האם זו תהיה השופטת הראשונה בישראל ממוצא אתיופי?

כ-680 שופטים מכהנים בבתי המשפט ברחבי ישראל, אבל איש מהם אינו נמנה על קהילת הישראלים, יוצאי אתיופיה. זאת, למרות שבישראל חיים כיום כ-150 אלף ישראלים שעלו מאתיופיה, ולמרות שהעלייה מאתיופיה החלה כבר בתחילת שנות ה-80.

מי שעשויה לשנות את תמונת המצב העגומה הזו ולהיות השופטת הראשונה בת העדה האתיופית היא עו"ד אמירה אמרה בת ה-37, שעובדת בפירמת עורכי הדין צלרמאיר-פילוסוף-רוזובסקי-צפריר-טולידאנו ושות'.

אמרה, שקודמה לאחרונה לעמדת שותפה במשרד, היא עורכת דין מוערכת שסומנה על-ידי משפטנים כמועמדת ראויה לשפיטה.

"פנו אליי כמה פעמים והציעו לי להגיש מועמדות לשפיטה, ואני בהחלט מתכננת לעשות את זה בעתיד", אומרת אמרה בראיון ראשון לתקשורת, "אבל בינתיים אני רוצה למצות את הקריירה של הליטיגציה שאני מאוד אוהבת. כרגע טוב לי איפה שאני נמצאת, והשיפוט, אני מאמינה ומקווה, יבוא בשלב יותר מאוחר".

אם אמרה אכן תמונה יום אחד לשופטת, היא תצטרך לדעת לעמוד גם בלחצים שמופעלים על בתי המשפט בחלק מהתיקים על-ידי שימוש בתקשורת. את טבילת האש המשמעותית הראשונה בהתמודדות עם הזירה התקשורתית חוותה אמרה בעת האחרונה, הודות לעובדה שהיא נמנתה על צוות ההגנה שייצג את ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בדיון המחודש בתיק טלנסקי בבית המשפט המחוזי בירושלים.

כזכור, ב-2012 כבר זיכו שופטי המחוזי בבירה את אולמרט מהאישומים כי בעת שכיהן כראש העיר ירושלים וכשר התמ"ת, הוא קיבל מאיש העסקים האמריקאי מוריס טלנסקי מאות אלפי דולרים שלא דווחו כדין, חלקם בתוך מעטפות ובמזומן.

ואולם, במהלך משפט הולילנד החליטה מזכירתו לשעבר של אולמרט, שולה זקן, לחתום על הסדר טיעון עם המדינה, שבמסגרתו הביאה לפרקליטות קלטות שהקליטה בסתר את אולמרט ואת יומניה - ראיות חדשות שמפלילות אותו לכאורה בתיק טלנסקי. בית המשפט העליון התיר את הגשת הקלטות והיומנים כראיות, ופתח את התיק מחדש כדי לשמוע את עדותה של זקן.

מי שנבחר על-ידי אולמרט לייצג אותו בהליך החריג שהתנהל בחודשים האחרונים הוא עו"ד אייל רוזובסקי, אחד מהליטיגטורים המובילים בארץ. רוזובסקי מצדו בחר באמרה כיד-ימינו בייצוג אולמרט, והשניים - בסיוע עורכי דין נוספים ממשרדם - התכוננו לילות כימים למשפט ועשו הכול כדי להביא לזיכויו המחודש של אולמרט.

ביום שני הקרוב יפרסם בית המשפט את הכרעת הדין המשלימה בתיק, ואז יתברר אם מאמצי ההגנה של רוזובסקי ואמרה נשאו פרי.

מעורבות רגשית בתיקים

בינתיים, אמרה נזהרת מאוד מלדבר על ההליך התלוי ועומד. עם זאת, ניכר עליה שהיא מזדהה מאוד עם הלקוח רם המעלה לשעבר.

"הבקשה לזמן את טלנסקי לעדות מוקדמת לפני שהוחלט להגיש כתב אישום נגד אולמרט היא בקשה חריגה, שלדעתי לא היה לה מקום", היא טוענת היום, בהתייחסה להחלטת פרקליט המדינה הקודם, משה לדור, להעיד את טלנסקי לפני הגשת כתב האישום בתיק - מהלך שהביא להתפטרותו של אולמרט מראשות הממשלה בסוף 2008.

- את מזדהה עם הטענות של אולמרט שהוא נרדף על-ידי הפרקליטות?

"לא הייתי קוראת לזה 'רדיפה', אבל אין ספק שמדובר במקרה מיוחד ויוצא דופן. בנסיבות העניין, העדות המוקדמת של טלנסקי גרמה לתוצאה דרמטית, שכן בגין הליך העדות נאלץ ראש הממשלה להתפטר. מאותו זמן היה ברור כי יוגש כתב אישום, שאחרת לא ניתן היה להצדיק את ההליך שאילץ את ראש הממשלה להתפטר".

