רשתות השיווק החלו לדווח על המחירים - אך בפורמט לא קריא

האם הצרכן הישראלי יכול להתחיל ליהנות משקיפות המחירים שמעניק לו חוק המזון? לא כל-כך מהר. החוק אמנם חייב את רשתות השיווק לדווח החל מהיום (ד') על המחירים בכל סניף סופרמרקט, אלא שבדיקת "גלובס" מעלה כי מרבית רשתות השיווק אמנם דיווחו על המחירים - אלא שמרביתן עשו זאת באופן שאינו נגיש.

לפי החוק, על הרשתות לדווח על המחירים של כל מוצר ומוצר, בכל סניף סופרמרקט. הקישוריות (לינקים) לדיווח מצויות באתר הרשות להגנת הצרכן, אך חילוץ המידע מהקבצים הללו דורש ביצוע פעולות נוספות ומסרבל מאוד את קבלת המידע.

מתברר כי הרשתות מדווחות בפורמט XML, שבניגוד לקובץ אקסל, המידע בו אינו פתוח לגולש, ויש צורך להמיר אותו. הפורמט הזה אמנם מצוין עבור תכניתנים ומפתחי אפליקציות, והוא מאפשר להן למשוך את המידע מהקבצים ביתר קלות, אבל לפי שעה טרם הושקה אפליקציה כזו, ועבור צרכן מן השורה מדובר בהליך מורכב שאורך זמן.

וכך זה נראה הבוקר לגולש הפשוט שאינו איש מחשבים:

 שקיפות מחירים שופרסל

"הקבצים בסינית"

ברשתות השיווק, מתברר, כלל לא מופתעים. "החוק חייב אותנו לשגר מידע לכתובת, לא להציג מידע. הקבצים בסינית", מודים באחת הרשתות הגדולות.

לדברי יהודה לניאדו, מבעלי רשת אושר עד, "אדם מן היישוב לא יכול לראות את הנתונים. מי שיכול לראות זה רק אנשים שיודעים קבצים. החוק הנחה אותנו להעלות קבצים במבנה מסוים ואחיד, וזה מה שעשינו. רק איש מחשבים מסוגל לגשת לקבצים ולתרגם אותם לאינפורמציה טרייה".

"זה קובץ שאדם רגיל לא יכול להבין ממנו כלום. אמרנו כבר שהחוק מטומטם. אנחנו מדברים על זה כבר שנה", אומרים ברשת אחרת.

מי שחרגו מהשורה, לטובה, הן רשת ויקטורי ורשת קו-אופ ישראל, שבחרו לדווח בנוסף לפורמט ה-XML גם בפורמט אקסל.

זו אינה הבעיה היחידה. במרבית הרשתות, ובראשן שופרסל ומגה, קובצי הנתונים, גם לאחר המרה, כוללים מספרי סניפים בלבד, ואין כל אזכור באיזה סניף סופרמרקט מדובר ובאיזו עיר הוא פועל.

קחו למשל את רשת שופרסל, שמפעילה 281 סניפים, אך שידרה מספר קבצים גדול יותר. בשופרסל אומרים כי אחד הקבצים כולל פירוט של שם הסניף ומספרו, אבל יש צורך להמיר יותר מ-281 קבצים על מנת לגלות את הקובץ שיסייע בהתאמת מספר הסניף לשמו ולעיר שבה הוא פועל.

גם הבקשה לקבל ממגה נתונים דומים נתקלה בסירוב. כמו בשופרסל, גם במגה לא ניתן לדעת באיזה סניף מדובר, ויש צורך ברשימת ההתאמה. בחלק מסניפי מגה שודרו מספר קבצים הכוללים מחירים.

בימים אלה עובדות מספר חברות - שופרסל, זאפ ומייסופרמרקט - על השקת אפליקציות שישוו מחירים ובפועל "ישאבו" את המידע מהנתונים המשוגרים וינגישו אותו לצרכן. אלא שלפי הערכות, אפליקציות יושקו רק בתוך כמה שבועות, כחודשיים.

ברשתות השיווק עובדים החל מהבוקר צוותים במרץ רב כדי לערוך השוואת מחירים מול המתחרים. בפועל, הן נהנות מסוג של יתרון על הצרכן שעלול לאפשר להן לבצע סוג של תיאום מחירים, לפי אזור ולפי מוצר.

