למה צריך מס ירושה בישראל

הוועדים החזקים במשק, כלומר גילדות עורכי הדין ורואי החשבון בישראל, כלומר המשרדים הגדולים בתחומים האלה, כלומר המשרדים המייצגים את שמנה וסלתה של ישראל, הגיבו, כמה לא מפתיע, לכוונתו של משה כחלון להטיל מס ירושה (למעשה, להחזיר אותו) במתקפת נגד.

אחד הטיעונים המשעשעים של כל הגווארדיה הזאת הוא שמדובר למעשה ב"מס מוות" או "שוד קברים". כלומר, אם יזם מרוויח את לחמו ביושר, אם הוא הקים עסקים ששגשגו ושילמו מס כחוק, הן ברמה התאגידית והן ברמה האישית - מסי ירושה הם למעשה מעין מיסוי כפול שעלול לפגוע בסופו של דבר בכלכלה ובצמיחתה, וממילא ייצור סביבו תעשייה של תכנוני מס.

למה אנחנו אומרים "משעשע"? כי משעשע לראות את שתי הגילדות הללו משתמשות בטיעונים האלה בזמן שחבריה רוקחים ללקוחותיהם תכנוני מס חוצי גבולות, פעמים רבות בתוך הליכה על חבל דק בין המותר לאסור, בין החוקי ללא חוקי, ובתוך ניצול פירצות מס בפקודת המס, שלעתים הם היו שותפים ביצירתן (הרי ידוע ששתי הגילדות מעורבות מאוד ובוחשות מאוד במסדרונות רשות המסים ולא פעם היו שותפות אקטיביות לתיקוני חקיקה בענייני מס).

לכן הטיעון הזה פשוט מגוחך. פעמים רבות מסי ירושה (הכוונה שלנו למסי ירושה של יותר מ-10-15 מיליון שקל, כי אנשי מעמד הביניים שצברו דירה או שתיים ושילמו מסים כחוק כשכירים אינם צריכים לסבול ממנו) הם לא כפל מס אלא מעין פיצוי על מס שלא נגבה בעבר - בין אם התחמקו ממנו באופן ישיר (כסף שחור), ובין אם התחמקו ממנו באמצעות שורת תחמונים ומבני מס מתוחכמים.

רוצים דוגמה מצוינת? בבקשה. רק באחרונה חשף חן מענית, כתב המשפט של "גלובס", את הוויכוח בין רשות המסים לחברת מדינול, שבשליטת קובי ויהודית ריכטר.

הנה תקציר הפרשה, כפי שהובאה ב"גלובס": מדינול, יצרנית סטנטים ללב, היא אחת החברות הישראליות הפרטיות המצליחות בהיסטוריה של המשק. החברה שיווקה את הסטנטים באמצעות בוסטון סיינטיפיק האמריקאית, אך באמצע העשור הקודם היא נקלעה לסכסוך חריף איתה, והוא התגלגל לבתי המשפט בארה"ב.

מדינול טענה כי בוסטון סיינטיפיק החליטה על דעת עצמה להתחיל לייצר ולשווק סטנטים משל עצמה, בתוך הפרת ההסכם בין הצדדים. מדינול תבעה מהחברה פיצוי בסך 2-4 מיליארד דולר. בוסטון הגישה תביעת נגד משלה, והסכסוך הסתיים בסתיו 2005, לאחר הידיינות משפטית בבית משפט בניו-יורק, בפיצוי של 750 מיליון דולר למדינול - הסכום הגבוה ביותר שבית משפט הורה עד היום לשלם לחברה ישראלית.

ואולם, כפי שנחשף בעבר ב"גלובס", המאבק של מדינול על הזכות לקבל את כספי הפיצוי המלאים לא הסתיים באותה פשרה ועבר להתנהל בחזית אחרת - מול רשות המסים בישראל. בין הרשות לבין מדינול מתקיים זה שנים ויכוח על גובה המס שהחברה צריכה לשלם בגין הפיצוי שקיבלה מבוסטון סיינטיפיק.

עיקר המחלוקת המשפטית בין רשות המסים למדינול נוגע לשאלה אם - כטענת רשות המסים - הפיצוי שנפסק לחברה נחשב פיצוי הוני ששולם לחברה בגין פגיעה בעסקיה, ולכן הוא לא יכול להיחשב כהכנסה של החברה ממפעל מאושר הפטורה ממס, או שמדובר - כפי שמדינול טוענת - בכסף שצריך להיחשב הכנסות שהחברה השיגה ממפעל מאושר, ומגיע לה לקבל עליהם פטור לפי חוק עידוד השקעות הון.

מדינול מבססת את טענתה על הסכם הפיצוי שנכרת בינה לבין בוסטון סיינטיפיק, שבו לדבריה נקבע באופן מפורש שהפיצוי בסך 750 מיליון דולר הוא עבור רווחים מסחריים שמדינול הייתה מפיקה מייצור של סטנטים ומכירתם לבוסטון סיינטיפיק לו קוימו ההסכמים בין הצדדים.

מדינול סבורה כי היא זכאית לפטור ממס לפי חוק עידוד השקעות הון במקרה זה, גם מכיוון שלאורך השנים היא פעלה בתום-לב ובתוך מילוי כל החובות והקריטריונים המאפשרים לקבל הטבות לפי החוק. זאת בעוד שלדבריה (ואת דבריה מייצג עו"ד פיני רובין, המייצג את ענייני המס של חלק מגדול מעשירי ישראל, ובהם שרי אריסון), בוסטון סיינטיפיק פעלה נגדה בחוסר תום-לב ובמזיד והפרה את ההסכמים עמה.

