שלילי לריבית השלילית

האם כלו כל הקיצים וכל שנותר הוא להציל את כלכלת ישראל באמצעות ריבית שלילית? ובכן, התשובה לכך שלילית! אף שעל פניו נראה ברור שהיצואנים והיצרנים המקומיים יתמכו בהפחתת הריבית לריבית שלילית, בדומה לריביות השוררות כיום בגוש האירו, דנמרק, שווייץ ושבדיה. ריבית שלילית תביא הן להפחתת הוצאות המימון למגזר העסקי, והן גם להקטנת הלחצים לייסוף הודות לצמצום התמריץ לכניסת מט"ח לארץ, בשל צמצום פערי הריבית מול גוש האירו והסקנדינביות.

כך שלפי הדעה הרווחת ריבית שלילית תסייע לריסון התחזקות השקל ולהצלת כושר התחרות של המשק הישראלי. יתרה מכך, בשל האינפלציה השלילית בשנה החולפת, מעבר לריבית שלילית נראה כמתבקש ואף נדרש, ואם לא החודש אז בחודש הבא, שכן עוד לפני יעדי הצמיחה והתעסוקה מחויב בנק ישראל לעמידה ביעד יציבות המחירים.

האומנם זו המדיניות המוניטארית הנדרשת כעת? האם מוצה כל ארסנל הכלים שעומד לרשות בנק ישראל, וכל שנותר הוא להוריד את הריבית אל מתחת לאפס? התשובה לשאלות הללו היא שלילית. בידי בנק ישראל יש עדיין מגוון רחב של צעדים שאותם הוא מחויב לנקוט טרם ההחלטה על ריבית שלילית. בראש וראשונה בנק ישראל צריך להגביר את היקף וקצב רכישות המט"ח שהוא מבצע מדי חודש, ואם צריך לחזור למדיניות שהייתה נהוגה בשנת 2008, עת הצהיר על כמות קבועה של רכישות מט"ח מדי יום (25 מיליון דולר מדי יום, וכעבור מספר חודשים מעבר לרכישת 100 מיליון דולר ביום).

במקביל, בנק ישראל יכול לנקוט מדיניות הנהוגה כיום על-ידי הפד, הבנק המרכזי האמריקאי, שנקראת Forward guidance, שלפיה הבנק המרכזי מצהיר על תוואי הריבית המתוכננת. כך, למשל, יכול בנק ישראל להכריז כי בכוונתו לשמור על ריבית אפסית לפחות עד סוף 2015. להצהרה כזאת צפוי אפקט חזק לא פחות ממעבר לריבית ריאלית שלילית של מינוס 0.1%. בנוסף, בפני בנק ישראל עומדת האופציה לבצע הרחבה כמותית "שקטה" באמצעות הפסקה מוחלטת של ספיגת השקלים שמלווה את רכישות המט"ח. פעולה כזו תביא לגידול בכמות הכסף ולהפחתת מחירו. כלומר, מדובר בפעולה ששקולה בהשפעתה להפחתת ריבית.

מאחר שהבעיה המרכזית של המשק היא השחיקה בכושר התחרות, כל אחד מהצעדים הללו, אם יינקט, ובעיקר שילוב של כמה מהם, יהיה אפקטיבי יותר לפתרון הבעיה לעומת חלופה של מעבר לריבית שלילית. למעשה, ריבית שלילית בעת הזו אינה תואמת את מצב המשק, הנמצא כמעט בתעסוקה מלאה, עם שיעורי אבטלה נמוכים ביותר, עלייה בצריכה הפרטית, וצפי לחידוש עליות המחירים במשק. יתרה מכך, ההחלטה על גובה הריבית במשק צריכה להביא בחשבון גם את ציפיות השווקים להעלאת ריבית בארה"ב בספטמבר, אשר גוררות את שוקי האג"ח להיפוך מגמה לכיוון של עליית תשואות בעולם.

לאור זאת, מצופה מהוועדה המוניטארית של בנק ישראל לאמץ תמהיל כזה או אחר מתוך ארסנל הכלים הלא מבוטל שעדיין עומד לרשות הבנק, ולפעול מיידית לריסון התחזקותו הבלתי פוסקת של השקל. אם חשבנו שהתחזקות הדולר בעולם מתחילת השנה היא תופעה מבורכת, אז פספסנו את חוזקו של השקל, שהתחזק מתחילת השנה בכ-9% מול האירו! יותר מהתחזקות הדולר מול היורו. כתוצאה מכך, התחזק השקל מתחילת השנה בכ-4% מול סל המטבעות. ושקל חזק הוא בעייתי למשק.

שקל חזק פוגע ביצואנים בשני טווחי זמן: בטווח המיידי היצואנים סופגים הפסדים כבדים בשל ירידה בתמורה השקלית על מכירותיהם במונחי מט"ח (אירו או דולר). בשלב השני היצואנים מפסידים עסקאות עתידיות, בשל היעדר יכולת להציע מחירים אטרקטיביים על תוצרתם בשוקי העולם. הדבר מתורגם להפסד צמיחה ותעסוקה במשק, לצד אובדן פוטנציאלי של הכנסות ממס. ההפסד המשקי לא נעצר ביצוא. גם היצרנים המקומיים, המוכרים את תוצרתם בשוק המקומי, נפגעים מהשקל החזק. זאת, בעיקר כאשר היבוא המתחרה מוזל במונחי שקל, ונוגס נתחי שוק מפרנסתם של היצרנים המקומיים ועובדיהם.

כל הנושאים הללו נמצאים בתחום אחריותו של בנק ישראל, שיעדיו המרכזיים, נוסף ליציבות המחירים במשק, הם עידוד הצמיחה, התעסוקה וצמצום הפערים החברתיים - יעדים שקשה יהיה להשיג תוך המשך מגמת הייסוף.

ובאשר ליעד האינפלציה - לפי תחזיות השוק צפויה בחודשים הקרובים עלייה מחודשת של האינפלציה, אשר תחזיר את קצב עליית המחירים הצפוי לשנה הקרובה לטווח יעד יציבות המחירים, שנע בין 1% ל-3%. כך שהפחתת הריבית לריבית שלילית בעת הזו תהיה מהלך פזיז ובוודאי לא אפקטיבי יותר מהחלופות.

הכותב הוא נשיא התאחדות התעשיינים