מוצדקת: "הנציב מצא שלא להוסיף על כך, מאחר שהשופט אמור היה לסיים את תפקידו בקרוב - כפי שאכן אירע".

מקרה אחר נוגע לשופט שהתעקש, במהלך פולמוס עם עורך דין, שאינו מחויב לקרוא את המסמכים המוגשים לבית המשפט במסגרת התיק. הנציב קבע כי "דברי השופט אוששו כנראה אצל המתלונן תחושות, שהתעוררו אצלו לדבריו גם בעבר, לפיהן השופט אינו בוחן תיקים המובאים בפניו כדבעי, דבר העשוי לגרום לזילות בית המשפט". הנציב מצא כי התלונה נגד השופט במקרה זה הייתה מוצדקת.

במקרה אחר אמרה שופטת משפחה לבעלת דין כי "תעלה אותה על טיל". בהמשך הודתה השופטת כי מדובר ב"התבטאות לא מוצלחת", אך הסבירה כי ברקע לדברים התנהגות בלתי ראויה של המתלוננת באולמה.

"אכן ניתן להבין את הקושי להתמודד עם התנהגות חריגה של בעלי דין - אלא שזהו גורלו של שופט ועליו לנהוג באיפוק", כתב הנציב, והוסיף: "בירור התלונה מוצה", כלומר - הנציב החליט שלא לקבוע כי התלונה מוצדקת.

במקרה אחר, שופטת בבית משפט לענייני משפחה אילצה תובעת בתיק למזונות בגירה לחבק את הנתבע - אביה של התובעת, שנהג להכות אותה בילדותה. "הגם שהמתלוננת אינה קטינה עוד ועשתה מאמצים ראויים לציון להשתקם", ציין הנציב בדוח, "הרי נוכח גילה הצעיר, פגיעותה וחששה מפני אביה, ראוי היה כי השופטת תברר עימה אם הסכמתה לקבל חיבוק מידי האב, לאחר נתק של שנים ובעיצומו של הליך משפטי, ניתנת מרצון חופשי ולא מתוך לחץ או חשש, ובוודאי שלא תדחק בה לקבל באולם בית המשפט את החיבוק, שנחווה על-ידי המתלוננת כתקיפה". הנציב קבע כי התלונה מוצדקת.

אין דין ואין דיין (באולם)

בפרק מדוח הנציב שיוחד לנעשה בבתי הדין הרבניים מצטיירת תמונה מטרידה ביותר ביחס להתנהגות הדיינים והיעדר הכבוד הבסיסי מצד חלקם לפסיקות בג"ץ, כמו גם לכללים הבסיסיים של ניהול דיון משפטי במדינת ישראל.

אחד מאותם מקרים נוגע לתלונה שהוגשה לנציב, העוסקת במקרה בו החלטה נחתמה בידי 3 דיינים, כאשר בפועל נכחו באולם רק שני דיינים. ראש בית הדין במקרה זה אישר בפני הנציב כי "ייתכן שלפני סוף הדיון אחד הדיינים נכנס לחדר סמוך כדי למסור גט", כלומר היה נוכח רק בחלק מן הדיון.

הנציב קבע כי "מצב בו דיין יוצא מן האולם לפני שהסתיים הדיון ולא שומע את כל טענות הצדדים, ויחד עם זאת חותם על פסק הדין בתיק - אינו ראוי", וציין בהחלטתו בעניין את ההלכה שקבע בג"ץ, שלפיה החלטות שניתנו כשאחד מהדיינים לא היה נוכח באולם בחלק מן הדיון - בטלות.

החלטות בג"ץ בעניין ניתנו מספר פעמים, החל מתחילת שנות ה-80 - דבר המעיד כי המנהג שדיין (שופט) פשוט יוצא מן האולם במהלך דיון הוא מסורת מצערת בת עשרות שנים. השנים חלפו, בג"ץ פסק, אך הפרקטיקה, כך נראה, לא השתנתה. הנציב מצא כנ התלונה מוצדקת.

במקרה אחר, דיין העיר לצדדים במהלך דיון כי לשיטתו "לא ניתן לשמוע עדות של אישה". בהלכה היהודית אכן עדות אישה אינה כשרה, ולמרות זאת הדין בישראל מכריח את בתי הדין לשמוע עדות נשים. לכן גם במקרה זה זימן בית הדין אישה שאחד הצדדים זימן להעיד מולו. אך מה ערכה של העדות כאשר הדיין בתיק מביע את דעתו שהיא חסרת משקל מבחינתו?

הנציב קבע כי הערת הדיין "לא ראויה ומקוממת", והוסיף כי "אין בעובדה שלאחר שהוגשה בקשה בכתב, הורה בית הדין על זימון עדה אישה, בכדי להפחית מחומרת הערת בית הדין".

