נתניהו בא לעבוד: מה צפוי בשוק התקשורת?

ישנם היבטים רבים למהלך הפיטורים הברוטלי של מנכ"ל משרד התקשורת אבי ברגר אתמול, ואחד מהם הוא היבט הצהרתי מופגן. בנימין נתניהו, ראש ממשלה עסוק ורב-טרדות, המחזיק פרט למשרדו שלו גם במשרד החוץ הרגיש והכבד, בוחר לעשות את הצעד הראשון שלו כמנהל בממשלה הזאת דווקא במשרד התקשורת.

הוא גם עושה זאת באופן חד, מובהק ואכזרי - בשיחת טלפון - ולו כדי להבהיר לשחקנים בשוק שנפתח עידן חדש, עם בוס חדש, ושהבוס הזה בא לעבוד.

נתניהו של ראשית הקדנציה הנוכחית עושה סימנים של מי שהשיל מעליו את אחרון המעטים שלבש לאורך השנים. בכל שנות כהונתו כראש הממשלה, ודאי מאז 2009, נתניהו עסק בתקשורת, טמן בה את ידו ושלט בה. הוא היה שם תמיד, ברקע, גם בתקופות שבהן משה כחלון וגלעד ארדן עמדו בראש המשרד ונתנו תחושה שהם שרים עצמאים וחופשיים.

 שלדון אדלסון, ביבי נתניהו על רקע מסעדת פרסקו / צילום: עינת לברון, אבי אוחיון - לע

אלא שעד כה, נתניהו תמיד שמר על מרחק. לא התלכלך ולא אמר מילה רשמית או פומבית, ונתן לשרים להתנהל עד ששם את המעצור. אולי קינן במוחו מעין פחד קמאי שמישהו מהעיתונאים-השמאלנים-מפא"יניקים-אימתניים ששולטים בתקשורת יסגור איתו חשבון בנקמנות, איתו ועם רעייתו.

כעת נדמה כי נתניהו נפטר מהחשש הזה. מערכת הבחירות האחרונה, שבה התקשורת הביעה את כמיהתה להחלפתו והוציאה מארונותיו את כל שלדיו וחולשותיו (אבל הרכינה ראשה בפניו כשביקש להתראיין במסע הגוועלד המכריע), הוכיחה שאין יותר סיבה לפחד.

יש לו עיתון חזק, "ישראל היום", יש לו אויב מוצהר - נוני מוזס, שלראשונה שמו הוזכר, למרות האיסור, ויש לו פוטנציאל לעוד הרבה יותר קולות תקשורתיים, לא חזקים מדי ומוחלשים במידה, שכבר הבינו באופן ברור מי פה הבוס שמחזיק בצינור החמצן.

מעל לכל אלה, יש לו גיבוי אדיר מהציבור הישראלי. בשיחת הטלפון המפתיעה שקיבל אתמול אבי ברגר, פוזר מסך הערפל באופן סופי. שר התקשורת נתניהו מפשיל שרוולים ויוצא לעבודה.

רשות השידור: שובם של המושלכים?

הגוף החלש ביותר היום בשוק התקשורת הישראלי הוא רשות השידור. זהו גוף תקשורת חבוט, הנמצא בתהליך פירוק ואינו זוכה לאהדה בקרב הציבור הישראלי, שמאס באגרה וחושב שנפטר ממנה. אולם מדובר בגוף משמעותי, משפיע, שנמצא כל-כולו בכף-ידו של השלטון.

על-פי גורמים במערכת הפוליטית, ראש הממשלה יעביר בימים הקרובים הצעת מחליטים, שלפיה הוא השר המחזיק בתיק לביצוע חוק רשות השידור.

 בנימין נתניהו גלעד ארדן שר לאיכות הסביבה / צילום: עמוס בן גרשום לע

הרפורמה המתוכננת, סגירת רשות השידור ופתיחתה מחדש, היא "הבייבי" של השר הקודם גלעד ארדן והישגו הגדול. אם ארדן יוצא למסע ונדטה עם חוק לפירוק בזק, לא נותר אלא לחכות ולראות מה יעשה כשיראה איך נתניהו ואופיר אקוניס, השר במשרדו, מגישים חוק שישנה את חוק רשות השידור.

