כל מי שביקר בחו"ל מחזיק ככל הנראה בבית שקית קטנה ובתוכה עשרות או מאות מטבעות מהעולם שנשארו כעודף אחרי עוד אחד מהטיולים בחו"ל ושככל הנראה לא ינוצלו לעולם.
3 ישראלים בשנות ה-30 לחייהם - תומר זוסמן, עידן דשא ודרור בלומנטל - הקימו בסוף 2012 את TravelersBox - הפתרון הכי הגיוני היום לניצול המטבעות הללו עוד לפני שהם מגיעים לשקית הקטנה שבבית.
השלושה פיתחו מכונה, שנראית כמו סוג של כספומט, שמאפשרת להכניס לתוכה את המטבעות הזרים ולהמיר אותם לכסף דיגיטלי. כך, הכסף הקטן שנשאר מהטיול יכול להיות להיכנס לחשבון הפייפאל שלכם, קרדיטים לחשבון ה-iTunes, לקניות ב-eBay או לרשתות בינלאומיות כמו Old Navy, GAP ואחרות.
המכונה כוללת ממשק במספר שפות, כולל עברית, וכך מתאימה את הצעות המרת הכסף לפי המדינה. כך, בעוד שאמריקאים יוכלו להמיר את הכסף הקטן לקרדיטים ברשת סטארבאקס, ישראלים יוכלו לעשות זאת עבור קניות ברשת ארומה.
הרעיון נולד, כמו רעיונות גדולים אחרים, מצורך אישי של אחד היזמים. כשבלומנטל חזר לישראל אחרי כמה שנים בניו יורק כסמנכ"ל תפעול בחברת דיגיטל, באמתחתו היו ערימות של כסף קטן. ואז השלושה, מספר בלומנטל בראיון ל"גלובס", התחילו לחשוב יחדיו על תוכנית עסקית ודרך להפוך את הערימות האלה לכסף שאנשים באמת ישתמשו בו.
השלושה נפגשו עם מנהל אזור ישראל בפייפאל לשעבר, עודד זהבי, והתחילו לקדם את הרעיון. כיום מותקנות המכונות של TravelersBox בשלושה מוקדים בטורקיה (איסטנבול, איזמיר ואנקרה), גיאורגיה (טביליסי), איטליה (מילאנו מלפנזה ומילאנו ללינטה) ובדרך להתקנה בפיליפינים (מנילה). היעד הבא יהיה ברזיל, כשגם נתב"ג על הקו. בארה"ב, מציינים בחברה, הרגולציה בנושא קשה ולכן התהליך לוקח זמן רב יותר.
עד 800 דולר
המכונות של TravelersBox מתנשאות לגובה של 2 מטר ושוקלות 115 קילו ללא הכסף שבתוכן. המשתמשים לא מכניסים פרטים אישיים למכונה - כמו סיסמה לחשבון הפייפאל - אלא רק את המייל האישי. לאחר ההפקדה, הם מקבלים מייל מהחברה עם לינק שמפנה אותם לשירות הרלבנטי שאליו ביקשו להפקיד את הכסף ומשם הם ממשיכים את תהליך הזיהוי.
בחברה מציינים כי ממוצע ההפקדה במכונות החברה עומד על 18 דולר וכי רוב הכסף שנכנס הוא בשטרות ולא במטבעות. אמנם לא כסף קטן במיוחד, אבל מנגד המכונה לא מאפשרת למשתמש בודד להפקיד יותר מ-800 דולר במכונה, בכפוף לחוקי הלבנת הון.
השאלה הגדולה היא כמה זה עולה למשתמש או במילים אחרות - מה החברה מרוויחה מהעניין. החברה גובה עמלה ממוצעת של 7%-8% על ההפקדה, ההמרה וההעברה, כשלדברי בלומנטל זה זול משמעותית לעומת עמלה של 15%-25% שלוקחים בעמדות המרה קלאסיות של Change. "בטווח הארוך אנחנו לא רוצים לקחת שום דבר מהמשתמש - שהוא יקבל דולר על דולר", מצהיר בלומנטל. "אם כבר שיקבל יותר בזכות הסכמים מוצלחים. ככל שעובר הזמן, אנחנו רואים שזה בר השגה".
לטענת החברה, שרשומה בגיברלטר אך מחזיקה את הפיתוח בישראל, אין כיום מתחרים בשוק. "זה לא ייקח הרבה זמן עד שיהיו", אומר בלומנטל. חברת החזרי המס מהמובילות בעולם - Global Blue - נפגשה עם אנשי TravelersBox והבינו את חשיבות המוצר ורצו לרכוש חלק מהחברה דרך השקעה אסטרטגית, מה שעדיין לא התרומם. "אצלם זה ייקח להערכתי שנתיים לפתח מערכת דומה משלהם", משער בלומנטל.
השאלה הגדולה היא מה יקרה בהמשך הדרך. לא כשיקומו המתחרים, אלא כשהכסף המזומן יילך וייעלם מהעולם לטובת ארנקים סלולריים ודיגיטליים. "זה ייקח להערכתי עוד 15-20 שנה אז יש לנו הרבה זמן עד אז. אבל אם מחר ייעלם הכסף המזומן מהעולם - אז אין לנו חברה", מסכם בלומנטל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.