- זו בדיחה. לא ניתן לראות נתונים.

מנכ"ל שופרסל, איציק אברכהן: "להיום בבוקר האמירה תופסת, אבל היא כנראה לא תתפוס לטווח של חודשיים. אני מקווה שתוך חודש וחצי נעלה עם אתר מסודר משלנו, שיהיה אפשר לקחת משם כל נתון".

- כצרכנית כמעט אין לי יכולת לראות את המחירים. אתה כמנכ"ל שופרסל מסוגל לראות הנתונים?

"אני מסוגל. אני נכנס לאותו אתר ועם אנשי מקצוע וכלכלנים, אנחנו מסוגלים לנתח את הנתונים. הבעיה היא של הארגון והאמינות. זה ייקח כמה שבועות".

- תיאורתית, מספר השבועות האלה יאפשרו לרשתות לבצע תיאום מחירים בפועל, באופן חוקי לגמרי.

"הדברים עלו, כולם דיברו על זה. אבל בסוף מגיע גם סוף חודש. אם אתה מנותק קשר, ואחרים זולים ממך ב-10%-15% על סל שלם - לא תישאר בפערים האלה עם המאגר ובלי המאגר".

לדברי בכירים ברשתות, כשהם העלו את הסוגייה, "קיבלנו תשובה שכוחות השוק יעשו את שלהם, ויהיה מי שיהיה לו אינטרס להציג זאת".

הרשתות מודאגות מהאפליקציות

ברשתות השיווק מביעים דאגה גם מאמינות האפליקציות שיושקו, לאור העובדה שאין עליהן כל רגולציה.

ברשת שופרסל, למשל, טוענים כי "נניח שמייסופרמרקט ישתף פעולה עם אחת הרשתות - לא יהיה שום גורם שימנע ממנו להציג מחירים טובים של מגה ולא של רמי לוי".

לדברי לניאדו, מבעלי רשת אושר עד, "האבסורד הוא שלאורך כל החקיקה, לא הוטלה שום דרישה ושם מגבלה על האפליקטורים. הם יכולים לעשות מה שהם רוצים, ותיאורתית הם יכולים לעשות גם כל מיני מניפולציות, ואין שום סנקציה נגדם. היו גופים שדרשו שיטילו הורואת והנחיות על האפליקטורים לאורך כל הדרך, אבל הרגולטור עמד על דעתו שהם לא מתעסקים עם האפליקטורים".

ומה באשר לאוכלוסייה המבוגרת שאינה עושה שימוש באמצעים טכנולוגיים מפותחים? היא תצטרך להמשיך להשוות מחירים בדרך המסורתית.

"אמצעים פסולים"

לפני שבוע קיבלה רשת ברכל, המונה 48 סניפים, צו מניעה המתיר לה שלא לפרסם לפי שעה את המחירים באינטרנט. הרשת עתרה לבג"ץ באמצעות עו"ד אריאל יפרח ממשרד אלתר חמו.

בעל רשת ברכל, הרב מנחם כרמל, אומר היום ל"גלובס": "אני איש חרדי שמשרת ציבור חרדי שמסתכל בבוז על אמצעים פסולים. מי שמשתמש באמצעים האלה - אני לא רוצה שהוא ייכנס לחנויות שלי, אני לא רוצה לשרת אותו. כמו שהציבור שלי לא ייכנס לחנות שעובדת בשבת. תארי לך שהמדינה תוציא חוק שאני חייב לעבוד בשבת, אז אני אעבוד בשבת? לא. מבחינת היהדות החרדית, להשתמש באמצעי מדיה פסולים זה כמו לעבוד בשבת".

- ואם אני ארצה לקנות ברשת שלך?

"נשמח לכבד אותך, אבל לא נאפשר לך לקנות ברשת באמצעים האלה. אם תיכנסי בצורה שלא תפגע בנו לרשת, תקחי כל מה שאת רוצה. אני אשמח אם יהיה אפשר לעשות השוואת מחירים, אבל לא להשתמש באמצעי פסול (אינטרנט, א' ח') שהוא מאוס, ולכן אני לא מזכיר אותו בשמו. אני לא יכול להגיד לך מה לעשות בבית, אבל אני לא את. לקוחות שלנו שיידעו שיש לנו אתר באינטרנט - ידירו את רגליהם מהרשת".