הבחירה של אולמרט בעו"ד רוזובסקי, כמי שייצג אותו בהליך המשלים בתיק טלנסקי, הייתה מפתיעה למדי. בניגוד לסנגוריו של אולמרט בתיקים הפלילייים הנוספים המתנהלים נגדו, דוגמת עורכי הדין אלי זהר, נבות תל-צור, רועי בלכר, נוית נגב ונוספים, שעיסוקם המרכזי הוא בתיקי צווארון לבן - רוזובסקי אומנם עסק בעבר בתיקי צווארון לבן, אך בשנים האחרונות התמקד בליטיגציה מסחרית בעיקרה.

גם אמרה עוסקת בעיקר בליטיגציה מסחרית, אך לדבריה זה לא מנע ממנה ומרוזובסקי להעניק לאולמרט שירותים משפטיים מצוינים.

"הגישה שלי היא שעורך דין טוב לא מוגבל לתחום מסוים", היא אומרת. "אנחנו במשרד מתעקשים לעסוק בכמעט בכל התחומים. ברגע שאתה יודע לנהל תיק משפטי בנושא אחד - אתה תנהל טוב גם תיק בנושא אחר. אני רואה את תיק טלנסקי כמו כל תיק משפטי אחר שאני לומדת אותו לעומק, עובדת עליו ומנתחת אותו ברמה המשפטית".

- ובכל זאת, זה לא תיק רגיל.

"בוא נגיד שזה אחד התיקים המאוד מאתגרים בכל הרמות. התקשורת הייתה צמודה לכל הדיונים, ההתנהלות מול הפרקליטות הייתה אינטנסיבית, וזה גם תיק שהתנהל בתקופת זמן מאוד קצרה. צריך גם לזכור שהמחוזי כבר זיכה את אולמרט, וההליך שמתנהל היום הוא הליך מיוחד של גביית ראיות חדשות, לאחר זיכוי ולאחר שמיעת הערעור בבית משפט העליון".

- איך התרשמת מאולמרט?

"הוא אדם מקסים. אנחנו מתרגשים לקראת הכרעת הדין ביום שני, מרגישים שנעשתה עבודה רצינית, וסבורים כי בראיות החדשות שהוצגו לבית המשפט אין כדי לשנות את החלטת בית המשפט (מהסיבוב הראשון בתיק - ח'מ') לזכות את אולמרט. אנחנו מקווים שבית המשפט ישתכנע מהטיעונים שלנו".

- עד כמה בכלל את נקשרת ללקוחות שלך ומעורבת רגשית בתיקים?

"כמייצגת בתיקים, אני נמצאת בקשר שעות רבות עם הלקוח ומתחברת ללקוח (או ללקוחות) ברמה האישית, כך שמאוד קשה שלא להיות מעורבת ברמה הרגשית בתיקים שאני מייצגת. עם זאת, אני משתדלת לשמור על אובייקטיביות, עד כמה שהדבר אפשרי, בכדי לאפשר מיפוי של העובדות כהווייתן, וכדי לחזות אילו טענות יכול לטעון הצד השני ואיך הצד השני רואה את הדברים, דבר שיכול להיות קשה עם מעורבות רגשית עמוקה מדי בתיק. אני מודה שהאיזון בדברים האלה בתיקים משפטיים אינו פשוט".

מסע במדבר ללא מים

אמרה עלתה לארץ עם הוריה ואחותה הצעירה ב-1985, כשהייתה בת 7. "יצאנו מהכפר כשהייתי בת 5 וחצי, ואחרי ששהינו תקופה ארוכה בסמוך לסודן, יצאנו למסע במדבר שנמשך שבועות", היא מתארת את החוויה המטלטלת בשלווה האופיינית לה.

לדבריה, "באופן יחסי לאחרים שנשדדו וסבלו קשיים, למשפחה שלי לא היו בעיות מיוחדות במסע לארץ".

- מה את זוכרת מהחוויה הזו?

"אחד הזיכרונות החזקים שלי מהמסע היה יום או יומיים שכנראה לא היו לנו מים והיינו מאוד צמאים. אני זוכרת שדודה שלי הלכה וחזרה אחרי יומיים עם מים שהיא הביאה לנו. אני גם זוכרת שהלכנו ופתאום הגענו לנהר".

בדומה לשאר המשפחות שעלו לארץ מאתיופיה, גם משפחתה של אמרה הגיעה למרכז קליטה בגבעת-אולגה. אחרי שנה עברה המשפחה ליישוב הוד-השרון המבוסס.

"היה לנו מזל שהגענו להוד-השרון", היא אומרת בחיוך. "ביקשנו מקום שנוכל לגור בו כל המשפחה ביחד, ובהוד-השרון מצאו לנו בתים באותה שכונה. היינו קבוצה ראשונה של אתיופים בהוד-השרון. השכנים בשכונה קיבלו אותנו מאוד יפה, וזה נתן לנו תחושה של שייכות שלא הייתה קיימת בהרבה מקומות אחרים. ההורים שלי די התערו בארץ. יש להם חברים שאינם ממוצא אתיופי, וזה עבורי מדד שהם אכן התערו".

