הרשעה שלישית לאולמרט: המחוזי הפך את הזיכוי בתיק טלנסקי

"היו גם היו מעטפות" - כך אמר היום (ב') התובע, עו"ד אורי קורב, ביציאה מאולם בית המשפט המחוזי בירושלים, והסיפוק ניכר על פניו. זאת, לאחר החלטת בית המשפט להפוך את הזיכוי של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בתיק טלנסקי ולהרשיעו בעבירות של מירמה והפרת אמונים וקבלת דבר במירמה.

עו"ד קורב, מבחינתו, השיב לאולמרט על אותו נאום ידוע שבו אמר ראש הממשלה לשעבר לפני כשנתיים וחצי, באותו מקום ממש, כי "לא היו מעטפות כסף, אין מעטפות כסף. להוריד את זה מסדר היום".

דבריו של אולמרט אז לא היו מדויקים. כבר לפני שנתיים וחצי הוכרע שהיו גם היו מעטפות כסף, אך כייוון שהוא זוכה בדין, הצליח אולמרט להנחיל לציבור את המסר ש"לא היו מעטפות".

מאז עשה אולמרט טעות אחת מרכזית - הסתכסך עם מזכירתו לשעבר, שולה זקן. זו הגישה לו נקמה קרה, כמו "לחמניות של פסח". עו"ד קורב וחבריו חוככים ידיים בסיפוק.

אולמרט הואשם כי קיבל מאות אלפי דולרים מאיש העסקים היהודי-אמריקאי מוריס טלנסקי, חלקם במעטפות כסף ובמזומן, תוך הסתרת קבלתם ואי-דיווח עליהם כדין. עדותה של זקן והראיות החדשות שסיפקה לפרקליטות - האפשרות להגיש את יומניה והקלטות בהן הקליטה בסתר את אולמרט - הם שהביאו לפתיחת תיק טלנסקי מחדש, בהוראת בית המשפט העליון, ולמהפך בתוצאה.

 טלנסקי ההכרעה

המנדט שניתן למחוזי על-ידי העליון, בהחלטתו על דיון מחודש בתיק, היה מצומצם וממוקד - לקבל את הראיות החדשות ולקבוע אם השימוש בכספי קופת הסתרים שניהל מקורבו של אולמרט, עו"ד אורי מסר, שם נשמרו הכספים שקיבל ראש הממשלה לשעבר מטלנסקי, נעשה למטרות פוליטיות או פרטיות. שימוש פוליטי - לפי הכרעת בית המשפט המחוזי הקודמת - היה חוקי ומותר. קבלת הכספים לשימוש אישי מהווה עבירה.

"אולמרט סיכם בעל-פה עם שולה זקן כי תקבל כספים מהקופה (שניהל אורי מסר - ג'מ') מדי שנה, על-מנת שתמשיך לעבוד עמו ולצידו, ועצם הסכמה זו מלמדת על מודעותו לשימוש פרטי בכספים הללו", פסק היום המחוזי.

עוד נקבע כי המאמץ של אולמרט לשכנע את זקן שלא להעיד בתיק טלנסקי בסיבובו הראשון - מאמץ שהוכח באמצעות הקלטות הסתר שמסרה זקן - מוכיח את מודעתו לכך שקבלת הכספים מטלנסקי הייתה אסורה.

"טרוניותו של אולמרט כלפי שולה זקן (כפי שהוכחה בהקלטות) על הרישומים ביומן, ופעולתו לשכנעה להימנע מלהעיד על-מנת שהיומנים לא יוכשרו כראיות, וכך יוכל להציג את כספי הקופה ככספים פוליטיים - מצביעים גם הם על מודעות לאופי הקופה ולשימוש החופשי והפרטי בה".

בית המשפט קבע היום פה-אחד כי יש להרשיע את אולמרט לאור הראיות החדשות.

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן סברה אף כי די היה בראיות שהובאו בפני בית המשפט בסיבוב הראשון כדי להרשיע את אולמרט. "להבדיל מעמדת חבריי, אני סבורה כי הסיוע שנתן הנאשם לעסקיו של טלנסקי, היה תוך ניגוד עניינים, כאשר הנאשם מקבל טובות הנאה מטלנסקי, והוא מחויב כלפיו ותלוי בו; וכי מעשיו של הנאשם במקרה זה הגיעו לכדי הפרת אמונים".

