כבר תרמנו, במשרד: מתגברת ההתנדבות במסגרת העבודה

יום לפני הבחירות, סיכמו בבית ההשקעות אלטשולר שחם שנת התנדבות מוצלחת של עובדי החברה. כמו ביום שלמחרת, בשיא הערב בחרו עובדי החברה בקלפיות ייעודיות לאיזו עמותה ירצו להתנדב. הפעילות באלטשולר שחם התחלקה השנה לחמישה אפיקים: עבודה עם ניצולי שואה, שיעורים פרטיים לתלמידי תיכון מוחלשים, מיזם "תקווה" של אורלי וגיא (אתר המספק מידע ומחבר בין נזקקים לתורמים), עמותת אתגרים ולקט ישראל.

את תחומי ההתנדבות בחרו חמשת הבכירים בחברה, שהתחרו על לב העובדים וניסו למשוך כמה שיותר מתנדבים לתחום שבחרו. 270 מבין 320 העובדים החלו עם ההתנדבות ובסוף השנה נשארו 180 בהתנדבות קבועה, שמשמעותה שעתיים בכל שבועיים, על חשבון שעות העבודה. המתנדבים המצטיינים - 12 במספר - קיבלו גם בונוס: טיול ליוון.

לדברי המנכ"ל רן שחם, "אנחנו תורמים לקהילה המון שנים. לפני שנה וחצי אמרנו: 'כסף זה נחמד, אבל אנחנו רוצים לחבר את העובדים לעשייה'. דבר ראשון, יש פה קטע מגבש - עובדים שנפגשים עם עובדים אחרים במסגרת שהיא לא עבודה. אני מוביל את הלימודים בבית הספר התיכון וזה עושה הרגשה מאוד נעימה. דבר שני, העובדים גאים בחברה שהם עובדים בה; ההתנדבות היא חלק מהמטרה של החברה: לחנך את העובדים ולתרום להם".

אג'נדה חברתית

אלטשולר שחם אינה חריגה. חברות רבות מצטרפות לטרנד של התנדבות עובדים ותרומה לקהילה במסגרת שעות העבודה, באופן קבוע. לדברי אהובה ינאי, מנהלת "מתן - משקיעים בקהילה", המנהלת עבור ארגונים את ההתנדבות ומחברת בין תורמים לנתרמים, בשנת 2014 חלה עלייה של 20% בשעות ההתנדבות של עובדים בארגונים בקהילה - וסה"כ ניהלו בארגון 28 אלף שעות של התנדבות. למוטיבציה הסופית של התרומה - לעזור לנזקקים - נוספת במקום העבודה מוטיבציה נוספת: ההתנדבות מגבירה בקרב העובדים את שביעות הרצון ממקום עבודתם, היא כלי ניהולי לגיבוש ומוסיפה נפח וצבע למקום העבודה.

"כשבאים לעזור לנשים במעון מוכות, המחויבות של העסק היא להיטיב עמן, אבל גם שיהיה רווח למתנדבים עצמם ועבור העסק - זהו כלי ניהולי של ממש".

כשהיא מדברת על כלי ניהולי, היא מתכוונת למשל לתחליף לימי גיבוש. במקום לעשות ימי גיבוש סטנדרטיים, אפשר לגבש את העובדים - ממחלקות ודרגות שונות של החברה - בהתנדבות כתף אל כתף.

- זה נשמע ציני.

"המושגים התנדבות וציניות לא הולכים ביחד. בדיוק להפך. זה נותן עוד דחף להתנדבות. אם לא אכפת לי מה ההתנדבות תעשה לעובדים שלי, ההתנדבות היא 'יבשה'. אבל אם אני מכניס את הערכים שלי, גורם לעובדים לחוש גאווה בעסק, זה צובע את העסק מאפור לרב גוני".

הכנסת הערכים להתנדבות באה לידי ביטוי למשל בתוכניות ההתנדבות של חברת SAP. לדברי קרן גולן, מובילת תחום קשרי קהילה ב-SAP Labs, "כמו הרבה מאוד חברות בשוק הישראלי, יש לנו אג'נדה חברתית שאנחנו מנסים לקדם והיא חינוך טכנולוגי, העצמה נשית וקידום נשים בתחומים טכנולוגיים. לאורך כל השנה אנחנו מפעילים מספר תוכניות, חלקן מתמשכות וחלקן חד-פעמיות".

- ההשתתפות היא חובה?

