בדואים אפשר לגרש

תארו לכם את הסיטואציה הבאה: קבוצת אנשים מעוניינת להקים יישוב באמצע הנגב, מחפשת-מחפשת ומוצאת מקום מושלם: בדיוק במקום יישוב קיים. המדינה מסכימה, ואת תושביו הנוכחיים של המקום מתכוונת לגרש.

זה מה שקורה עם הגרעין התורני חירן, שרוצה להקים את יישובו על יישוב קיים: אום אל-חיראן. ומה עושה המדינה? כמובן, נותנת אור ירוק. הרי אלה יהודים, ואלה בדואים. אין בכלל שאלה.

אלא מה - תושבי אום אל-חיראן אינם "מסיגי גבול", הם יושבו שם על-ידי המדינה ב-1956, לאחר שיישובם הקודם נהרס על מנת להקים על אדמותיו הרחבה לקיבוץ. אבל כמו תמיד אצל יישובים ערביים, תוכנית מתאר אין, אישורי בנייה אין סיכוי לקבל - וכך הופכים התושבים לחומר ביד היוצר.

וכך אכן אמרה השופטת דפנה ברק-ארז, בפסיקת בית המשפט העליון בשבוע שעבר, בניגוד לעמדתו של אליקים רובינשטיין: "משהתברר כי המבקשים הם בני-רשות ולא מסיגי גבול, הרשויות היו חייבות להפעיל שיקול-דעת מחודש באשר למתכונת הפינוי ולפיצוי שיוענק לתושבים במסגרת הליכי הפינוי. זאת הן לא עשו, אלא המשיכו לעמוד על החלטה שמלכתחילה התבססה על תשתית עובדתית מוטעית, וממילא על שיקולים חסרים שהותאמו אליה.

"המסקנה שאליה מגיע חבריי אינה נותנת ביטוי מעשי לכך שההחלטה על הפינוי ובעיקר הפיצוי הכרוך בו הפרה את כללי המשפט הציבורי, ולכן אין מקום לכך שבית המשפט יאפשר לבצעה, במתכונתה המקורית, מבלי להפעיל שיקול-דעת מחודש".

השופטת ברק-ארז, למרבה הצער, הייתה בדעת מיעוט, והעליון אישר את הריסת הכפר, למרות ההתנגדות שהגיש ארגון "עדאלה" בשם תושבי הכפר.

זו החלטה כל-כך מקוממת, שהיא נראית כמעט אבסורד. יישוב בתוך מדינת ישראל, שתושביו הועברו אליו על-ידי המדינה לאחר שמקום היישוב הקודם שלהם נלקח מהם, עומד בפני הריסה רק מפני שתושבים יהודים רוצים לגור על אדמותיו. מכל האדמות הפנויות שבנגב, דווקא שם. אולי הם יודעים משהו שאנחנו לא יודעים? אולי יש שם זהב? אולי נפט מתחת לאדמה?

או אולי פשוט יש שם בדואים, שהמדינה לא מוכנה להכיר בצורת ההתישבות שלהם, וממשיכה להתעקש להעביר אותם ליישובים יעודיים, ללא התייעצות רצינית ועם הבנה מינימלית של צרכיהם.

שהרי אם לא כך, הייתה מסכימה המדינה להכשיר את הכפר וליישב את הגרעין התורני בצמוד. או לחילופין, להכשיר את הכפר וליישב את הגרעין התורני במקום אחר לגמרי. אבל לא - רק האחד במקום השני.

בית המשפט העליון בעצמו דרש לפני כשנה מהמדינה לנמק מדוע לא לתכנן יישוב שיכלול גם את תושביו הנוכחיים של המקום. תשובת המדינה הייתה: לא ניתן לשנות את תוכנית המתאר. בדיחה טובה, לא?