ההערכה היא שרשות שידור חדשה אכן תקום, אבל התלות שלה בדרגים הפוליטיים לא תיכחד לחלוטין, כפי שמבקש החוק הזה, ומינוי המנהלים שלה ישובו לידי משרד השר הממונה.

בשילוב של משה כחלון במשרד האוצר, לא מן הנמנע שנראה כמה מהדמויות שהושלכו בצדק מראשות רשות השידור שבות לתפקידים בכירים ומרכיבות את הרשות החדשה. בסופו של דבר, המבנה יכול להיות אפקטיבי ורזה, אבל מה שחשוב הוא מי שעומד בראשו.

הטלוויזיה המסחרית: היכונו לשלדוניזציה

ערוץ 10 עומד לעשות את צעדיו הראשונים בעולם הרישיונות. זהו עולם שלכאורה חף מקשיים קיומיים ותחינות לסעדים מהרגולטור ומהפוליטיקאים. אם פעם כולם חשבו שנתניהו רוצה לסגור את ערוץ 10, ואחר כך-הבינו שהוא רק רוצה להשפיל אותו ולשמור אותו חלש - עכשיו נראה שהוא מעוניין בקיומו האיתן, בתנאים הנכונים.

העובדה שלן בלווטניק, איל ההון הבריטי שמחזיק בקבוצת RGE הדומיננטית, נפגש עם ראש הממשלה ערב כניסתו כמשקיע מרכזי בערוץ, מבהירה משהו על תהליך ה"שלדוניציה" שעומדת לעבור התקשורת הישראלית.

ערוץ חזק, עם האנשים הנכונים. איל ההון הבריטי לן בלווטניק

אחרי שערוץ 10 יתייצב, על אף דרוקריו המעיקים, יצטרכו להוסיף עוד רבים כמוהו כדי שקולו לא יהדהד מדי.

המשימה, אם כן, תהיה לטפל בערוץ 2 ובחדשות 2. רפורמת הפיצול של שני הגופים הללו היא דבר שנתניהו רוצה ושואף אליו, ולא מן הנמנע כי זו תהיה אחת המשימות הראשונות של משרדו המתחדש. אם יהיה אפשר להקל באיסורים ולהכניס בעלים חדשים לשני הערוצים שיתפצלו מתוך הערוץ - מה טוב.

הטלוויזיה הרב-ערוצית: עוד חדשות

מדברים רבות על הפגישות עם לן בלווטניק ועל החיבה לשאול אלוביץ', אבל נתניהו מרגיש ביטחון רב עם מי ששולט בכבלים בישראל, איל תקשורת מתהווה ומלא שאיפות התרחבות משלו - פטריק דרהי.

 דור ההמשך. פטריק דרהי ובניו / צלם יוסי כהן

רעיון שהתגלגל במשרד התקשורת ועתה צובר תאוצה הוא העלאת ערוצי החדשות ב-yes של אלוביץ' ובהוט של דרהי. בראשון יהיה זה ערוץ החדשות של וואלה (של אלוביץ'), ובשני - ערוץ החדשות של i24news (של דרהי). השניים כבר הכינו אולפנים מסודרים ומאורגנים ורק ממתינים ליום פקודה.

אלה לא יהיו הרפורמות היחידות. יש פוטנציאל לעוד ערוצי תקשורת - ייעודיים, נושאיים וחדשותיים. כולם כבר הוגדרו או שעוד יוגדרו בחוק.

נתניהו - וכמוהו ה"שר ב-" הנאמן אופיר אקוניס - רוצים שוק חופשי, פתוח, פלורליסטי ורב-דעות עיתונאיות. כל עוד שולטים בו האנשים הנכונים.