יצוין כי העונש המירבי על העבירות שבהן הורשע היום אולמרט הוא 5 שנות מאסר. הדיון בטיעונים לעונש צפוי בתחילת מאי.

הראיות של זקן - קבילות

כל מעמד הקראת תמצית הכרעת הדין נמשך 10 דקות. אולמרט נשען קדימה והטה אוזן כל מהלך ההקראה, אך פרט לזה, פניו לא הסגירו מתחושותיו. לאחר מעמד ההכרעה התלחש עם יועציו לכמה שניות ויצא דרך יציאה צדדית מהאולם.

בפתח הכרעת הדין סקרו השופטים את ההיסטוריה של התיק והדגישו את הממצאים, שנדמה שאינם ידועים היטב לציבור מהכרעת הדין הקודמת בתיק. השופטים חזרו על הממצא, לפיו אולמרט קיבל מטלנסקי בסך-הכול 600 אלף דולר בנקודות זמן שונות ובאירועים שונים. בהמשך קבעו השופטים פה-אחד כי הראיות החדשות שהוגשו קבילות: יומניה של זקן, ההקלטות שמסרה ועדותה.

באשר לטענת צוות ההגנה על עריכה של ההקלטות, הקלטות ש"בושלו" והקלטות שנמחקו - נפסק כי הטענות על הקלטות שהוצאו מהמכשיר אכן עשויות להיות בעייתיות, אך מאחר ש"אין לפנינו ראיה כי נעשה בקובץ הקלטה קיים שינוי תוכני" - הרי שההקלטות שהוגשו משקפות את המציאות כפי שהוקלטה.

הוזכרה טענת ההגנה שלפיה במחשבו של נדב זקן, בנה של שולה (שבו היו שמורים הקבצים), נמצאה תכנה לעריכת אודיו. בהקשר זה נפסק: "לפנינו טענה תיאורטית לחלוטין על קיום תוכנות עריכה ללא הוכחה כי נעשה בהן שימוש בכלל או שימוש לגבי ההקלטות הרלוונטיות או הקלטות אחרות".

באשר לבחירתו של אולמרט שלא להעיד מטעם עצמו בדיון המחודש, נקבע כי יש בכך כדי לחזק את הראיות נגדו, במיוחד לאור הסתירות בין עדותו בהליך הקודם להקלטות שמסרה זקן.

"הימנעות אולמרט מעדות הינה הימנעות מהתמודדות עם יומן קביל ועם ההקלטות ותוכנן, וגם הימנעות מהתמודדות עם כזבים, ואחד בולט במיוחד... אולמרט העיד כי מאז החקירה התנתק לחלוטין מזקן, לא התקרב, לא דיבר, ובכך גם קיים את מצוות סנגוריו (לנתק כל קשר עם זקן - ג'מ'). כך אמר חודש לאחר פגישה ממושכת עם זקן, הנסובה על המשפט הזה".

באשר לעדותה של זקן - בית המשפט החליט כי הדברים שאמרה זקן יתקבלו כממצאים עובדתיים רק כאשר הם נתמכים בראיות חיצוניות - כלומר השופטים קיבלו במידת-מה את טענת צוות ההגנה של אולמרט לגבי הבעייתיות שבעדותה של זקן.

"עדות זקן התאפיינה לעיתים בסתירות, התפתלויות, התחמקויות. אולם החלק העיקרי של עדותה נתמך בראיות חיצוניות (מסמכים, יומן, הקלטות)", פסקו השופטים. "במצב זה, ומכיוון שזקן היא עדת מדינה, ייקבעו ממצאים כאשר יש לדברים שאמרה בסיס עובדתי מוצק וראיות תומכות ומחזקות".

תשלום בעל אופי פרטי

בסוגיית התוספת למשכורתה של זקן שהתקבלה מקופת מסר-טלנסקי, נקבע כממצא עובדתי כי זקן קיבלה פעמיים תוספת שכזו בסכום של בין 25 ל-30 אלף דולר, בכל פעם. הסכום היווה פיצוי - שזקן ואולמרט הסכימו עליו, עם המעבר של השניים מעיריית ירושלים למשרד התמ"ת - על הפער בין משכורתה הגבוהה של זקן בעירייה לבין משכורתה הנמוכה יותר במשרד התמ"ת.