מדינול מלינה על כך שלאחר שהיא ניצחה את בוסטון סיינטיפיק במשפט וקיבלה את הפיצוי המגיע לה, התברר לה כי רשות המסים מבקשת לנצל את המצב ולגזול את ממנה את ההטבות שמגיעות לה מהמדינה, מכוח חוק עידוד השקעות הון.

רשות המסים סבורה מנגד כי הפיצוי שקיבלה מדינול מבוסטון לא יכול להיכנס לקריטריונים של חוק עידוד השקעות הון. לפי עמדת המדינה, הפטורים ממס למפעלים מאושרים ניתנים למפעלים שפועלים בארץ, ותכלית החוק היא לעודד השקעות ותעסוקה בארץ; ואולם, במקרה של מדינול מדובר בפיצוי שניתן ללא קשר לרווחי החברה בארץ, אלא על הפרת פטנט מצד בוסטון סיינטיפיק בחו"ל.

כל הדיון המשפטי הזה יתנהל בדלתיים סגורות מכוח החוק (לדעתנו, אלה הוראות חוק די משונות, אבל זה עניין לטור אחר), וזה יהיה דיון כבד כסף. אם תתקבל עמדת רשות המסים - בין אם יוחלט על מיסוי חלקי ובין אם על מיסוי מלא - מדובר במס בהיקף של חצי מיליארד עד מיליארד שקל (!). זה לא כסף קטן כלל וכלל.

עכשיו אנחנו חוזרים למאבק שלנו בעניין הטבות המס. כזכור, הטבות המס שניתנו לחברות הגדולות בין 2006 ל-2011 נחשפו ביולי 2013 בעקבות עתירת "גלובס" לבית המשפט. העיתון דרש למסור לידיו את נתוני הטבות המס של החברות המוטבות לפי חוק עידוד השקעות הון, לאחר שמשרד האוצר ורשות המסים סירבו לעשות זאת בטענה לחיסיון על-פי פקודת מס הכנסה (זו פחות או יותר הטענה שמאפשרת לדיון המשפטי בין מדינול לרשות המסים לחמוק לחלוטין מהעין הציבורית).

שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, קיבלה את עתירת "גלובס" בעניין וחייבה את רשות המסים ומשרד האוצר לחשוף את הטבות המס באופן גורף, כולל הטבות המס לחברות פרטיות. רשות המסים הסכימה לפרסם את ההטבות של החברות הציבוריות בלבד ועתרה לבית המשפט העליון בנוגע לחברות הפרטיות.

העליון קיבל את עמדת רשות המסים בעניין (לאחר שזו פנתה לחברות הפרטיות לקבל את אישורן לפרסום ההטבות ובאופן לא מפתיע נתקלה בסירוב), והטבות המס שלהן נותרו חסויות. טבע, כמובן, תפסה את כל הכותרות, אבל היא לא היחידה שזכתה לשיעורי מס של אפס (!) אחוז לאורך שנים בגין הטבות הענק - ככל שמרוויחים יותר, כמובן הטבת המס גדלה.

המאבק בין רשות המסים למדינול והטענות של בני הזוג ריכטר מוכיחים דבר אחד פשוט: מדינול נהנתה לאורך שנים ארוכות, מכוח חוק עידוד השקעות הון השערורייתי, לשיעורי מס של אפס אחוז. א-פ-ס, בדומה לטבע.

על-פי הערכות שפורסמו בעבר גם ב"גלובס", הרווחיות של מדינול הייתה יוצאת דופן ועמדה על 90% מהמכירות הודות לשיטות ייצור חדשניות. החברה הרוויחה לאורך שנים, על-פי הערכות זהירות ודי שמרניות, מאות מיליוני דולרים ואף יותר, ואלה היו פטורים ממס. כלומר, הטבות המס של מדינול הגיעו במצטבר למיליארד שקל לפחות, ואף להרבה יותר.

אגב, גם ישקר נהנתה מהטבות מס די גדולות, אבל למרבה הצער כל אלה חמקו מהדיון הציבורי.

השורה התחתונה: בני הזוג ריכטר לא שילמו מעולם מס מלא (על משיכת דיבידנדים מהחברה משלמים מס) ונהנו, אמנם מכוח החוק (חוק שערורייתי שנתפר בסיוע גילדות רואי החשבון ועורכי הדין), מהטבות מס בלתי סבירות לחלוטין. עכשיו הם לא רוצים לשלם אפילו שקל אחד מס על הפיצוי הענק, כ-3 מיליארד שקל, שמדינול קיבלה מבוסטון סיינטיפיק, בחסות אותו חוק שערורייתי.

אפשר להניח שאם הם היו מוכנים לשלם משהו כמו 50-100 מיליון דולר למס הכנסה במסגרת פשרה, כל הפרשה הזאת לא הייתה מגיעה לבית המשפט, אבל ריכטר ידוע לא רק כיזם מוצלח מאוד אלא כאיש לוחמני מאוד ואיש של עקרונות.

אז הנה עיקרון אחד שריכטר צריך להרהר בו: יזם, מוצלח ככל שיהיה, צריך לשלם גם מסים "מוצלחים" ומלאים, כדי לשרת את החברה הישראלית שהוא כה חרד לגורלה כפי שהיה ניתן להבין מכמה מאמרים שהוא כתב. מס ירושה הוא אחד מהם.

eli@globes.co.il