"זה לא חובה, אבל אנחנו מעודדים את העובדים ומתאימים אותן לא רק לערכים של החברה אלא גם לערכים של העובדים. התוכנית של השיעורים הפרטיים שאנחנו נותנים לילדים מרעננה פעם בשבוע היא יוזמה של אחד העובדים. ביולי העברנו קייטנה טכנולוגית. יש לנו פרויקט שנקרא גירלטק, שבו אנחנו מאתרים נערות בכיתות ח-ט עם פוטנציאל, ומשכנעים אותן לבחור באפיק ריאלי. הן מגיעות אלינו ועוברות סדנאות שונות".

עובדים רבים מספרים על התרוממות הרוח שהם חשים כשהם עושים משהו עבור הקהילה. אחרים בוחרים שלא לקחת חלק בפעילות הזו גם משום שהם חוששים מחוויה לא מוכרת וגם משום שחלקם מעדיפים לשמור על הפרדה בין החיים הפרטיים לחיי העבודה. לדברי ינאי, "מקום העבודה יכול להביא את העובד עד השוקת, אבל לא יכול להכריח אותו לשתות. התרומה מאוד תלויה בעובד וברצונו. האתגר שלנו הוא קודם כל לשכנע עובדים שהם יכולים לעשות משהו טוב, גם אם זו התנדבות של יום אחד. הפנייה לעובדים היא לא באמצעות לחץ קבוצתי, אלא באמצעות המסר: 'בוא תתרגש איתנו'".

מעבר לרווח הרגשי, אומרת ינאי, העובד גם רוכש מיומנות; למשל, הוא עשוי לגלות כי הוא אוהב לעבוד עם ילדים ומוצלח בזה; או להתנסות באתגר ניהול של פרויקט.

מחויבות לעבודה

וכאן מגיעים לרווח לחברה: לדברי איילת גולן, סמנכ"לית משאבי אנוש של EMC, ציפיות העובדים, בייחוד בישראל, הן שמקום העבודה יתרום לקהילה. עשייה למען הקהילה מגשימה את הציפיות של העובד ובהתאם מעלה את המחויבות שלו למקום העבודה. סקר שביעות רצון שנערך ב-EMC לפני כשנתיים הניב תוכנית עולמית להתנדבות עובדים, בדיוק בנקודת הזמן שבה גובשה תוכנית בישראל.

לדברי גולן, שבעברה היתה אחראית על צוותי עבודה באירופה, באסיה פסיפיק ובארה"ב, "כשעובדים רוצים להיות מעורבים זה מקבל צורה מאוד שונה בכל מדינה. האמירה אותה אמירה אבל התרגום מאוד תלוי תרבות. בארץ אוהבים לגעת. הרעיון הוא לא רק שהמעביד יעביר כסף, אלא יש רצון אותנטי לקום מהכיסא ולהתנדב - ולא באופן חד פעמי, אלא לעשות משהו עמוק, לאורך זמן, להפשיל שרוולים וממש להתגייס".

השאלה הנשאלת היא איך עושים זאת נכון, והאם התנדבות של העובדים, ממש אחד על אחד, יכולה להחליף תרומה כספית. לפי סקר של גלובסקאן-מעלה, רק 11% מהציבור רואה בחברה אחראית בזכות תמיכתה בארגונים חברתיים ופרויקטים קהילתיים. הרוב (46%) מקשר אחריות עם יחס הוגן לעובדים.

לדברי מנכ"ל מעלה, מומו מהדב, "לתרומה לקהילה צריכה להיות משמעות של אימפקט חברתי מוחשי. התנדבות זה אמנם דבר נפלא והיא מאפשרת לעובדים לפרוח ולמצות את עצמם, אבל אני מזהיר מפני דבר אחר. יש אמירה של חברות: "לתת צ'ק זה הכי קל, אנחנו עושים את העבודה האמיתית'. ואני ממליץ להיזהר מהאמירה הזו.

"אני מבין את הכוונה החיובית, אבל אם עושים התנדבות ללא תמיכה כספית בארגונים הנרתמים - שכרנו יצא בהפסדנו. גם הארגונים החברתיים צריכים תשתיות טובות של עבודה ולכן הם חייבים את המשאבים. מתנדב עולה כסף - מישהו צריך להדריך אותו ולעזור לו ולדעת לשלוח אותו למקום שבו הוא דרוש - וכך להבטיח שההתנדבות משפיעה".

 התנדבות בקהילה