ניכר כי אודי פרידן עדיין שקוע כל-כולו במערכת הבחירות, וכולו טעון. לצורך הריאיון אנחנו נפגשים פעמיים, ובשתיהן הוא לא מפסיק לרגע לדבר בלהט, מדם לבו. הוא מצייר על לוח כדי להמחיש את דבריו, יורה רעיונות בזה אחר זה, ולא נמנע ממילים בוטות. גם לאחר הריאיון הוא ממשיך לשלוח עוד עשרות הודעות שבהן מחשבות והגיגים מנוסחים בחדות.
פרידן, מבעלי משרד הפרסום המוביל ראובני-פרידן, היה מנהל הפרסום בקמפיין של משה כחלון ומפלגת "כולנו" במערכת הבחירות האחרונה. הוא מרוצה מאוד מעשרת המנדטים שבהם זכתה המפלגה, אבל כל היתר מתסכל אותו. מאוד.
"מדינת תל אביב מצילה את המדינה"
למרות המקצוע החופשי, הווילה בצהלה וסגנון החיים הטובים פרידן רואה את עצמו כאיש פשוט ולא מתנשא, שאכפת לו ממה שקורה במדינה. לא בטוח שמה שהוא יפרש כחוסר התנשאות, ייתפס כך על ידי ההמונים עצמם.
פרידן: "לביבי היה אמור לקרות בדיוק מה שקרה בבחירות 99', כשנפשו של העם נקעה ממנו ועשינו את 'ישראל רוצה שינוי' וברק ניצח. ביבי בעיניי הוא השטן, איש רע, לא ישר, סכסכן, פלגן ונוכל. אבל בגלל שחצי עם לא רצה להצביע לציפי לבני, ובגלל שבכל זאת גם הנושא הכלכלי-חברתי לוחץ על האנשים האלה, כל הזמן היה שוויון. כשהייתה נסיקה מסוימת של המחנה הציוני עם פער של ארבעה מנדטים, התחילה התגייסות של הימין".
- בבחירות צף מחדש הנושא העדתי.
"במערכת הבחירות גיליתי שמזרחים לא מאמינים למזרחים. הם לא מאמינים בעצמם, ולכן לא מאמינים שמישהו כמוהם יכול להיות מנהיג. אחת הסיבות שכחלון לא קיבל 20 מנדטים, היא כי הרבה אמרו 'הוא כמוני. מה, הוא יכול להיות ראש ממשלה? אני רוצה חליפה, סיגר, ביבי, אנגלית. אני לא מאמין שכחלון יכול לשקר לאובמה, ואני רוצה מישהו שיכול לשקר לאובמה'. הם רוצים את ביבי הפרזנטור. רגשי הנחיתות הכל-כך עמוקים שטבועים אצל חלק מהם, מביאים לשנאת הגזע הלבן האשכנזי הרבה יותר מאשר האשכנזי הלבן שמביט עליהם בהתנשאות".
- יש מקום לחשבון הנפש של השמאל?
"השמאל שוגה עכשיו בהלקאה עצמית, אבל מי שתוקע את השיח זה הצד השני. אני דורש מהשמאלני שלא ילקה את עצמו. לא דובים ולא זבובים, לא חטאת ולא פשעת. זו האישה המוכה שחושבת שעשתה משהו לא בסדר ולכן הרביצו לה. מישהו בחברון רואה אותי? הוא יבוא לבראסרי, אני אגיד לו 'אהלן'. אבל אם אני אבוא אליו לחברון הוא יפוצץ לי את הצמיגים. לא רק שהוא לא רואה אותי, הוא מתעב אותי, לא מוכן להבין אותי, להבין שמדינת תל אביב מצילה את המדינה. הוא חושב שמדינת תל אביב היא בועה מנותקת, ואני אומר שאם אין תל אביב אין ישראל".
- למה?
"מה הטיקט של ישראל? מדינה מערבית, דמוקרטית, ליברלית, פתוחה, היי-טק. ומי כל זה? תל אביב. בלי תל אביב יש פה פאקינג תוהו ובוהו בין קיצונים, משיחים, קמעות ומזלות, ובין הערבים. לא סתם הם שונאים זה את זה, כי מי שקרוב אליך במנטליות אותו אתה שונא. כשהימין הקיצוני מנצח, במקרה הרע השמאלני המדוכא לוקח את הפקלאות ויורד לברלין. כשהשמאל הקיצוני מנצח, הימין יורה ומרביץ. השמאלני מכבד את הדמוקרטיה ואומר 'אישית לא מתאים לי, אני יורד'. הימני אומר 'לא מתאים לי, לא מקיים את החוק'. מי ששומר על הדמוקרטיה זה תל אביב".
- כשאתה יוצא מתל אביב, מה אתה רואה?
"אני לא יוצא מתל אביב, ולא אצא, כי מסביב חשכת אלוהים. ירושלים, זאת שאמרו שלקחה תשעה קבין של יופי, היא עיר מכוערת ואלימה. קנאית, חשוכה, לא תרבותית ולא דמוקרטית. מלון שאין לו אספרסו בשבת בעיניי הוא לא ראוי. זה שיא הפלצנות להגיד, אבל האספרסו משקף את זה שאסור לחמם בגלל כשרות, ב-2015, כשבאים לכאן אנשים מכל העולם.
"האלימות וההשתוללויות של הישראלי המכוער קורות, יחסית, פחות בתל אביב, ורואים את זה יותר ככל שגולשים לפריפריה. אני לא מזלזל בפריפריה, כי גרים בה אנשים לא פחותים ממני, אבל אני לא רוצה לחיות במקום כזה. הפריפריה אומרת 'אני מעדיפה להצביע לאנשים שהיו תשע שנים בשלטון ושימרו את הבית המתכלה שלי, מאשר להילחם על שיפור'. אני מבין, אבל אני לא אחיה כך. הכל מקצין. תל אביב נהייתה יותר מערבית-ליברלית, והצד השני הלך אל הקנאות ושנאת תל אביב. כל הדברים שהוא לא. זה שתי מדינות לשני עמים, תל אביב ומה שלא תל אביב".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.