השופטים קבעו כי התוספת למשכורתה של זקן הינה בעלת גוון אישי יותר מאשר פוליטי. זאת, על בסיס חלקים מעדותו של אולמרט בהליך הקודם, בהם העיד על שירותים אישיים שזקן העניקה לו (לדוגמה: "אתה מוזמן לארוחת ערב חברתית, אז היא (זקן - ג'מ') מתאמת את זה, והיא מבררת מי מוזמן, מי מזמין, איפה ומה וכו'. ואם אתה יש לך פגישה אצל רופא השיניים, ואם אתה גם במקרה צריך להחזיר לו כסף וכו', אז היא מטפלת בזה").

בהמשך נפסק כי עצם התשלום מקופת סתרים מעיד על אופי אישי. "תשלום כזה מתוך קופה נסתרת, שרישומיה הם פנימיים בלבד, חלקיים, הוא תשלום בעל גוון פרטי, אופי פרטי, ואין לו דבר וחצי דבר עם פעילות פוליטית. איש ציבור, בוודאי שר, המשלם למנהלת לשכתו או למזכירתו כספים נוספים על משכורתה, עושה כן באופן פרטי", נכתב בחוות-הדעת של השופט יעקב צבן, ראש ההרכב.

חובת דיווח

השופט משה סובל הצטרף, בהסתייגות משמעותית, להכרעת דינו של השופט צבן, שכתב את הכרעת הדין העיקרית. בעוד צבן נשען על סוגיית התוספת למשכורתה של זקן וקבע כי הוכח שהתוספת מהווה הוכחה לשימוש של אולמרט בכספי טלנסקי למטרות פרטיות - סובל סבר כי ההקלטות הוכיחו את מודעותו של אולמרט לכך שכלל הכספים היו בעלי אופי פרטי, ולפיכך היה נדרש לדווח על כלל הכספים למבקר המדינה. משלא עשה כן, עבר על החוק - פסק סובל.

"כיום, על יסוד הראיות החדשות, לא נותר ספק סביר בכך שהנאשם ידע כי הכספים בקופה אצל אורי מסר חייבים בדיווח למבקר המדינה", פסק סובל.

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, היחידה שלא נמנתה על הרכב השופטים המקורי, צייינה כאמור כי היה די גם בחומר הראיות בדיון הקודם, כדי להביא להרשעתו של אולמרט.

תגובות

עו"ד צלרמאייר: "תחושה איומה"

"התחושה איומה. קיוויתי בכל מאודי שאהוד אולמרט יצא זכאי" - כך הגיב היום עו"ד מיקי צלרמאייר, חברו הקרוב של אולמרט, להחלטת המחוזי בירושלים להרשיעו בתיק טלנסקי. "אני חושב שהשופטים היו בסדר גמור, הם פשוט העדיפו כפי שהעדיפו והחליטו מה שהחליטו. לדעתי, היה אפשר להחליט אחרת, אבל הם שופטים, ואני לא שופט".

גם אולמרט עצמו, עורכי דינו ודובריו הגיעו הבוקר לבית המשפט המחוזי בירושלים עם תקווה ואמונה כי אולמרט ייצא ממנו זכאי. אולמרט נכנס מחויך לאולם ובתחילת הקראת הכרעת הדין ניסה לשמור על קור-רוח, אך ככול שיעקב צבן, ראש הרכב השופטים, המשיך בדבריו, כך הלכה והתבהרה התמונה, והלכו והתכרכמו פניו של אולמרט.

בתום ההכרעה המרשיעה סירב אולמרט לדבר עם העיתונאים הרבים שנכחו באולם וחמק מדלת צדדית.

