האותיות הקטנות מדי

אפליקציית How-Old מבית מיקרוסופט, שעלתה בימים האחרונים לרשת וכבשה את הגולשים בסערה, הוכיחה שוב כי בעיית "האותיות הקטנות" טרם מוגרה, וכי בעצם כל אחד יכול לעשות בנו מה שהוא רוצה - וכל שצריך לעשות הוא למזער את המלכוד הכתוב למינימום.

היישום מבקש מהמשתמש להעלות תמונה שלו, ובאמצעות מערכת מורכבת לזיהוי פנים הוא מגלה למשתמש בן כמה הוא נראה. ללא ספק יישום עם פוטנציאל - מי לא ירצה לדעת אם הוא נראה טוב לגילו, אולי אפילו צעיר יותר. מלבד הכשלים שנתגלו באפליקציה (אנשים רבים "נראו" כ-10 שנים יותר מגילם הכרונולוגי), מה שגרם למשתמשים לכנות את היישום "אפליקציה מעליבה", נתגלה ניצול מעצבן אף יותר - חברת מיקרוסופט, כך מסתבר, זוכה לבעלות מלאה על התמונות שהעליתם ותוכל לשלב אותן בקמפיינים של פרסום ללא רשותכם.

אם לדייק, אתם כן אישרתם את השימוש בתמונות, רק שלא ידעתם את זה, כיוון שהסעיף המתאר זאת נרשם באותיות קטנות איפשהו בין תנאי השימוש, וכאן נשאלת השאלה - עד כמה חברות יתירו לעצמן ניצול ציני באמצעות "מלכוד האותיות הקטנות", ומה יעצור אותן? כי אין ספק שצריך לשים לזה סוף.

בעמוד הבית של היישום כתוב במפורש: "אנו לא שומרים את התמונה שלך", אך בתנאי השימוש המורחבים נכתב: "בפרסום, העלאה, יישום, אספקה או הגשת הקובץ, אתה מעניק למיקרוסופט ולחברות השותפות שלה היתר לחיבור לשירותי עסקי האינטרנט שלהן, שכוללים (ללא הגבלה) רישיון להעתקה, הפצה, העברה, הצגה בפומבי, פרסום, עיבוד, עריכה, תרגום ופירמוט מחדש".

אז אם תמצאו את עצמכם, או גרוע מכך - את ילדיכם - מככבים בקמפיין שלא אישרתם, תוכלו להגיד שהזהרנו אתכם. אבל מה לגבי אלה שלא שמו לב?

חוק "האותיות הקטנות" מחייב בין היתר שהאותיות הקטנות לא יהיו קטנות מ-30% מגודל האותיות הגדולות במודעה. התקנות לחוק נכנסו לתוקף בינואר 2012 ונועדו למנוע מקרים בהם הלקוח אישר סעיף כלשהו בהסכם בלא ידיעתו, כיוון שאותו סעיף נכתב באותיות בלתי קריאות בעת פרסום המבצע או העסקה.

התקנות נועדו למנוע מקרים דוגמת: "באותיות הגדולות הובטחה הנחה של 50% מהמחיר או הוזלת מחירם של מוצרי מזון בסופר, אך באותיות הקטנות נכתב כי ההנחה תינתן רק למחזיקי כרטיס אשראי של חברי המועדון", או "באותיות הגדולות הובטחו 10 שנות אחריות על מכונת הכביסה או המייבש, אך באותיות הקטנות כתוב שבשנה הראשונה האחריות היא מלאה, וביתר 9 שנות האחריות הבאות האחריות חלקית" וכדומה.

למרות תוקפן של אותן התקנות, במאי 2013 פורסמה בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברות אופטיקה הלפרין, יינות ביתן, מלונות קיסר פרימייר שופרסל וחברות נוספות, שלא פעלו כאמור בחוק. לטענת שמונת הצרכנים שהגישו את הבקשה לתביעה, אותן חברות פרסמו מודעות שהכילו אותיות קטנות ממה שקבע המחוקק.

לפי כתב הבקשה לתביעה, אופטיקה הלפרין פרסמה מודעה בעיתון, המזמינה את ציבור הצרכנים לרכוש מסגרות ראייה ומשקפי השמש במחיר עד 169 שקל במקום עד 800 שקל. אך בפועל כשהלקוח הגיע לקנות מסגרת יוקרתית בתנאי המבצע, הראה לו המוכר כי בתחתית המודעה נכתב סייג המוציא את המוצר הזה מהמבצע. הסייג נכתב, על-פי הטענה, באותיות קטנות מהנדרש בחוק.

מיותר לציין כי מרבית לקוחות אופטיקה הלפרין מתקשים לקרוא אותיות קטנות בכל מקרה. במקרה הזה לא היה מתבקש להגדילן אף יותר?

אז מה הפתרון? רגולציה! נדרשת אכיפה משמעותית ומדיניות הרתעה רצינית על-ידי ענישה הולמת ופיצוי ללקוח, לא רק על הרכישה המוטעית שביצע עקב גודלן של האותיות שלא כחוק, אלא גם בעבור עוגמת-הנפש מעצם הטעייתו.

האחריות נדרשת גם על הצרכנים עצמם. חשוב לשים לב לאותיות הקטנות, כיוון שהסייגים הללו לעיתים הם אלה שהופכים מבצע אטרקטיבי לבזבוז כסף וזמן מיותרים.