כשלימור לבנת בישרה לבני משפחתה שהחליטה לפרוש מהחיים הפוליטיים, הם היו המומים. על פרישתה הודיעה בפייסבוק, בסטטוס שבו כתבה בהרחבה על 44 שנותיה בפוליטיקה.
- הגעת לתחושת שובע?
"כבר זמן די ארוך שהרגשתי שובע, שגבל לפעמים בגועל מהפוליטיקה המלוכלכת, מהמריבות, מההשמצות ומהאינטריגות. לא בא לי להיות שם יותר".
- אילו דרישות וציפיות היו ממך במערכת הפוליטית שגרמו לך לגועל?
"פוליטיקה זה גם הרבה חברי מרכז ופעילים, שמרגישים שאת חייבת להם כי נבחרת בזכותם. זה לא רק שהייתי צריכה ללכת לכל חתונה ואירוע, אלא שגם נאלצתי לעשות כל מיני טובות, כי אחרת לא הייתי נבחרת. כשהרגשתי שזה הופך להיות משחק בזוי, לא יכולתי לתת לזה יד".
- מתי זה היה בזוי?
"היו דרישות למינויים לתפקידים, למועצות מנהלים, לסדר ל'בן של' ההוא ול'בת של' ההיא, לעזור במשכורת ומה לא. היו גם מקרים ממש קשים, למשל כשחבר מרכז בכיר מחיפה הגיע אליי, כשרת החינוך, הוציא מכיסו פתק עם שם ומספר טלפון ואמר לי: 'זאת המנהלת בבית הספר התיכון של הבן שלי, שבגלל שישה שליליים מסרבת לאפשר לו לעלות כיתה. צלצלי ותגידי לה עכשיו שתחזור בה מיד'. כשסירבתי, הוא צעק: 'בשביל זה עשיתי אותך שרה? אני אצא נגדך בפריימריז'. הוא אכן עשה זאת, וגרם לי נזק רב".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