המשפחה אמנם התערתה בהוד-השרון, אבל את לימודי התיכון עשתה אמרה בחברת נוער בקיבוץ הדתי טירת-צבי הסמוך לבית-שאן.

- מעולם לא סבלת מגזענות בילדותך?

"אני חושבת שהקליטה שלי הייתה מאוד טובה. קיבלו אותי יפה בבית-הספר, וכמעט לא סבלתי מגזענות. למען האמת, אני גם לא מחפשת את הדברים הללו. גם היום, אפילו אם מישהו זורק איזו הערה לעברי, אני לא נותנת לה משקל. אני יודעת מי אני ומה אני, ולא מגיבה. זו בעיה שלו ולא שלי. רק אם מישהו מעיר משהו מהותי שפוגע, אני אגיב".

- האם נתקלת אי-פעם בגזענות בעבודתך כעורכת דין?

"תמיד יש את ההסתכלות של פעם ראשונה שרואים מישהו שונה, אבל לא מעבר לזה. לא נתקלתי בגזענות בבתי המשפט או בפגישות עבודה".

"לא כל האתיופים שקטים"

הגישה הבלתי מתנצלת והבלתי מתקרבנת של אמרה לחיים כנראה עובדת. גם ללימודי המשפטים באוניברסיטת בר-אילן היא פנתה, לדבריה, ללא קשר למקום שממנו באה או לרצון להילחם בכלים משפטיים למען הישראלים יוצאי אתיופיה.

"ההחלטה שלי ללמוד משפטים נבעה בעיקר כי ראיתי תוכניות טלוויזיה על עורכי דין, וזה היה נראה לי מעניין. גם אירועים משפטיים שקרו במדינה השפיעו עליי לפנות לכיוון הזה", היא אומרת.

ובכל זאת, את הקריירה שלה במשרד רוזובסקי אמרה חייבת לעמותת טבקה ("עושה צדק" באמהרית), שהוקמה בשנת 2000 במטרה לסייע להשתלבותם המוצלחת של עולי אתיופיה בחברה הישראלית. אמרה התנדבה בעמותה בזמן שרוזובסקי, שפועל רבות למען הקהילה וגם אימץ למשפחתו שני ילדים יוצאי אתיופיה, כיהן כיו"ר שלה.

"כשחיפשתי מקום להתמחות, נפגשתי עם אייל (רוזובסקי - ח'מ') כדי שימליץ עליי למשרדי עורכי דין. במקום להמליץ עליי למשרד אחר, הוא אמר לי שיש אצלו במשרד מקום פנוי, והציע לי לבוא להתמחות בצלו" - וכך היה.

לפי כ-10 שנים אמרה התמחתה במשרדו של רוזובסקי, ובהמשך הפכה לעורכת דין במשרד, ולאחרונה גם לשותפה.

- יוצאי אתיופיה נתפסים לעתים כשקטים או "מנומסים מדי" וכמי שלא עומדים מספיק על זכויותיהם. מה דעתך על התפיסה הזו שהיא כמובן מכלילה?

"אני חושבת שכל אדם הוא שונה. גם בקהילה האתיופית יש אנשים שונים בעלי אופי שונה. יש הרבה מאוד מוחצנים שמביעים את הדעות שלהם, ולא כולם שקטים".

- האם המדינה עשתה עוול לעולי אתיופיה?

"ברמה של המדיניות, כנראה שהיו החלטות לא נכונות מבחינת הקליטה של עולי אתיופיה. לא הייתה הסתכלות על השוני של הצבע של אנשי הקהילה, ויש לכך משמעות כאשר משווים את העלייה מאתיופיה לעלייה ממדינות שבהן האנשים אינם שחורים. השוני של עולי אתיופיה הוא יותר בולט, מכיוון שהוא גם חיצוני ונראה כבר במבט ראשון.

"ברמה המערכתית, נעשתה גם טעות ביישובים שהעבירו אליהם את עולי אתיופיה. כאשר אתה שולח לפריפריה עולים חדשים ממדינה פחות מפותחת, שיש להם גם ככה קשיי קליטה - אתה מגדיל את הקושי שלהם להיקלט".

- אם לחזור לנושא השיפוט, דווקא העובדה שעדיין אין שופטת יוצאת אתיופיה יכולה לסייע לך לגבור על מתמודדים אחרים לשיפוט.

"אני מניחה שזה נכון. אבל אני לא אלך עכשיו להיות שופטת בגלל שאין בארץ שופט אתיופי, אלא בגלל שזה מתאים לי. אני אתיופית, זה חלק ממני, אבל זה לא הדבר שמוביל אותי. מצד שני, זה גם לא מה שיכשיל אותי או יעצור אותי מלעשות דברים".

עו"ד אמירה אמרה

גיל: 37

משרד: שותפה בפירמת עורכי הדין צלרמאיר, פילוסוף, רוזובסקי, צפריר, טולידאנו ושות'

השכלה: תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן

מגורים: יפו

סטטוס: רווקה