ורשי ההיסטוריה של חברת ליימן-שליסל נמצאים ב-1919 בעיר ברלין שבגרמניה, כשהירש ליימן הקים בית מסחר סיטונאי לממתקים ושוקולד. עם עליית המשפחה לארץ בשנת 1935, הועתקו העסקים לישראל.
מוני ליימן, נכדו של מייסד החברה, מספר על נסיבות הגעת המשפחה לישראל. "הם היו מספיק חכמים להרגיש את פעמי המלחמה הקרבה, עזבו את ברלין ועלו לישראל. מי שעלה לארץ זו משפחת ליימן הצעירה, כי הסבתא רבתא והסבא רבא שלי, סריל ושמעון שעל שמו אני נקרא, נשארו בפולין ונרצחו על-ידי הפולנים ב-31 בדצמבר 1939. הם היו בעלי חווה חקלאית בעיירה בשם דמביצה. עובדים פולנים מקומיים שעברו בחווה, הלכו לחגוג את הסילבסטר. הם חזרו לחווה שיכורים, ובאווירת האנטישמיות המתפשטת, הם פשוט שחטו את בעלי הבית". לימים, בשנת 1999, מוני ליימן נסע למסע שורשים בפולין, איתר את החווה ואף נפגש למפגש טעון עם אחותו של אחד הרוצחים.
בישראל החברה עברה שני שינויים משמעותיים. הראשון, בשנת 1954, כאשר ברוך ליימן, בנו של המייסד המכהן היום כיו"ר החברה, ייסד שותפות עם גיסו, אברהם שליסל ז"ל, ושם החברה שונה לחברת ליימן-שליסל. במשך עשור העסק תפקד כסיטונאות ממתקים באספקה לקיוסקים ומכולות באזור גוש דן.
השינוי השני התרחש ב-1964 כשמדינת ישראל החליטה על פתיחת השוק ליבוא. מאותו רגע פנו ליימן ושליסל לחברות שוקולד וממתקים בעולם, וביקשו לקבל את הנציגות שלהם בישראל. כבר באותה שנה הם קיבלו את הנציגות של שוקולד טובלרון, מותגי חברת המסטיקים האמריקאית ריגלי (אורביט), מנטוס, ונטיס (יצרן מרציפן), ומותגי חברת שטורק (שוקולד מרסי, טופיפי וסוכריות חמאה ורטר).
ארבע שנים מאוחר יותר, ב-1968, הם קיבלו את הנציגות של פררו עם המותגים פררו רושה, קינדר, נוטלה, tic tac וקינדר בואנו. בשנת 1970 נוסף לפרוטפוליו גם מותג הוופלים האיטלקי לואקר. לימים איבדה החברה את המותג טובלרון לטובת חברת סידס, וגם את מותגי חברת ריגלי שהקימה נציגות עצמאית בישראל.
מקום מושבה של ליימן שליסל הוא היום בעיר יבנה. החברה מנוהלת על-ידי שמעון-מוני ליימן וראובן שליסל. בשנת 1954 מנתה החברה שני עובדים בלבד שהיו גם הבעלים. היום מעסיקה החברה 530 עובדים ומגלגלת מחזור מכירות של 500 מיליון שקל בשנה (ללא מע"מ).
בנו של המייסד צבי ליימן, ברוך, משמש כאמור כיו"ר חברת ליימן-שליסל. הוא נולד בשנת 1927, וממשיך להגיע בכל בוקר למשרדי החברה ביבנה.
לדבריו, העסק מנוהל היום בשוטף על-ידי שתי חטיבות נפרדות, אך החלק הכספי מנוהל במשותף. חטיבת שליסל מנהלת את מותגי פררו; וליימן מנהלת את מותגי שטורק, מנטוס, ונטיס ולואקר. "כך לא תהיה התנגדות בין המוכרנים. כדי שלא ישפיעו אחד על השני, ויעבדו בשיתוף פעולה מלא", אומר ברוך ליימן.
מתחו עליכם לא מעט ביקורת בגלל פער המחירים של המותגים שלכם מול המחירים שלהם בחו"ל?
"לא שמעתי על זה. יש פה ושם יבוא מקביל אבל זה לא משמעותי".
לא שמעת על הביקורת?
"כמעט ולא. ביקורת שומעים כל הזמן. ישנם אנשים שמנסים לייבא ביבוא מקביל. הם קונים סטוק מחברה אחרת - לא מיד ראשונה, אלא מיד שנייה ושלישית. אנחנו מנסים למנוע את זה - למנוע מהספקים מכירה ישירה. הבעיה העיקרית היא שהמוצרים שלנו הם עם כשרות רבנות, והיבוא המקביל הוא ללא כשרות".
איפה אתם רואים את העסק ביום העצמאות בעוד עשור?
מוני ליימן: "נמשיך להיות חברה מובילה בתחום הממתקים והמזון, נתמקצע עוד יותר בתחום שרשרת האספקה שהופך להיות יותר דומיננטי, נקבל מותגים חדשים וגם נשאף לפתוח עסקים דומים לשלנו בחו"ל".
מה הטיפים שלך להישרדות?
"חשיבה אמיתית טהורה של win win בחוליות שמקשרות בין היצרן, המפיץ, הקמעונאי והצרכן. שנית, שימור האווירה המשפחתית בעסק והמעורבות האישית של בני המשפחה, לרבות הדור הצעיר".
מהו המותג הכי חזק שלכם?
"פררו רושה".
ליימן
שליסל
שנת הקמה: 1919
כתובת הקמה וכתובת נוכחית: העסק הוקם בברלין ופועל היום מהעיר יבנה
בעלים מקוריים: צבי הירש ליימן ז"ל
פיסת היסטוריה: עם הכרזת המדינה חילקה החנות בת"א את כל מלאי הסוכריות שלה לחוגגים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.