אמיר דן: "שקרים בוטים"

הודעה מטעם צוות ההגנה שהכין דוברו של אולמרט, אמיר דן, למקרה של הרשעה, נשלחה לתקשורת מיד לאחר שהשופטים יצאו מהאולם. "אנו מצטערים ומאוכזבים מפסק הדין", נמסר. "ההחלטה היום התקבלה למרות שקריה הבוטים של שולה זקן בבית המשפט, ולמרות שצוות ההגנה הוכיח באופן חד וברור בדיונים כי זקן ערכה, מחקה ועיבדה את הקלטות באופן מניפולטיבי, וכי הקלטות אינן אמינות בלשון המעטה".

לדברי ההגנה, "בית המשפט טעה כשבחר להתעלם משקריה המובהקים של זקן בבית המשפט ומשורה ארוכה של אמירות של בתי המשפט לאורך השנים בנוגע לחוסר אמינותה. בכוונתנו לערער על החלטה שגויה זו של בית המשפט".

עו"ד זהר: "מאוכזבים"

פרקליטו של אולמרט, עו"ד אלי זהר, שהוא גם חברו הקרוב, הוסיף ותקף את זקן ואמר כי "כשלמדנו את הקלטות, קיבלנו את התחושה שהרבה דברים נותרו נעלמים. הקלטות מוכוונות מטרה, חסרים בהן פרטים. האמנו שהן לא קבילות".

לדבריו, "אנחנו מאוכזבים משום שהטיעונים היו טיעונים משפטיים מובהקים, וצר לנו שהגענו עד הנה - צר לנו בשל ההכרעה, וצר לנו בשביל האיש".

בנוגע לכספים שהוחזקו בקופה של אולמרט, קופה אותה ניהל מקורבו, עו"ד אורי מסר - אמר עו"ד זהר: "מתייחסים אליהם (אל הכספים - ח'מ') אחרת ממה שהתייחסו לפני שנתיים או שנה. זו התפתחות חברתית - ההיסטוריה תשפוט אם היא נכונה".

עו"ד אייל רוזובסקי, שהוביל את ייצוג אולמרט בהליך המשלים, אמר: "האמנו שבחומר שהוכח אין כדי לשנות את התוצאה". הוא הוסיף כי ברור שיש נטייה לערער על הכרעת הדין, אך ציין כי קודם כל ילמדו הסנגורים את הכרעת הדין לעומקה.

התובע: "סוף הצדק להיעשות"

התובע, עו"ד אורי קורב, שכבר הפך לכמעט יריב ישיר של אולמרט, בירך על ההחלטה ואמר כי מדובר בעוד קרב במלחמה למיגור השחיתות השלטונית. "בית המשפט קבע פה-אחד כי אולמרט קיבל מעטפות, כפי שנקבע בעבר; כי התנהגותו מהווה עבירה של הפרת אמונים הפוגעת בציבור, בטוהר המידות ובאמון הציבור; וכי הוא התנהל באופן מושחת", אמר קורב. הוא הדגיש כי השופטת רבקה פרידמן-פלדמן קבעה כי די היה בראיות בסיבוב הראשון של התיק כדי לבסס הרשעה.

התובע התייחס גם לעונש שתבקש כעת הפרקליטות. "כתבנו בערעור לעליון שאנחנו דורשים מאסר, גם אם בעבודות שירות, על פרשת מרכז ההשקעות; ואמרנו שאם תהיה עוד הרשעה, אנחנו נבקש להחמיר את העונש. המלחמה בשחיתות היא ארוכה ועיקשת. המטרה היא שכוח השלטון לא יהפוך לשלטון הכוח. סוף הצדק להיעשות".

עו"ד וייסגלס: "לא תחנה סופית"

רבים מחבריו של אולמרט נמנעו היום מלהגיב להרשעתו. בדומה לעו"ד צלרמאייר, חברו הקרוב, עו"ד דב וייסגלס, שהיה מזכיר הממשלה בתקופת ראש הממשלה אריאל שרון, יצא להגנתו של אולמרט. בראיון לגלי צה"ל אמר וייסגלס כי "אהוד הוא איש חזק מאוד, בעל קור-רוח, שליטה עצמית ויכולת מדהימה להפנים את מה שעובר עליו, והוא מאמין אמונה שלמה בחפותו. השילוב של כל אלה נותן לו את העוצמה להמשיך ולהתמודד".

