ראש הממשלה, בנימין נתניהו, תומך בהגדלה משמעותית של תקציב הביטחון ל-2016, כך עולה מדיונים מקדימים שנערכו בימים האחרונים במסגרת הכנת הצעת תקציב המדינה לשנים 2015-2016. נתניהו, המכהן עדיין כשר אוצר בפועל עד להשבעתה של ממשלה חדשה, הנחה את הדרגים המקצועיים לבחון את המשמעויות התקציביות של הגדלת תקציב הביטחון מעבר ל-55 מיליארד השקלים שהוקצו לכך בתוכניות האוצר ל-2016.
באוצר נמנעים לפי שעה מלהציג את התקציב הביטחון לשנת 2016 וממתינים לפרסום המלצות ועדת לוקר בנושא תקציב הביטחון שצפויה להגיש את המלצותיה הסופיות לראש הממשלה כבר בימים הקרובים.
כבר כעת ברור שהמאבק על תקציב הביטחון יהיה הסוגיה הבוערת ביותר על שולחנו של שר האוצר המיועד, משה כחלון. הגדלת תקציב הביטחון יכולה לבוא אך ורק על חשבון התקציבים המצומקים למשרדים האזרחיים, כך לפחות מעריכים באוצר.
בשנה שעברה הושגה ברגע האחרון פשרה במאבק שהתנהל בין נתניהו לשר האוצר לשעבר, יאיר לפיד: תקציב הביטחון הועמד על 57 מיליארד שקל (לפני הוצאה מותנית בהכנסה), אך מתוכם 4.3 מיליארד שקלים הוגדרו על ידי האוצר "קופסה" או תוספת חד-פעמית שמחוץ לתקרת ההוצאה, כשהנימוק לצעד החריג היה עלויות מבצע "צוק איתן".
השלכות על דירוג האשראי
הבור התקציבי החזוי ל-2016 מוערך כיום בכ-6-7 מיליארד שקל עד 14 מיליארד. הסיבה לפער היא הערכות שונות שהציגו לראש הממשלה בשבוע שעבר הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי, והחשבת הכללית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו. ההערכות של השניים אינן מביאות בחשבון את המשמעויות התקציביות של ההסכמים הקואליציוניים, ובמרכזם ההסכמים עם המפלגות החרדיות שעלותם לתקציב 2016 מוערכת בכ-4 עד 5 מיליארד שקל.
אבל אפילו אם לא ישולם שקל אחד ב-2016 במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, האוצר עדיין ינסה לקצץ את ההוצאה לנושאים אזרחיים - אם תקציב הביטחון יגדל מעבר ל-55 מיליארד שקל.
הסיבה לכך היא הכלל הפיסקאלי הראשון שמאפשר לאוצר להגדיל את סך ההוצאה התקציבית בשיעור שנתי של כ-2.7% בלבד. האוצר יכול כמובן לשנות את הכלל הפיסקאלי בחקיקה, אך יהיו לכך השלכות על האחריות הפיסקלית ודירוג האשראי של ישראל. העלאת תקרת ההוצאה תחייב גם הגדלה של הכנסות המדינה באמצעות העלאות מסים או ביטול פטורים ממס - צעדים שנתניהו וכחלון שוללים מכול וכול - או, לחלופין, הגדלת יעד הגירעון (העומד כיום על 2.75%), כלומר שינוי הכלל הפיסקאלי השני.
משום כך נראה שהאוצר יבחר שוב בדרך "הקלה" של קיצוץ בתקציבי משרדי הממשלה השונים, זאת למרות שאלה נחשבים כבר היום לנמוכים ביותר בעולם המערבי יחסית לתוצר המקומי הגולמי. בנק ישראל היה האחרון בשורת גופים כלכליים שהזהיר בדוח השנתי ל-2014 (שפורסם ערב פסח) כי ההוצאה הממשלתית בישראל בתחומים האזרחיים ירדה "לרמה נמוכה מאוד".
ללא תשלומי ריבית ירדה ההוצאה האזרחית ב-2014 ב-0.3 נקודות האחוז והגיעה ל-30.8 אחוזי תוצר. הנתון המקביל הממוצע במדינות המפותחות (OECD) עומד על 43.2 אחוזי תוצר. לעומת זאת, הוצאות הביטחון של ישראל גדלו ב-6.9% ב-2014 - קצב הצמיחה המהיר ביותר מאז 2006.
מערכת הביטחון אגב, נהנית בחודשים האחרונים מתקציב מוגדל משום שתקציב המדינה הזמני מבוסס על תקציב 2014 הסופי, לאחר שגדל ב-9 מיליארד שקל, מהם 7 מיליארד עבור החזר הוצאות מבצע "צוק איתן". כזכור, 2 מיליארד שקל מתוך הסכום שקיבלה מערכת הביטחון הגיעו מקיצוץ רוחבי פרמננטי בתקציבי המשרדים האזרחיים.
ממשרד רה"מ לא נמסרה תגובה לידיעה.
הולך ומתרחב הבור התקציבי 2016
התפתחות תקציב הביטחון
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