לאור הדברים הנציב אף המליץ כי על מותב הדיינים בתיק לפסול את עצמו לבקשת האישה התלויה ועומדת בפני בית הדין. התלונה נמצאה מוצדקת.

הדיינים שוחחו עם מאכערים על התיק

במקרה אחר ומקומם במיוחד הוגשה תלונה על כך ש"עסקנים" (מאכערים), המכירים את הדיינים בחייהם הפרטיים או מבית הכנסת בהם הם מתפללים, נשכרים כדי "לדבר" עם דיינים על תיקים הנדונים בפניהם.

"במהלך אחד הדיונים הצהיר בית הדין כי 'עסקנים' דיברו עם דייני בית הדין ואמרו שאם בית הדין יאפשר לבעל לדבר עם המתלוננת ביחידות, והבעל לא יצליח לשכנע אותה להסכים לשלום-בית - הבעל ייתן גט", נכתב בדוח נציב התלונות על השופטים.

"פניות של עסקנים ומקורבים לדייני בית הדין, מחוץ לכותלי בית הדין, פוגעות פגיעה חמורה באמון הציבור במערכת המשפט בכלל, ובבתי הדין בפרט", קבע הנציב.

הנציב הוסיף כי "קיים אף חשש ממשי של השפעה על שיקול-דעתו של הדיין. יש לתמוה על חברי בית הדין שעל סמך שיחה שקיים עסקן עם אחד הדיינים, מחוץ לכותלי בית הדין, הפעילו לחץ על האישה לקיים פגישה עם בעלה. מן הראוי שכב' נשיא בית הדין הרבני הגדול וראש בית הדין ישקלו האם ראוי שהדיין - ששוחח וייעץ לעסקנים איך לפעול בתיק, ומנגד פעל בהתאם לעצת העסקן לקיים פגישה של האשה עם בעלה - ימשיך וידון בתיק".

עוד צוין כי "בעקבות המקרה קיים נשיא בית הדין הרבני הגדול שימוע לדיין, והיועץ המשפטי לשיפוט הרבני הוציא לכל הדיינים חוזר לפיו נאסר על דיין לשעות אל פניות מטעם בעלי דין שלא במסגרת הדיון בתיק, והנחה אותם כיצד לנהוג במקרה של פניות כאלה". התלונה נמצאה כמוצדקת.

רישום בתיק האישי

מה משמעות תלונה שמוגשת לנציב התלונות על השופטים ונמצאת מוצדקת על-ידו? לא יותר מדי. "כל החלטה בתלונה מתויקת בתיקו האישי של השופט... ולכך עשויה להיות משמעות לעניין קידומו של השופט", מציין הנציב בדוח.

עם זאת, החוק המסמיך את הנציב מאפשר לו להמליץ לוועדת לבחירת שופטים להחליט על סיום כהונתו של שופט או להמליץ לשר המשפטים או לנשיאת בית המשפט העליון להביא בפני הוועדה הצעה לסיום כהונתו של שופט.

מקרה כזה, הנחשב לדבר נדיר ביותר, התרחש לאחרונה, כאשר הומלץ להדיח את שופטת המשפחה איריס ארבל-אסל, אשר נעזרה בסטודנט שהכירה במסגרת קליניקה משפטית שהנחתה, בניהול תיקים שנדונו בפניה בבית המשפט לענייני משפחה, תוך שהבטיחה לו להתמחות אצלה בעתיד. הסטודנט נחשף במהלך הדברים לתיקים שהתנהלו בדלתיים סגורות וזאת, מבלי שמונה לתפקיד רשמי כלשהו במערכת בתי המשפט.

דלתיים סגורות לרווחה

פרק שלם בדוח המבקר עוסק ב"לקויים בניהול המשפט". חלק ניכר מאותם ליקויים נוגע לעיכוב במתן החלטות ופסקי דין מצד שופטים.

גם מערכת המחשוב של הנהלת בתי המשפט זוכה למספר אזכורים בלתי מחמיאים בדוח הנציב. כך, קובע הנציב כי לעתים רבות מופיע הכיתוב "בדלתיים סגורות" בטעות על פני מסמכים, בשל תקלה טכנית במערכת. "חוסר ההלימות בין בחירת התוכנה הממוחשבת לבין המצב המשפטי הוא תקלה מערכתית חוזרת ונשנית, שיש לטפל בה", נכתב בדוח.

יחד עם זאת, הנציב העיר כי למרות התקלה, על בית המשפט להקפיד להסיר את הכיתוב "בדלתיים סגורות" כאשר הוא מופיע בשל תקלה, כדי ישקף את המצב המשפטי האמיתי.

 מספר התלונות המוצדקות בשנת 2014

 התפלגות התלונות המוצדקות בשנת 2014

 התפלגות התלונות שבוררו לגופן,לפי סוג ההחלטה שניתנה

 התפלגות התלונות שבוררו לגופן,לפי סוג ההחלטה שניתנה