עו"ד וייסגלס ציין כי "זו תחנה נוספת בדרך של אולמרט ולא תחנה סופית". לדבריו, "אני מעריך שאולמרט יערער על פסק הדין".

וייסגלס בחר להתייחס להרשעה של אולמרט במשפט הולילנד, שהיא לדבריו "יותר מפחידה". "נדמה לי ששם סיכוייו של הערעור להשמע גבוהים", אמר וייסגלס, והבהיר כי בכוונתו להמשיך ולהיות חבר של אולמרט.

וייסגלס הדגיש כי "איש לא קבע עדיין שאולמרט הוא מושחת. הדברים הם בתהליך ועדיין לא הסתיימו".

וייסגלס ציין כי הוא לא שותף לכל הטענות כלפי מערכת אכיפת החוק, "אבל בסופו של יום צריך להבין שמי שמבחירה חופשית מתמנה לראש ממשלה, לתהילה יש מחיר כבד, שחלק ממנו זה תשומת-לב יתר שמעניקים לו הכול, לטוב ולרע. מערכות אכיפת החוק מעניקות יותר תשומת-לב, שקידה וחריצות בעניינו, מאשר - להבדיל - להומלס שתוי שנתפס בדבר עבירה".

 אולמרט

רקע: ההתפטרות, הזיכוי והמשפט המחודש

בתחילת 2008 החלה המשטרה לחקור חשדות, לפיהן ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, קיבל מאיש העסקים היהודי-אמריקאי משה (מוריס) טלנסקי כספים במשך תקופה ארוכה, חלקם במעטפות כסף ובמזומן, חלק בעצמו וחלק באמצעות אחרים - שעה שכיהן כשר התמ"ת וכראש עיריית ירושלים.

באופן חריג ביקשה אז הפרקליטות מבית המשפט להעיד את טלנסקי בהליך של עדות מוקדמת בבית המשפט, עוד לפני הגשת כתב אישום. הדין הוא שבקשות מעין זו מתקבלות במקרים חריגים, כאשר מפאת מצב בריאותו של אדם או מסיבה אחרת, קיים חשש שלא יופיע להעיד בהמשך.

עדותו המוקדמת של טלנסקי ניתנה במאי 2008, ובה מסר איש העסקים גרסה על סכומי כסף שמסר במעטפות לאולמרט או למזכירתו שולה זקן, בסכומים שהגיעו למאות אלפי דולרים בסך-הכול.

בעקבות העדות המוקדמת נאלץ אולמרט להתפטר מראשות הממשלה, ובהמשך הוגש נגדו כתב אישום.

כתב האישום עירב עוד שתי פרשיות נוספות: פרשת "ראשונטורס" - בה הואשם אולמרט כי קיבל מגופים ציבוריים וממשלתיים מימון כפול ומשולש בסך 85 אלף דולר עבור נסיעותיו לחו"ל; ופרשת "מרכז ההשקעות" - בה הואשם אולמרט בכך שכשר תמ"ת פעל בניגוד עניינים בהחלטות הנוגעות לסיוע כספי ממרכז ההשקעות לחברות שייצג מקורבו, עו"ד אורי מסר.

ביולי 2012 זוכה אולמרט בפרשת טלנסקי, לאחר שנקבע כי לא הוכח שהשתמש בכספים שקיבל מטלנסקי למטרות פרטיות; כמו כן זוכה אולמרט בפרשת "ראשונטורס" (ערעור של המדינה - תלוי ועומד בעליון), אך הורשע בהפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות, ונדון לשנת מאסר על-תנאי (ערעור של המדינה על קלות העונש - תלוי ועומד בעליון).

בין לבין, בינואר 2012, הגישה הפרקליטות כתב אישום נוסף נגד אולמרט בפרשת הולילנד. בפרשה זו הורשע אולמרט, ערב חג הפסח אשתקד, בקבלת שוחד בסך 560 אלף שקל. רוב הסכום, 500 אלף שקל הועבר מעד המדינה בפרשה, שמואל דכנר המנוח, לאחיו, יוסי אולמרט, בידיעת ראש הממשלה לשעבר. זאת, בתמורה לקידום ענייני פרויקט הולילנד, שעה שאולמרט היה ראש עיריית ירושלים. כמו כן, הורשע אולמרט בלקיחת שוחד בסך 60 אלף שקל מדכנר בפרשת-משנה, פרשת הזרע. ערעור על הרשעתו ועל חומרת עונשו (6 שנות מאסר) נדון בבית המשפט העליון, וטרם הוכרע.

