מה הצעד הבא?

החורף עדיין כאן, ובגדול. ולא מדובר רק על מזג האוויר. שוק המט"ח חווה בחודשים האחרונים חורף סוער הממאן להסתיים. נסו להיזכר מתי בפעם האחרונה צפיתם בראלי משולש תוך חודש. אם ניקח את הצמד אירו/דולר לדוגמא, הרי שתוך תקופה קצרה מאוד התחזק הדולר לעומת האירו בחמישה אחוז, נחלש באותו שיעור ובשבוע האחרון שוב התחזק באותו שיעור חריג. מטוטלת דומה חוו גם מטבעות אחרים. והכול על בסיס הספקולציה המופרכת: 'כן יעלו ריבית ביוני, לא יעלו ריבית ביוני' - האמריקאים כמובן. והשוק הישראלי בשלו - כשהאירו מתחזק מול הדולר, מתחזק השקל משמעותי. כשהדולר מתחזק לעומת זאת, אצלנו השינוי שולי ביחס למדינות אחרות.

עיון בדיווחים האחרונים של בנק ישראל מעלה כמה נקודות מעניינות במיוחד המביאות למסקנה הבלתי נמנעת כי בנק ישראל ייאלץ בקרוב מאוד לנקוט בצעדים נוספים בשוק המט"ח המקומי. במהלך חודש מרץ התחזק הדולר כמעט מול כל מטבעות העולם בשיעורים שבין 1% ל-6%. מול השקל כמעט ולא הורגש שינוי.

במקביל אנו למדים כי הזרים חזרו לפעול בשוק המקומי. חלקם של תושבי חוץ בפעילות המט"ח בישראל עלה ל-44%. אפשר לייחס זאת לקשקושי HSBC בחודש שעבר ולתגובה האנמית יחסית של בנק ישראל, שהניח לדולר להתרסק מול השקל בניגוד למגמה העולמית. גם בחודש אפריל איננו רואים שינוי מגמה וסל המטבעות האפקטיבי אותו בוחן בנק ישראל שוב מתקרב לתחתית. לכאורה הדולר נסחר בסביבה נוחה לייצוא הישראלי, אולם יצואני גוש האירו קורסים. יהיו שיאמרו כי האירו מתרסק בעולם וזו הסיבה לכך, אולם מיליארדי הדולרים שמגיעים לארץ גורמים לכך שהתרסקות האירו מול השקל היא הרבה מעבר להיחלשותו בעולם.

לכולם ברור מהי תרומת היצוא לצמיחה ולאבטלה ודו"ח בנק ישראל שפורסם בסוף החודש הצליח לסתום כמה פיות. מסתבר שעלות אחזקת היתרות פחתה דרמטית עקב שינויי הריבית (מ-7 מיליארד שקל ב-2013 למיליארד אחד בלבד ב-2014) ולנוכח ההתפתחויות האחרונות כנראה שהשנה היא תהיה אפסית. בנק ישראל גם הרוויח על הנייר כ-25 מיליארד שקל כתוצאה משערוך היתרות אולם על פי הנוהג הקיים בבנקים מרכזיים, לא מדווח רווח כל עוד לא מומשו האחזקות. אז ברור לכל בר דעת שהתועלת למשק עולה לאין ערוך על העלות. השפעת שער החליפין על היצוא היא קריטית. בנק ישראל כבר הודה בכך. גם המודלים הבוחנים את מצב המשק כפי שמפורט בדו"ח בנק ישראל האחרון מצביעים על כך באופן חד משמעי. לכן בנק ישראל ממשיך לרכוש ואף מעבר למכסת הרכישות לה התחייב לקיזוז השפעת הגז (כ-3 מיליארד דולר בשנה).

כאמור, זה לא יספיק. התגברות הפעילות של הזרים, יחד עם הפעילים המקומיים, תדרוש בקרוב מבנק ישראל לנקוט בצעדים חדשים. הפחתת ריבית והרחבה כמותית אינם רלוונטיים. הם לא מתאימים למצב בשוק המקומי ושימוש בהם ליצירת פיחות לא יהיה יעיל ביחס לאלטרנטיבות אחרות. מי שמהמר על התחזקות השקל לא יתרשם מהפחתת ריבית של 0.2% במונחים שנתיים. ולגבי הרחבה כמותית - היא ממש מיותרת כאן. על כן בנק ישראל יידרש למחשבה שנייה לגבי כלים שאת השימוש בהם שלל בעבר כגון הצבת רצפה לסל המטבעות או מיסוי תנועות הון קצרות טווח. לכל אחת מאלטרנטיבות אלה יתרונות וחסרונות אולם אין ספק כי הן תהיינה עדיפות ויעילות יותר משימוש חוזר בכלים שכבר נוסו ותועלתן הייתה חלקית וקצרת מועד. מיסוי תנועות הון לטווח קצר יצנן את התלהבות הזרים לפעילות ספקולטיבית במגרשנו ומי שעדיין ירצה לפעול יממן לבנק ישראל את עלות אחזקת היתרות (אגב, ההחלטה על מיסוי היא בידי האוצר אולם כיום בנק ישראל אינו תומך בכך).

לעומת זאת, הצבת רצפה לשער הסל תשרת לעניות דעתי את המטרה באופן היעיל ביותר. זו תהיה הצהרת כוונות רצינית לפעולה מצדו של בנק ישראל. אגב, מעטים שמו לב, אולם בדו"ח השנתי שלו מעלה בנק ישראל את תקרת הרכישות מ-90 מיליארד דולר ל-110 מיליארד. גם זו הצהרת כוונות שלא זכתה לתשומת הלב הראויה משום מה. זה מוסיף תחמושת רבה לארסנל של בנק ישראל לכל מי שסבר כי התחמושת עומדת לאזול. בהצבת רצפה יעמדו לצדו של בנק ישראל במקרה של מתקפה גם הגופים המוסדיים. כיום מחזיקים גופים אלו במכשירי הגנה מפני התחזקות השקל בהיקף המוערך בכ-15 מיליארד דולר לפחות. בעת הצבת רצפה לא יהיה טעם בהגנות אלה ועל כן יש כאן פוטנציאל רכישה נוסף בהיקף עצום שיסייע לבנק ישראל במלחמתו ולא יגבה ממנו עלויות כלל.

וכמובן יש אלטרנטיבה שלישית, והיא הכרזה על קרן עושר, בדומה לקרן המנטרלת את השפעת הגז. קרן זו תנטרל את העודף בחשבון השוטף הנוצר כתוצאה ממשאב המייצר לישראל יותר עושר מהגז - משאב ההיי-טק. ככל ששער הסל יהיה גבוה יותר, יספק משאב זה צרכים רבים למדינה. שער סל נמוך לעומת זאת ידלדל משמעותית את מקורות המשאב ויגרום לנזק בלתי הפיך.

יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים.

yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי.

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.