"יש שופטים בירושלים"

ביולי 2012, לאחר מתן הכרעת הדין הראשונה בפרשות טלנסקי, ראשונטורס ומרכז ההשקעות, אמר אולמרט: "לפני 4 שנים כיכבו בכל כלי התקשורת במדינה הפרסומים על מעטפות הכסף. לא היו מעטפות כסף, אין מעטפות כסף. בית המשפט הכריע בסוגייה המשמעותית ביותר - לא היה ולא נברא, נא להוריד את זה מסדר היום", והוסיף: "יש שופטים בירושלים".

מדובר באחד הספינים המבריקים ביותר שנעשו בתולדות הציבוריות הישראלית, ספין שנועד להכשיר את הלבבות לחזרתו של אולמרט לזירה הפוליטית. חזרתו של אולמרט נמנעה רק בזכות הרשעתו הגורפת בתיק הולילנד בתחילת 2014.

הדברים שאמרו אולמרט נאמרו דקות לאחר שבית המשפט המחוזי דווקא פסק שהיו, ועוד איך היו, מעטפות כסף, ולאחר שהשופטים ביקרו את אולמרט במילים קשות מאוד על אותן מעטפות ועל הקופה שניהל בסודיות, כשרק אולמרט, מזכירתו, שולה זקן, ומקורבו, עו"ד אורי מסר, ידעו על קיומה.

"המסקנה הינה כי בתקופת היותו של אולמרט שר התמ"ת העביר טלנסקי לאולמרט ועבורו כספים במזומן לשתי מטרות: האחת - סכומי קטנים יחסית, כמה מאות או אלפי דולרים כדמי כיס וסיוע בשדרוג נסיעות לארה"ב עבור ארגונים. השנייה - תרומות שנמסרו לשולה זקן והועברו לקופה אצל אורי מסר", נכתב בהכרעת הדין הראשונה.

בהמשך הכרעת הדין זו נפסק, בין היתר, כי "חרף הסתירות ואי-ההבנות, גרסתו הבסיסית של טלנסקי זכתה לתמיכת ראיות אובייקטיביות, ועל כן יש לקבוע כי ביום 23.11.05 נתן טלנסקי לאולמרט במלון בניו-יורק 15 אלף דולר במזומן". עוד נפסק כי הכספים נשמרו בקופת הסתרים, בה נשמרו בזמן השיא, 300 אלף דולר.

בהמשך קבע בית המשפט כי אולמרט פעל בניגוד עניינים כאשר סיפק לטלנסקי מכתבי המלצה אשר נכתבו על נייר מכתבים של "ממלא-מקום ראש הממשלה ושר התמ"ת" לשורה של אנשי עסקים, לרבות מו"ל "ישראל היום", איל הקזינו שלדון אדלסון, ואיש העסקים יצחק תשובה. זאת, בניסיון לקדם חברה של טלנסקי ששיווקה מיני-ברים לבתי-מלון. עם זאת, בית המשפט נמנע מהרשעתו של אולמרט בעניין זה.

התיק נפתח מחדש

בתחילת 2014 - ערב הכרעת הדין בתיק הולילנד, בו הורשע אולמרט בלקיחת שוחד ונדון ל-6 שנות מאסר - הושג הסדר עדת מדינה עם זקן, במסגרתו העבירה המזכירה לשעבר לפרקליטות הקלטות של שיחות שקיימה עם אולמרט. בתמורה זכתה זקן להסדר טיעון מקל בתיק הולילנד, ונגזרו עליה 11 חודשי מאסר בלבד בגין לקיחת שוחד.

בעקבות מסירתן של הראיות החדשות, הורה העליון להחזיר את הדיון בתיק טלנסקי לבית המשפט המחוזי, כדי לבחון מחדש אם השימוש שעשה אולמרט בכספי טלנסקי היה למטרות אישיות או פוליטיות.